גמ' יד. - טז:
גמ' יז. - יט.
גמ' יד. - טז:

חזור לראש הדף
מנחת סוטה בכפיפה מצרית (אע"פ שאינו ראוי לכלי שרת) על ידיה ליגעה [שתחזור]

הגשת מנחות בכלי - וא"צ שהסלת יגע [היקש והקריבה אל הכהן - והגישה]

בקרן דרומית מערבית [לפני ה', אל פני המזבח]

לברייתא בחודה, לר' אלעזר - לדרומה (רש"י - סמוך למערב) [מזבח בצפון והוי לפני ה']

אכילת שיריים לר' חנינא משתשלוט האור, לר' יוחנן משתיצת ברובו
ומותר לאכול עם יין וכו' [למשחה] ולא יחמץ [לא תאפה חמץ חלקם]

ר"ש - אין שמן ולבונה למנחת סוטה, אין נסכים לחטאת [שלא יהא מהודר]

אבל יש נסכים לחטאת ואשם מצורע [להיתר קדשים ולא לכפרה]

מי כיור [מים קדושים] לת"ק 1/2 לוג, לר"י 1/4, בפילי של חרס -

לר' ישמעאל - חדשה [בכלי חרס - כמצורע (שהוקש למים חיים - בלי מלאכה)]

לרבנן - שלא נתאכמו (הושחרו) [כמים - דלא נשתנו] וספק בחזר ונתלבנו

עפר - ברייתא ואיסי בן מנחם - עפר תיחוח [אשר יהיה] מקרקע היכל [בקרקע המשכן]

ואם אין - מביא ונותן בקרקע ההיכל ונוטלו

ת"ק דאידך ברייתא ואיסי בן יהודה - מכניס להיכל מבחוץ וא"צ מקרקע [אשר יהיה]

אם אין עפר - אפר לב"ש פסול, לב"ה ספק (לגי' רש"י פסול) [שאני מכיסוי הדם - דכתיב "בקרקע המשכן"], רקבובית ירק כשר

לר' ישמעאל כיסוי הדם, איסור גילוח נזיר, נייר הגט, מרצע - בכל דבר הללמ"ס (רש"י - ולא קראי)

תגלחת שניה של מצורע בכל הגוף - לר"נ בר יצחק ור"פ - הללמ"ס,

לרב אשי - כר"ע דדריש ריבוי ומיעוט (ממעט בתוך החוטם), אבל לר' ישמעאל רק במקום כינוס שער ונראה (ולא בית השחי) [כלל פו"כ]

שיעור כדי שיראה: עפר סוטה, אפר פרה במים, רוק יבמה, לר' ישמעאל דם ציפור מצורע ברביעית מים (לרבנן חצי לוג)

בדיעבד מים ע"ג עפר - לר"ש כשר [ג"ש עפר עפר מפרה [עליו]] לרבנן פסול [בפרה דוקא מים אל כלי]

רש"י יד. - טו:

סדר הפרשה: עפר במים, פריעה, מנחה על ידיה ומים ביד כהן, משביעה, כותב ומוחק, משקה, ומקטיר

סדר התנא: פריעה, מנחה על ידיה, עפר במים, כותב, משביעה, ומח' אי השקאה או הקטרה קודם.

קידוש בכלי שרת - לקדושת הגוף, נפסלת בטבול יום ובלינה, ואין פדיון

הצקת שמן ולבונה על מנחות בזר

לר"י מזבח באמצע, לר"א בן יעקב בדרום, לריה"ג בצפון, ואין דיעה רביעית

לרש"י - בנוב וגבעון אין משקין סוטות דלא קרבה חובת יחיד

גמ' יז. - יט.

חזור לראש הדף
כתיבת המגילה - ר"מ - אם לא שכב (קללות הבאות מחמת ברכות) [האלות לרבות] (ולא והשביע (צוואה) [האלה]), יתן ה' (אלות) (ולא ואמרה האשה (קבלה) [האלה])

ר' יוסי - כותב הכל ["את" לרבות]

ר"י - רק יתן ה' (ולא קבלה) [האלות האלה למעוטי]

איש ואשה - שכינה/אש; בזכות עפר ואפר, מחוט ועד שרוך נעל

דוקא על קלף [בספר] בדיו (שרף) [ומחה - שיכול להמחות לגמרי]

ביום [תורה תורה מזקן ממרא - ועל המשפט]

כסדר [האלות האֵלה] אחר השבועה בשרטוט [בספר]

בדף א' (לרש"י - עמוד א') [ספר - אחד]

מחיקה - אחר כל הכתיבה, ספק אי בעי לשמה (ולא ב' ביחד)

שתייה - ספק: בעירב בשנית - ואם יש ברירה בחזר וחלקן, בסיב, בשפופרת, נשפך קצת

והשביע והשביע - ר' זירא - קודם ואחר מחיקה,
רבא - בלי ועם אָלָה - שלא נטמאת ואם נטמאת...

אמן אמן - גלגול שבועה על כל זנות האוסרתה עליו: מאיש אחר, של אירוסין,

שומרת יבם (רב המנונא - לכו"ע אסורה ליבם, מערבא - רק לר"ע דלאוין ככרת = ערוה),

נישואין ראשונים, נישואי אחיו המת, לר"מ - אף על זנות דלהבא (בודק לכשתטמא) ונישואין אחרונים

שותה ושונה:
בעל ובועל א' לא [זאת]

ב' אנשים וב' בועלים שונה [תורת]

בעל א' וב' בועלים - לת"ק שונה, לר"י ורבנן בתראי לא

ב' בעלים ובועל א' - לת"ק ור"י שונה, לרבנן בתראי לא