גמ' מט. - נב:
נודר ממבושל - מותר בשלוק (לר"ן - בשיל ולא בשיל (ויותר מדאי אסור))
משנתנו - מותר בצלי [הלך אחר לשון בנ"א]
ר' יאשי' - אסור בצלי [אחר ל' בנ"א - ובמקומו נקרא מבושל, ירו' - לחומרא הלך אחר ל' תורה - ויבשלו הפסח]
נודר מתבשיל - אסור בכל שאוכלין בו פת אבל לא במעשה קדרה עבה
ובבבל אסור אף בעבה [אכלי לחמא בלחמא]
מאן חולין רבנן; רב הונא אכל דייסא באצבעות; חכמת אדם תאיר פניו; גדולה מלאכה
שמכבדת את בעליה; עניות דר"י ור"ע; נתעשר ר"ע ורב גמדא; ביצה טורמיטא;
חיוך דרבי; תספורת דכה"ג לבן אלעשה
חיוך דרבי; תספורת דכה"ג לבן אלעשה
נודר ממעשה קדרה - אסור בכל הנגמר בקדרה
נודר מהיורד לתנור - רק פת אסור
נודר מהכבוש, השלוק, הצלי, המליח - אסור רק במין א'
כבוש וכו' שאני טועם - אסור בכל מינים [ר"ן - דהזכיר בלא ה"א; י"מ - דאמר שאני טועם]
קונם דכבוש וכו' ספק (ר"ן - דאמר בד' אי משמע הידוע, ר"ן לפי' הי"מ - באמר כבוש סתם)
ר"ש בן אלעזר - דג = גדולים; דגה = קטנים; דגים = לר"ן - קטנים; דג דגים = כולם
נודר מחלב - ת"ק - מותר בקום, ר' יוסי אוסר [באתרי' "קומא דחלבא"]
מקוּם - מותר בחלב, ר"ן - ר' יוסי אוסר [באתרי' הוי דבר אחד]
נודר מבשר - מותר בקיפה, לר"י אסור בנ"ט; בשר זה - בנ"ט
ר"ן
נדרים = יש לו מתירין דלא בטל במינו אבל באינו מינו בנ"ט - ירו'
רי"ף - אפי' שלא במינו לא בטל ריח הצלי בפת
[ר"ן - דיש עכשיו היתר ולכן דומה ביותר להיתר ולא מספיק החילוק של אינו מינו;
דכל שהוא מוסיף היתר החמירו בביטולו יותר - וכאן גם עכשיו יש שעת הכושר;
דפת בצלי אין מקום להחמיר במינו (דלא שייך) ולכן צריך להחמיר באינו מינו]
[ר"ן - דיש עכשיו היתר ולכן דומה ביותר להיתר ולא מספיק החילוק של אינו מינו;
דכל שהוא מוסיף היתר החמירו בביטולו יותר - וכאן גם עכשיו יש שעת הכושר;
דפת בצלי אין מקום להחמיר במינו (דלא שייך) ולכן צריך להחמיר באינו מינו]
מים ומלח בעיסה = במינו דלא מתעבדא אלא בהו
לרבי יהודה במינו לא בטל דהולך בתר דמיונן בעצם - ואינו מחלישו אלא מחזקו
לרבנן - הולך בתר חילוקן באיסור והיתר, וביש לו מתירין אינו חלוק מן ההיתר לגמרי אבל באינו מינו זה משלים החילוק המועט
גמ' נב: - נג:
הנודר מענבים, זיתים - מותר ביין, שמן
ענבים אלו - אסור ביוצא מהן,
ענבים שאני טועם או שאני אוכל - מותר בחילופיהם וגידוליהן,
ספק אי אסור ביוצא, ואם יצא כבר לפני נדרו - מותר
מתמרים (דרכו לאכלו ולהיוצא)
לת"ק, ר"ן להל' - מותר בהיוצא (דבש תמרים)
ור"י בן בתירא, ורבנן בתראי (ר"ש בן אלעזר) חולקים
מסתוניות (ענבים קשים - דרך לאכול רק היוצא)
ת"ק, ר"ן להל' - מותר בהיוצא (חומץ סיתוניות) ואסור בו
רשב"א - אסור ביוצא ומותר בו
ר"י ב"ב - אסור בשניהם
נודר מותר בדבר שיש לו שם לוויי
שמן בא"י = שמן זית, בבבל = שמן שומשמין
מקום שמסתפקין רוב מזה ומיעוט מזה אסור בשניהם [ספק איסורא לחומרא (ר"ן - דלמא אפי' לאלו נתכוין)]
ירק = ירקות הגינה, בשביעית = ירקות השדה, ר' חנינא ב"ג - ובמקום שמביאין מחו"ל אסור בשניהם
לת"ק דר' חנינא ב"ג אין מביאין ירק מחו"ל [משום גוש ארץ העמים]
ר"ן
י"א שאני אוכל יש להחמיר ביוצא מהן דנחית כולי האי לדיוקא, משא"כ בשבועה
והרמב"ם חולק - אף בשבועה ספק (לחומרא)
והרמב"ם חולק - אף בשבועה ספק (לחומרא)
קום דחלב לא נשתנה מצורתו, משא"כ דבש תמרים וחומץ סתוניות;
"קום דחלב" עדיין תורת חלב עליו, אבל "דבש תמרים" רק להפריש בינו לדבש אחר - ולכן לת"ק מותר
"קום דחלב" עדיין תורת חלב עליו, אבל "דבש תמרים" רק להפריש בינו לדבש אחר - ולכן לת"ק מותר
גמ' נג:
נודר מגריסין אסור במקפה [לר"ן - "מקפה דגריסין"], ור' יוסי מתיר [לר"ן - באתריה "מקפה"]
מ-שוּם מותר במקפה
נודר ממקפה מותר בגריסין
ואסור בשום [לר"ן - ממחין במעט מים - עבה מיקרי "מקפה"]; ור' יוסי מתיר
רשב"ג , ר"י - "חיטה", "גריס" - אסור אפוי ומבושלין ומותר לכוס חיים
"חיטין", "גריסין" - רק אסור לכוס