גמ' ע. - עב.
גמ' עב. - עה.
גמ' עה. - עז:
גמ' ע. - עב.

חזור לראש הדף
המדיר אשתו מליהנות ממזונות יעמיד לה פרנס ("כל הזן אינו מפסיד")

א) באומר צאי מע"י במזונותיך ואין מספקת לדברים קטנים שרגילה בהן בבית אביה [מדהדירה "איני יכולה לגלגל עמך"]

ב) בארוסה שהגיע זמן [חל - לרש"י - דמשתעבד רק מדרבנן]

ת"ק - ל' יום [עדיין אין זילותא, עד ל' עביד שליחותו],
ולר"י לישראל חודש (לרבא אפי' חסר) לכהן ב' חדשים

ויתר מיכן יוציא ויתן כתובה

בסתם - רב - יוציא לאלתר, ושמואל חולק [שמא ימצא פתח]

המדיר אשתו מליהנות מפירי פלוני יוציא לאלתר לת"ק

לשמואל בנדרה היא וקיים הוא [לרש"י - ניחא לה להתגרש מיד ולא תבקש פתח]

לר"י ישראל ב' ימים, כהן - ג'

מקישוט פלוני - לת"ק לאלתר, לר' יוסי - לעניות יותר משנה/י' שנים/רגל, לעשירות מל' יום

ויתן כתובה [לשמואל - כמ"ד הוא נתן אצבע בין שיניה (ולר' אלעזר (לל"ב ור"מ) - היא - אין כתו')]

לר' יוסי יכול להפר נדרה בקישוט שבינו לבינה, באסרה הנאת תשמישך אם אתקשט
לגי' רש"י מח' רב הונא ורב אדא ב"א אי בעל מיפר בבינו לבינה

מדירה שלא תלך לבית אביה - בעיר א' - ב' חדשים יוציא

בעיר אחרת - ב' רגלים - לרבה בר עולא ברדופה (לרש"י - ללכת תמיד)

ג' רגלים - לר"י בכהנת, באינה רדופה

שלא תלך לבית המשתה/אָבל יוציא בכתו' אא"כ טוען דפרוצים מצויין ואיתחזק

להגיד קלון, לעשות שטות, שלא יקלוט הזרע, שלא תשאל/תשאיל נפה וכברה [משיאה שם רע] יוציא בכתובה

תקראי אישי - ככלה בבית חמיה; דספד יספדוניה וכו'

גמ' עב. - עה.

חזור לראש הדף
יוצאות שלא בכתובה:

1) עוברת על דת משה -
מכשילו בטבל, נדה, חלה (ולר"י דברייתא יחזור ויפריש ולא יגרש), אינה מקיימת נדרים (ולר"מ דברייתא יקניטנה שתדור בפניו ויפר)

2) על דת יהודית - קלתה על ראשה בשוק (אבל מחצר לחצר דרך מבוי מותר),

טווה בשוק (זרועותיה, ורד כנגד פניה (רש"י - של מטה)), מדברת - משחקת עם בחורים,

אבא שאול - מקללת אביו, ר"ט - שכיניה שומעין קולה על עסקי תשמיש

3) מצא עליה נדרים (עינוי נפש לר"פ), מומים

מקדש ע"מ שאין עליה נדרים - לרב אשי - רק לעינוי נפש דקפדי בה אינשי, ור"פ חולק

התירה חכם מקודשת [עוקר מעיקרו], אבל לא: לר"מ דאינו רוצה שתתבזה בב"ד (לר' אלעזר - רוצה), רבא - ממשפחה חשובה דאינו ניחא לאיתסר בקרובותיה

מקדש ע"מ שאין נדרים/מומין וכנסה סתם -

לרב צריכה גט [לאביי - אין עושה בעילתו זנות (רש"י - ואין כתובה דלא מחל לענין ממון)], לר' אלעזר אפי' לא בעל [מחל התנאי]

לרבה ור' יוחנן ור' אמי - א"צ גט [אדעת דקמאי] אא"כ בטעות כעין ב' נשים (רש"י - גירשה מאירוסין וחזר וכנסה סתם)

לשמואל - א"צ גט [עושה בעילתו זנות],
לר' אלעזר צריך גט [רש"י - אין עושה בעילתו זנות] אא"כ לא בעל

קדשה סתם וכנסה סתם - גט [מדרבנן, ספק איסורא (רש"י - אם סתם רוצים בנדרנית)]

בלי כתו' [אי אפשי בנדרנית, ספק אם רוצה והמע"ה]

מודה רבה דבועלים לשם קידושין: בקיד' פחות מש"פ וקטן לת"ק דר' ישמעאל,
קידש יתומה בחיי האב וגדלה [יודע שאין קיד' תופסין],
בבעל ע"מ שירצה אבא לת"ק דר"ש [= "ע"מ שישתוק"]

המקדש במלוה (לרש"י - מחל) ובעל - לר' אלעזר צריכה גט [אין בעילתו זנות],
לר' אמי א"צ [רש"י - אינו בקי בהל' קידושין ואדעתא דקמאי]

מוציא נדרנית לא יחזיר - ת"ק - תמיד [מקלקלה - "אילו ידעתי שיתיר..." (לרש"י חשש ממזרים), שלא יהו פרוצות בנדרים]

לר"י בידעו רבים (ג', י') [רש"י - פרוצה יותר מדאי]

לר"מ בצריך חקירת חכם [רוצה שתתבזה בב"ד ויתירו - ומקלקלה]

לר' אלעזר אף באינו צריך [לא ידעתי שאוכל להפר, וגזרו צריך אטו לא צריך]

מומין: 1) הפוסלין בכהנים, 2) זיעה - לר' יוסי בר"ח אפי' עוברת, 3) שומא קטנה על מצחה תחת כפה, 4) ריח הפה, 5) צלקת מנשיכת כלב, 6) קול עבה, 7) טפח בין דדיה, 8) גסין טפח יותר

ע"מ שאין עליו מומין ונתרפא מקודשת (אפי' באדם חשוב) [אין קפידה - טב למיתב טן דו]
רפואה ממום שלה אינה מקודשת [לרש"י - דבשעת התנאי הטעתו]

אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה; חד מינייהו כתרי מינן וכו'

גמ' עה. - עז:

חזור לראש הדף
ספק מתי נולד המום: לר"ג חזקת הגוף (נולדה בלי מום) עדיף (חוץ מאצבע יתירה)

אבל לא בנמצא משנתארסה [רבא - כאן נמצא וכאן היו (רש"י - איתרע חזקה דאב),
רב אשי - מנה לאבא בידך (רש"י - דכתו' לאב ולא מהני חזקה שלה)]

אא"כ נמצא משניסת והביא ראי' שהיו בשעת אירוסין [לרבא - ח' הגוף וח' דבדקה וניפייס כנגד ח' אינו מיפייס (רש"י - וח' ממון לאו כלום במקום ח' הגוף), לרב אשי - מנה לי בידך]

לר' אלעזר - ח' הגוף עדיף אפי' נמצא משנתארסה ועל הבעל להביא ראי'

לר' יהושע - ח' דממון עדיף - ר' אלעזר - לרש"י - אפי' נמצאת משניסת

לחכמים דר"מ חוץ ממום שבגלוי, מום שבסתר כשיש מרחץ בעיר לבודקה

שמואל - החליף פרה בחמור ואח"כ נמצא החמור מת - על מי שהספק נולד ברשותו להביא ראי' (לרש"י - בעל הפרה) [רש"י - כרבא]

כופין להוציא:

1) נולדו לו מומין משנשאה -

לת"ק, ר"נ להל' - לרב יהודה א"צ להוציא, לחייא בר רב - כופין להוציא

לרשב"ג, ר' יוחנן להל' - במומין גדולים (עין, יד, רגל) כופין להוציא -
לחייא בר רב אפי' היו מקודם [סברוה שיכולה לקבל ועכשיו לא]

2) נשא פסולה, שחין, פוליפוס (ריח החוטם/פה), אומנות מוסרחת -

אפי' היו - לר"מ אפי' התנה עמה [סברוה], לחכמים דוקא שחין [ממקתו]

3) י' שנים ולא ילדה - לר"נ במילי, לרב אבא בשוטי ואפי' רוצה להשאר בסהדי (לא להתיחד)

4) לרב איני זן ואיני מפרנס [אינו דר עם נחש] (לשמואל - כופין לזון)

5) מדיר את אשתו, 6) באה מחמת טענה

ניתוח במח לבעלי ראתן; ר' יהושע בן לוי קפץ לג"ע;

הוספת ל' יום לר' חנינא בר פפא לחזור תלמודו - במיתתו עמודא דנורא