גמ' ב. - ג:
גמ' ג: - ה:
גמ' ה: - ז.
גמ' ז. - ח:
גמ' ט. - י:
גמ' יא. - יב:
גמ' יב: - יד:
גמ' טו. - טו:
גמ' ב. - ג:

חזור לראש הדף
בתולה נשאת ליום ד' [משכים לב"ד (לרש"י - יתברר ע"י קול - יבואו עדים)] ולא יום א' [שקדו חכמים - שיטרח בסעודה] ולא לליל ה'

הגיע זמנה: רב יוסף, רב אשי - כל אונס לא מעלה לה מזונות

רב אחאי - חלה הוא או היא, פירסה נדה מעלה לה מזונות [נסתחפה שדה] חוץ משעת ווסתה או מחמת תק"ח

ל"ק דרבא - אין טענת אונס בגיטין [משום צנועות ופרוצות - אפקעינהו לקידושין (רש"י - גט עוקר קידושין ועושה מעות מתנה מעיקרן) דמקדש אדעתא דרבנן (רש"י - על דעת שיהו בטלין לפי חכמים ע"י גיטין שהכשירו חכמים)]

ל"ב - יש טענת אונס בגיטין חוץ מאונס דשכיח [הו"ל לאתנויי]

אם בתי דינין קבועין כל יום, נשאת בכל יום בדטריח בסעודה לפני שבת

גמ' ג: - ה:

חזור לראש הדף
משגזרו תיבעל להגמון תחלה - נהגו לכנוס בשלישי

מותר בשני כשחיל קבע יבואו בג' ויקחו הסעודה, במת אביו של חתן והסעודה לא מזדבן

הוא ישן בין האנשים והיא בן הנשים: לא בעל ופירסה נדה,
חתן אפי' בעל בעילת מצוה ופירש - רב יוסף - באבילות דידיה, רב אשי - דוקא כשהקילו לנהוג ימי משתה לפני אבילות (מת אביו או אמה)

בן זוג נוהג ג"כ אבילות רק בפני השני

לא יבעול (יכנוס) בליל שבת [חבורה, טריד לאחרים וישחוט בן עוף]
ולא במוצ"ש [שמא ישחוט עוף] (לא להל')

בתולה נבעלת בליל ה' [ברכה לדגים] ובדלא קפיד אפי' ביום ד' [לא חיישינן לאיקרורי דעתא]

אלמנה נשאת בה' ונבעלת ליל ו' [ברכה לאדם עדיפא, שקדו שישמח עמה ג' ימים ולא ישכים לאומנותו]

גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ; אצבעות כיתידות, אליה האוזן רכה

גמ' ה: - ז.

חזור לראש הדף
לבעול בתחלה בשבת - לר"ש מותר [אינו מתכוין ואין פסיק רישיה דרוב בקיאין בהטייה]

לחכמים אסור

לבי רב - לרב מותר [אע"פ דאינו מתכוין אסור, אבל מקלקל אצל הפתח/בחבורה (כר"י) מותר], לשמואל אסור חוץ מכבר בעיל - פירצה דחוקה ומשיר צרורות [רש"י - מספיקא]

לנהרדעי - להיפך

לר"פ - רבא - ביו"ט מותר [מתוך בדבר הצורך ל"כל נפש"] ולא בשבת, לר' פפי אף בשבת

לר' יוחנן אסור. להל' מותר.

לא בעיל - מח' ברייתות אם פטור מק"ש ליל שבת [רבא - מח' אי מותר לבעול וטריד או לא,
אביי - מח' אי טירדא (דמצוה) דלא מצי בעיל פוטרתו]

גמ' ז. - ח:

חזור לראש הדף
ברכת חתנים: בחור לאלמנה ז' לברכה וג' לשמחה, אלמן לאלמנה יום א' לברכה וג' לשמחה

ברכת חתנים בי' [מבועז, במקהלות ברכו וכו' ממקור ישראל] וחתן מן המנין

בבית חתנים, ר"י - אף בבית האירוסין ביהודה שמתייחד עמה

רבין, רב אדא - אין חתימה לברכת אירוסין [כברכת פירות ומצות (לרש"י - כולה הודאה)], ורב אחא חולק [כקידוש (לרש"י - לשון קדושה)]

למ"ד יצירה אחת ולא הולכים בתר מחשבה לא מברכין יוצר האדם (רבי)

אחר יום ראשון, בלי פנים חדשות מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא בלבד

שהשמחה במעונו - כל ל', ואם אמר להן מחמת הילולא - עד י"ב חודש

ומתחילים משהכין צרכי החתונה (רש"י - וא"ל מחמת החופה)

לא במילה [טרידי - דיש צערא לינוקא]

אבלים מן המנין לברהמ"ז (לרש"י לזימון)

ולא לברכת אבלים ברחבה בסעודת הברה, וכל ז' כשיש פנים חדשות

ניחום אבלים; המנבל פיו נהפך גז"ד לרעה; אל יפתח פיו לשטן; י' כוסות לאבל

רש"י ז: - ח.

איסור לארוסה - רש"י - דגזרו על יחוד של פנויה עד חופה וברכה

ר"י - פנים חדשות רק במרבים השמחה בשבילם

שהכל, יוצר פותחים בברוך - לרש"י - אינם מהסדר, אשר יצר - תחלת הסדר

גמ' ט. - י:

חזור לראש הדף
ר' אלעזר - "פתח פתוח מצאתי" - נאמן לאוסרה [קים ליה ושויה אנפשי' איסורא] באשת כהן וקידשה פחותה מבת ג' ונתגדלה דאין ספק ספיקא

דוד מותר לבת שבע [אנוסה, אוריה כתב גט (לרש"י על תנאי)]

שמואל - "פתח פתוח" - נאמן להפסידה כתובתה [כתובה תק"ח והם אמרו, חזקה דאינו טורח ומפסיד סעודה]

חוץ מביהודה [לרש"י - שמא בעל ושכח או הערה ושיבר]

רש"י - לר' אלעזר אינו נאמן, חוץ מטענת דמים [טענה ברורה]

בחור שטען פתח פתוח מלקין לר"נ - לתי' א' נאמן, לרב אחאי אינו נאמן

מח' תנאים אי כתובת בתולה מדרבנן - מזיבורית

לרשב"ג מדאו' [כמוהר הבתולות]

ב' לשונות אי אמרינן שמא הטה בלא מתכוין

אלמנה מן האירוסין - כתובתה מאתים

רב - אכל תמרים אל יורה - לל"ב דוקא לפני נהמא [טרד דעתו]

משפחת דורדקי; דרש של אלמנה, מטר, מזבח, תמרים, דשא, דרגא, פוריא, איילונית

רש"י ט.

"פתח פתוח" - לרש"י - ואין לו טענת דמים - נאבד, משפחת דורקטי

לרש"י - בועל אסור להאשת איש כשידוע לרבים

גמ' יא. - יב:

חזור לראש הדף
גר קטן - מגייר עם אביו [ניחא במה שעשה], על דעת ב"ד (רש"י - באין לו אב, והן נעשין לו אב) [זכין לאדם - דלא טעם איסורא דהפקירות]

הגדילו יכולין למחות שעה אחת

מקבלת כתובתה כשהגדילה ולא מיחתה - ורבא חולק [שלא תהא קלה להוציאה (רש"י - וכל זמן שלא מיחתה גיורת היא)]

מקבלת קנסה כשהגדילה ולא מיחתה - ואביי חולק [שלא יהא חוטא נשכר]

מוכת עץ (רש"י - ונשאה סתם) - לר"מ כתובתה מאתים,
לרבנן מנה (להו"א דרבא בלא הכיר בה - לא כלום)

קטן (פחות מט') הבא על הגדולה - לרב דינה כמוכת עץ
לשמואל כבתולה

בחזקת בתולה ונמצאת בעולה

רב ששת, רבה, ר' יוחנן - יש לה כתובה מנה

ר"נ, רבא, רב אשי (רש"י - לל"ק), ר' אלעזר - לית לה כלל
חוץ מנכנסה לחופה כבר (ואפי' העידו שלא נבעלה)

אין טענת בתולים: לבתולה מן הנישואין כשבעלה השני קידש לאלתר, במקום שנהגו להתייחד חתן וכלה, רב אשי - כשאין שושבינין למַשמש בחתן

ב"ד של כהנים - בתולה בת כהן ומשפחות מיוחסות כתובתן ד' מאות

גמ' יב: - יד:

חזור לראש הדף
היא אומרת משארסתני נאנסתי, מוכת עץ אני

ר"ג, ר"א, שמואל להל' - נאמנת [ברי עדיף, מגו מוכת עץ אני (רש"י - טענה מעלייתא) / מוכת עץ תחתיך, חזקת בתולה]

ר' יהושע - תביא ראיה - ואין כתובה אלא מנה/כלום (מח') [גמ' טז. - שור שחוט לפניך
(לרש"י הוא טוען לפני שאירסתיך - לא אמרינן מגו דדלמא לא אסקה אדעתה, דמערמא)]

פנויה אומרת לכשר נבעלתי

ר"ג, ר"א - נאמנת אפי' ברוב פסולין [בנסתרה - מיגו לא נבעלתי, במעוברת - רש"י - חזקת כשרות]

חוץ: משבויה [רוב עכו"ם פרוצין בעריות], לר' אלעזר - לבתה [אין חזקת כשרות]
(ור' יוחנן ורב אסי חולקים - רק שאינה זרעו שמיוחס אחריו לדין כהונה)

ר' יהושע - תביא ראיה אפי' רוב כשרין [אין מיגו בנסתרה - אין אפוטרופוס לעריות ואע"פ שכשרה לבעלה מעלה עשו ביוחסין לפוסלה לכהונה]

חוץ: מאלמנת עיסה (ספק חלל) [ספק ספיקא (אע"פ דהוי "שמא")]

ארוס וארוסתו שאומרים "ממנו" נאמנים [הודה (ב' לשונות ביבמות סט: אי דוקא בדלא דיימא מעלמא), הל' כר"ג אפי' ברוב פסולין בדיעבד]

אלמנת עיסה (רש"י - שנשאה ספק/ס"ס חלל) כשרה, קידושין עה. - לר' יוסי פסולה, בתה פסולה

מכירין ספיקו כשר,

באין מכירין: ת"ק - "ממזר" "חלל" ושתיק פסול [רש"י - כהודאה]
ר"מ - ממזר ושתיק פסול, חלל ושתיק כשר [לא איכפית לי']
ר"ש ב"א לר"מ - ממזר ושתיק כשר [יש קול לממזר] וצווח פסול, חלל ושתיק פסול

גמ' טו. - טו:

חזור לראש הדף
ר' יוסי בשם ר' יוחנן ב"נ - קטנה שנאנסה צריך ב' רובי (לרש"י כר' יהושע) - רוב סיעה ורוב עיר [אטו רוב עיר כשהוא קבוע - מעלה עשו ביוחסין]

קבוע כמחצה - אפי' לקולא [וארב לו וקם עליו - שיתכוין לו ולא ט' ישראלים וגוי א' וזרק אבן]

מצא תינוק מושלך - רב - ליוחסין בעינן ב' רובי

להחיותו ולהחזיר אבידתו - רוב ישראל

לפקח עליו הגל - שמואל - אפי' רוב עכו"ם

להאכילו נבילות - רוב עכו"ם

משלם חצי נזק במחצה אמחצה [אייתי ראי' שאני גוי]