גמ' נז. - סא.
גמ' נז. - סא.

חזור לראש הדף
ספק איזה נזיר (רש"י - שקבלו ביחד) נטמא ברה"י - מביאין קרבנות טומ' וטהרה בשותפות ומַתנה

ג' נוכחים = ספק טומ' ברה"ר ושניהם פטורים מקרבן טומ' [תוס' - כ"א אחזקתו]

שמואל - תגלחת מספק רק באשה וקטן [הקפת כל הראש שמה הקפה [תוס' - סברא - רק הוסיף על פיאות, גמ' יבמות - ראשו - אפי' מצורע]]

רב הונא (תוס' להל') - גדול שמקיף קטן חייב, אשה שמקיף אפי' גדול פטורה [כל שישנו בהשחתה]

רב אדא ב"א - המקיף קטן או אשה פטור [היקש מקיף לניקף - רק בניקף מיחייב]

עדל"ת [לא תלבש שעטנז - הא גדילים תעשה מהם, ראשו - אפי' מצורע (תוס' - אם אינו ענין לאינו שוה בכל)]

תגלחת דמצורע דוחה עשה ול"ת של נזיר [ראשו] ושל כהן [זקנו]

רב - מותר לגלח כל גופו במספרים כעין תער,
לגי' הבה"ג דוקא בשאר אברים אבל לא בית השחי ובית הערוה במספרים (לגי' ר"י טוב עלם ורי"ף, ולר' חייא), ולא בשאר אברים בתער - מדרבנן

ר' יוחנן - העברה (תוס' - אף במספרים) על בית השחי ובית הערוה לוקה -
לל"ק - מדרבנן [כמ"ד לא ילבש - ליושב בין הנשים בשמלה],
לל"ב - מדאו' [לא ילבש]

ר"נ - נזיר שמגלח יכול לגלח בית השחי [תוס' - אינו תיקון] - דלא כהל'

אסור לחוך בבית השחי ביד להשיר שער (לגי' שלנו בתוס' - דלא כהל') אבל בבגדו מותר

ספק טמא - ר' יהושע - יבקש אחר משוק לידור בנזיר על תנאי מיד או לאחר ל'

בן זומא - יביא רק עולת בהמה ומתני ואחר עוד ל' שאר קרבנות ועולה בתנאי

נזיר טמא ומוחלט - צריך תגלחת 1) לחלוטו, 2) ספרו, 3) טומאתו, 4) טהרתו

ובספק יביא ציפורים מספק, חטאת עוף לקבורה לספרו (ועשיר יעשה עצמו עני)/ולטומאתו, לר"ש אשם מצורע ומתני לשלמים, עולת בהמה לטהרתו ומתני לנדבה

רא"ש - נצטרע אחר מנינו - רשב"י - אין תגלחיות מצורע עולה לתגלחיות נזיר [חלוקים בענין לגדל, זמן זריקת דמים, טבילה]

גילוח טמא מצוה (דוקא בתער) ולא להעביר שער טומ' [תוס' - ילפינן מנזיר טהור]