לקצור/לעקור [לשניהן יש טענות], לחרוש אחריה (אע"פ שניכש קודם)

הקוצים, שמירה יתירה, חריץ להשקות על האריס

שמואל - בא"ל חוכר למחכיר אבל מחכיר לחוכר - שמא בעלמא

רבינא - מחכיר לחוכר בעומד בגוה ופירש

אריס שהובירה שמין ומשלם במיטב, חיוב להביא קרבנות אשתו (רש"י - ת"כ - רק עד שגירשה),
קידושין באלכסנדריא חלו רק משתיכנס לחופה, משכנו עד כדי חובו וכשהשיבו לזמן מרובה ישלם הלוה הגירעון, יגבה חצי שומת כתובה אא"כ קנו מאביה

לרב אידי בר אבין אינו גובה מיתמי חלק המלוה, לרבא גובה [רש"י - סמך עלייהו]

שליש בשכר ופלגא בהפסד לבעה"ב לכל שטר ואם הפסיד ולא הודיעו וטרח ומלייה אין פסידא לבעה"ב [טרחת שלא ליקרו לך מפסיד עיסקי]

ב' שקבלו מעכבים זע"ז מלפלוג [לקרנא משתעבד, מזלא דב']

לוי - ג' סאין, דב"ר ינאי - סאתים חוץ מההוצאה

לר"י - כדי זריעה (רש"י - במפולת יד) לשנה הבאה - ר' יוחנן - ד' סאין (גי' הגר"א - קבין) לכור (לרש"י למהר"ם - בית כור זרע)

בשני דר' אמי דכחישא ארעא - ח' סאין

רב יהודה - כגון דאישדוף רוב הבקעה

עולא - ד' שדות (וספק בתלם א') סביב - וספק אם נשתייר תלם א', שדה בור, שחת,
זרע אחר - אי מפסיק,

ספק בכולו בשדפון ושלו בירקון

חייב הכל: 1) כשזרע שעורין במקום חיטין [הוה מקיים בי ותגזור אומר ויקם לך]

2) לשמואל כשלא זרע כלל [הוה מקיים בי לא יבשו בעת רעה], לרב ששת מנכה

3) כשנשדפו שדותיו דמחכיר ולא דבקעה [אי משום מזלי הוה משתייר]

4) שדותיו דחוכר ורוב הבקעה [מזלך דלא משתייר מדנפשך]

באכלה חגב זורעה ב"פ לרבי וג"פ לרשב"ג, בלא צמחה חוזר וזורעה כל ימי הזרע

לרשב"ג אסור [הו"א - לא ידברו כזב; מקלקל שדהו (לרש"י - אי ב' שנים שונים)] חוץ מחרש לאחר קצירה ושינה לזרע

רב - אזלינן בתר השרשים לרש"י, שמואל - חולקים

כשמוסרים לו עד תוך הנהר מסלקינן (לרש"י - לשני שבא להחזיק)

בין אחים או שותפין - לרב לא מסלקינן, לר"נ מסלקינן

1) לר"נ - לרש"י תמיד, 2) זיל זבון - לרבינא בלי קנין, לנהרדעי (להל') בקנין,
3) קנה באמצע שדות המוכר עידית או זיבורית, 4) מתנה בלי אחריות, 5) מכר כל נכסיו לא',
6) לבעלים ראשונים, 7) מגוי [מבריח ארי],
8) לגוי [אין ועשית הישר] - ומקבל אונסיו, 9) משכון, 10) כשממהר המוכר לקנות בקרוב/ביפה,
11) מוכר לכרגא למזוני ולקבורה, 12) לאשה, 13) ליתמי, 14) חלקו לשותף,
15) במעדיף זוזי טבי או תקולי, זוזי שאינן צרורין,
16) "אטרח ואייתי זוזי", "אייתי" באינו אמיד, 17) מרי דבתי או דיקלי על בעל הקרקע,
18) מצרן לזריעה ולוקח לבנין [ישוב עדיף], 19) הפסק בלי "חיבור'' תלם א',
20) מצרן שני קדים (בהדדי - חולקים)

אביי - יש לו שבח שקמה [אדעתא דהכי נחת] חוץ מנתעבה הדקל [אדעתא דפירות נחת]

רבא - אין לו - חוץ: מזרעים, ללוקח כשהגיע יובל [ויצא ממכר - אבל שבח לא אפקע], במקום פסידא כפי הפסדו (דמי עצים כשמונע הזריעה [רש"י - נחת אדעתא לעקור])

מסלקין יורשיו עם שבח

"אם אפסיד אסתלק" - לרב יהודה בלי שבח, לרב כהנא רק בפירש, לרבא אפי' פירש יש שבח [לנכות הוי אסמכתא]

רבא - א"צ התראה לסלקו [מותרה ועומד]

הסתלק קודם זמנו או שטפה נהר - להו"א דרב אשי לוקח 1/6 שבח [שליש לאריס],
לרב אחא בד"ר יוסף 1/4 [אריס רק לחלק הבעה"ב]

לוקח 1/2 זמורות [רש"י - אדעתא דהכי דאורחיה]

לרבא קרנא הוי וילקח בו קרקע ופירות למלוה - לרב (עט.) חוץ מבזמן יובל [לא מכלינן קרנא]

לאביי פירא הוי - חוץ: משלא בזמנו, ירושת אשתו בשדה אחרים [כליא קרנא]

אבד השטר אחר ג' - לרב יהודה המלוה נאמן [מיגו לקוחה (אא"כ בעה"ב שילם טסקא, עביד חריצין, או מחה)], ורב זביד ורב עוירא חולקים [זהיר בשטר דלגוביינא קאי]

יוצא ביום - גבייתו ביום, יוצא בלילה - לר"י ורב גבייתו בלילה, לר"ש (משנתנו) ושמואל לילה ויום [לרש"י - שהיום הולך אחר הלילה]

ועוברין בבל תעשוק את רעך ובל תעשוק שכיר (לרב חסדא - לך ושוב, לרב ששת - נתתיו, לאביי - לא שכרתיך, לרבא - גזל)

ובבל תגזול (לרב חסדא - איני נותן, לרב ששת - ואח"כ כפר, לאביי - נתתיו, לרבא ב' לאוין)

לר' יוסי בר"י בהמה וכלים אין ביומו תתן [כי עני - הבאין לעניות] אלא לא תעשוק שכיר, גר תושב אין בל תלין [לית לי' ג"ש] אלא ביומו ולא תעשוק

לדב"ר ישמעאל ומשנתנו עובר בבהמה וכלים [פעולתו אתך] ולא בגר תושב [רעך] אלא ביומו ולא תעשוק

חוץ: מלא שכרו בעדים [מיגו], כופר הכל לר"י, קצצתי פחות לת"ק דר"י (ישבע בעה"ב) [קציצה מידכר], עבר זמנו [מידכיר חזקה שאינו עובר בבל תלין עם חזקה שאין שכיר משהה שכרו כנגד חזקה שאינו עובר בבל תגזול]

כשיש עדים שתבעו כל זמנו - יכול לישבע יום א' אח"כ

ומלוה אסור לנתח [תוס' - גזירה שמא יכנס לביתו] אלא בב"ד
ומותר לביתו של ערב, לשכירות [אל ביתו - דלוה]

לרשב"ג, בר פדא, אילפא - לאחר ל' מוכרין משכונו ואין מסדרין [ואם מך הוא - ולא בע"ח]

בערכין מסדרין כשנוטל לפרעון, אין מחזירין משכון

בהקדש לבר פדא ואילפא אין מסדרין [ק"ו מבע"ח], לר' יוחנן מסדרין [היקש נדר בערכך]

ואין מחזירין משכון [ולך תהיה צדקה - הצריך צדקה]

ור' ישמעאל ור"ע חולקים [ישראל בני מלכים]

לברייתא כרב יהודה - חייב ב' (לרש"י אף לרב הונא - כי נפש על כאו"א)

לרבא קנה משכון לישבע וליטול עד כדי דמיו [מגו לקוחה בידי - דאין עשוי להשאיל דמיפגמא (ואביי חולק)]