גמ' קלז: - קלט:
ר"א - תולין משמרת על כלי ביו"ט [כר"י דמתיר מכשירי אוכל נפש ולר"א אפי' אפשר מעיו"ט], בשבת נותנין שמרים לתוך תלויה [רש"י - לאו דרך בורר]
חכמים - רק נותנין לתלויה ביו"ט, בשבת הכל אסור
לתלות ביו"ט - לרב יוסף חייב חטאת, לאביי הוי עובדא דחול
שימר בשבת - לרב כהנא חייב חטאת [ר' זירא - מרקד (פסולת למעלה),
רבה - בורר (נמי לרש"י) (דמניח הפסולת)], לרב ששת מדרבנן
לתלות ביו"ט - לרב יוסף חייב חטאת, לאביי הוי עובדא דחול
שימר בשבת - לרב כהנא חייב חטאת [ר' זירא - מרקד (פסולת למעלה),
רבה - בורר (נמי לרש"י) (דמניח הפסולת)], לרב ששת מדרבנן
אהל עראי אסור: פקק החלון, גוד (פיו מתוח ע"ג יתידות) בלי רצועות או ע"י אדם א', משמרת, כילה עם גג טפח, כסא גלין (לרש"י - מתפרק [שמא יתקע]), טלית כפולה ע"ג יתידות חוץ מכרוך משיחה עליה אא"כ אינם בני תורה, סיאנא (כובע) טפח
מותר לנטות כסא מתקפל
כילת חתנים - מותר כשאין בפחות מג' לגגה טפח,
ואין בשיפועה טפח (לרש"י - מאמצעיתו), ולא נחית מפוריא טפח
ואין בשיפועה טפח (לרש"י - מאמצעיתו), ולא נחית מפוריא טפח
אסור לטלטל כירה שנשמטה ב' רגלים לת"ק, א' לרב [שמא יתקע]
עתידה תורה שתשתכח, רשב"י - ח"ו אלא לא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד; פורענות ואין שכינה בשביל דיינים רעים, ישראל נפדה בצדקה; אי בטלי יהורי בטלי אמגושי (מסיתין); מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם/טעמו יין; חושן בזכות ושמח בלבו
מחמירין לאינן בני תורה: הקמת כילה, טלית עם משיכה כרוך, כשותא כלאים בחו"ל, עסק המת אפי' ביו"ט שני ע"י גוי
טלית שאינה מצוייצת כהלכתה = הוצאה [ציצית חשיבי ולא בטלי (לרש"י - תכלת)] משא"כ כסכסיה דכילה
הערמה מותר: תולה משמרת לרימונים (וגם שמרים) ביו"ט, מטילין שכר חדש לחוה"מ,
לצורבא מרבנן - סותם נקב חבית עם שום "לאצנועיה", נמנם בספינה העשויה לעבור בשבת
רש"י קלח:
סיאנא דמיהדק - לרש"י מותר דלא יגביהנו הרוח
גמ' קלט: - קמא:
אין נותנין יין עכורין למשמרת חוץ: מבין הגיתות [שותין כך],
לתוך סודרים ולא יעשה גומא בסודר [רש"י - עובדא דחול, אתי לסחיטה]
לתוך סודרים ולא יעשה גומא בסודר [רש"י - עובדא דחול, אתי לסחיטה]
שפיכה בנחת בסוף הוי בורר כשמקפיד בניצוצות
ביצה במסננת לגוון אינו בורר
ממחה חרדל בשינוי (לרב בכלי, לשמואל ביד), לר"א אסור; הו"א דר' יוחנן, מר זוטרא - מותר
ומערב דבש לא בכח
ומערב דבש לא בכח
נותן כרשינין ותבן לכברה והפסולת נופלת מאליה (רש"י - כר"ש דא"מ מותר), לראב"י אסור
ת"ק - עושין אנומלין (יין דבש ופלפלין), לר"י - בשבת בכוס, ביו"ט בלגין (גדול מכוס), במועד בחבית, לר' צדוק לפי האורחין
שריית חלתית (רפואה) - לרב יוסף חטאת, לאביי עובדא דחול
אבל מותר בצונן לר' יוסי, ואפי' לרבנן ביום ג' [סכנה]
אבל מותר בצונן לר' יוסי, ואפי' לרבנן ביום ג' [סכנה]
שפשוף פשתן מותר [לרכך], סודר אסור [מיחזי כמצהיל הליבון]
עצות דרב חסדא - לבר בי רב על שמירת הגוף וממון, לבנותיו על עניני צניעות
גריפת איבוס של כלי - לר' דוסא מותר, לחכמים אסור [אטו של קרקע שחיישינן למתכוין לאשוויי גומות]
סילוק תבן מלפניו לצדדין - לר' דוסא מותר, לחכמים אסור [רש"י - חלק נמאס]
נוטלין מלפני חמור (אין רירי) ונותנין לשור ולא להיפך [רש"י - טלטול דלא חזי]
קש להסקה מנענע בגופו [טלטול מן הצד]
מכבש בעה"ב - מתירין היתד, ולא כובשין [רש"י - צורך חול]
של כובסין אין מתירין [רש"י - כסתירה] - ר"י - אא"כ הותר מע"ש
מידק פלפל בקתא דסכין - לרב יהודה חדא חדא, לרבא אפי' טובא
כחו דוחה מים ד"א בכרמלית מותר, אבל ללכת ד"א עם מים עליו אסור
טיט על רגלו - לאביי לא יקנח בכותל [בונה], לרבא לא יקנח בקרקע [יתכוין לאשוויי גומות],
מר בריה דרבינא - שניהם אסורים אלא בקורה, ר"פ - שניהם מותרים [רש"י - אינו מתכוין]
מר בריה דרבינא - שניהם אסורים אלא בקורה, ר"פ - שניהם מותרים [רש"י - אינו מתכוין]
טיט על בגדו משפשף מבפנים [רש"י - אין ליבון בלי מים, ולא מוכח לאיתחזויי כמלבן], מגרר בצפורן
טיט על מנעלו - לר' אבהו מגרר בגב סכין אבל לא בישן, לתני ר' חייא אסור [ממחק]
רבא - לא ישב אפומא דלחי של מבוי [אתי לאתויי חפץ], לא יצדד חבית [אשוויי גומות],
לא יהדק מוכין בפי הפך [סחיטה]
לא יהדק מוכין בפי הפך [סחיטה]
לא יסוך רגלו שבמנעל, לא יניח רגלו במנעל עם שמן כשיעור לעבד או במתכוין לצחצחו
לא יצא במנעל גדול, אשה במרופט או בחדש אלא מבעוד יום
מנעל ע"ג אימוס (form) - לר"א לאו כלי [מחוסר הוצאה] חוץ מרפוי, לרבנן כלי הוא
רש"י קלט:
אין מטלטלין תלא דכוורי - לרש"י - דג אינו נאכל חי