גמ' יג: - טו:
גמ' טו: - טז:
גמ' יז. - יח.
גמ' יח: - כ:
גמ' יג: - טו:

חזור לראש הדף
מתפיס בדבר האסור לא חל [ידור נדר לה' - בדבר הנדור]

ע"ה לאשתו (לרבא): "הרי את כאימא" (דבר האסור) צריך פתח מדרבנן - ממקום אחר (לר"ן - לא בכבוד אמו)

ע"ה שנשבע (ראב"ד - נודר) בתורה בעי שאילה
ת"ח א"צ [דעתו אגוילין] חוץ מס"ת בידו [דעתו על אזכרות] לל"ב

במה שכתוב בה - מותר רק כשס"ת על ארעא לל"ק אא"כ אמר בה ובמה שכתוב בה

קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר

רב יהודה אמר רב (ר"ן להל') - אל ישן היום [לא מזדהיר בתנאה]

ר"נ - ישן היום

שבו' \ נדר שלא אישן ג' ימים מלקין וישן לאלתר

קונם שאני ישן היום - לרבינא (ר"ן טז: להל') בל יחל מדרבנן

איני משמשך לא חל [משתעבד], הנאת תשמישך עלי חל [אין מאכילין איסור]

ר"ן

דבר הנדור א"צ קרא - לא גרע מידות

לר"ן מתפיס בשבועה לא מהני - אין נדר על החפץ

לראב"ד דעתו על הזכרות שבתורה הוי דבר הנדור [כתיבה לשמה, דעתו על קרבנות הכתובין]

קונם עיני בשינה - לוקין בשבו' [שבו' שוא], לר"ן בנדר לא חל

שאת נהנית לי אם תלכי -
ר"ן - היא לוקה ולא הוא [בל יחל אדבור]; רמב"ם - הוא לוקה ולא היא

ככר עלי היום אם אלך למחר - באכל יום א' בשוגג (שכח תנאו של איסור הליכה) מותר לילך מחר

הנאת תשמישך עלי - אוסר על עצמו וחל מדרבנן וממילא פקע שיעבודא [עוקר דאו' בשב ואל תעשה]

מצות לאו ליהנות - הקיום לא חשוב הנאה אבל הנהנה מיקרי "הנאה"

ר"ן עט: - תלה נדרו ב"אם" משמע שתחול לאחר שעבר על תנאו אא"כ אמר "מהיום"

גמ' טו: - טז:

חזור לראש הדף
ר"ן - מודה ר"מ לַשבועה לא אוכל לך אסור [לר"ן - איסורא בלי ממונא]

שבו' שאוכל = דלא אכילנא: במסרבין ואומר לא אכילנא; "שאי אוכל"

נדרים חלין על מצות [לה' בל יחל דברו]

ולא שבו' [אין לאו: בל יחל דברו - אבל מיחל לחפצי שמים; (ר"ן - אביי - סברא - לא כל הימנו להפקיע עצמו משא"כ נדרים); אין קרבן: להרע או להיטב - רשות]

ר"ן - אבל לוקין משום שבו' שוא

הנאת סוכה עלי לרבא מותר [מצות לאו ליהנות]

ישיבת סוכה עלי אסור (לר"ן - סוכה לישיבתה; בשם תוס' - מזכיר החפץ = יש בו ממש)

ר"ן

בעי הוכחה דשאוכל דאכילנא משמע, וגמ' שבועות חולק

איסור סתם - אכילה והנאה משמע אא"כ פירש (ומותר בישיבה של מצוה)

לא מישתעי איניש "בחיי שבועה"

גמ' יז. - יח.

חזור לראש הדף
רב הונא - אין נזירות חל על נזירות (הריני נזיר היום, היום)
אא"כ הריני היום, למחר [מיגו דאיתוסף (ר"ן - חל יום א' = ל')]
או שתים בב"א [נזיר להזיר] (חידוש לר"ן - ל' וקרבן ל' וקרבן)

שמואל ורבה ורב המנונא - נזירות חל על נזירות [נזיר להזיר]

אין שבו' חל על שבו' [לר"ן - מושבע ועומד] חוץ מנשאל על הראשונה

שבו' שלא אוכל תאנים, תנאים וענבים -

רבה - חל [מיגו דחל על ענבים, חל על שניהם לאכול כאחת]

רב הונא - לא חל (לא חל על תאנים, ושבו' בטל; הו"א בר"ן - רק לא חל על תאנים - דלא מהני כולל בשבו')

ר"ן

נזירות על נזירות = ל' וקרבן ל' וקרבן

חל בתוך זמן הראשונה, אבל למנות א"א

הריני נזיר אם אוכל - חייב נזירות על כל כזית אם יש התראות מחלקות (דאל"כ הוי "אכילה אחת")

לכו"ע אין נדר חל על נדר [תוס' - אין איסור חל על איסור] אלא לענין למנות ב'
וי"מ דמח' רב הונא ושמואל אי נדר חל על נדר לחייבו שתים בלי כולל

נדרים חלין על שבו' לבטלה ואולי אף לקיימה
ולא להיפך [נדר יש בו אף איסור גברא - בל יחל (כל ל"ת = גברא)]

גמ' יח: - כ:

חזור לראש הדף
סתם נדרים להחמיר (לר"ן - הולכין להחמיר) [מעייל לספיקא לר"י חוץ מספק חמור מודאי (נזיר)] (ור"ש חולק)

לר"ט בעי הפלאה

לר"י סתם תרומה בגליל מותר [אין מכירין תרומת הלשכה];

לר"א בר' צדוק - סתם חרם ביהודה מותר [סתם נדר להקל]

פירוש דבריו להקל, חוץ מע"ה לר"מ דעונשין (לר"י - שינהוג איסור כימי היתר, לר' יוסי - דיו ל' יום) ובעי שאילה עם פתח
לחכמים חרטה (ר"ן - כשמשמעות נדרו יותר משמע להחמיר)

לר"א אע"פ שטומאת משקין דרבנן אפי' ליטמא לרב, מ"מ ספק ליטמא טמא

אל תהי רגיל בנדרים, אצל ע"ה, אשה; ביישן; בנים יפים בזכות צניעות בתשמיש;
מאן מלאכי השרת רבנן; היתר "להפוך שלחן"

בני ט' מדות (אסנ"ת משגע"ח) - בני אימה ואנוסה, שנואה, נידוי, תמורה, מריבה, שכרות, גרושת הלב, ערבוביא, חצופה

ר"ן

רמב"ן להל' - נדרים דאו' פתחינן בחרטה, והעובר ושואל צריך קודם לנהוג ימי איסור
תוס' חכמי צרפת - חוץ מנדר שא"א לקיימו\שיבטל מלאכת שמים - ומחמירין אז דטעון פתח