גמ' קה. - קח.
שצ"ד ב"ד וכו' בירושלים; שוחד; אליהו רבה/זוטא; כי הוו מיפטרי רבנן מבי וכו' פייישי וכו'
נוטל שכר לדון - דיניו בטלין, ומותר לקחת מב' הצדדין שכר ביטול מלאכה דמוכח
רגיל לישאל פסול לדון אא"כ שואל בחזרה
שכר אורגי פרוכות - רב - מתרומת הלשכה,
ר"נ - לצניעות - מלשכה, לאמה טרקסין - מבדק הבית
ר"נ - לצניעות - מלשכה, לאמה טרקסין - מבדק הבית
כלי שרת (רש"י - למזבח החיצון) - ר' ישמעאל ור' חנינא סגן - ממוֹתר תרומת הלשכות (משנה שעברה) [צורך קרבן] או ממותר בדק הבית [לב ב"ד מתנה]
ברייתא, ר"ע - ממותר נסכים (שהוסיפו מסַפקי סלתות)
קיץ המזבח - ר' ישמעאל - ממוֹתר פירות (סחורה במוֹתר תרומה), ר"ע - ממוֹתר תרומה,
ר' חנינא - ממוֹתר נסכים
ר' חנינא - ממוֹתר נסכים
בעלה במדה"י - לרב (להל') פוסקין לה מזונות אפי' בחייו אחר ג' חדשים
שמואל - כששמעו שמת [בחייו - רב זביד - אימר צררי אתפסה (בגדולה), ר"פ - שמא אמר צאי מע"י במזונותיך (בדספקה)], או בהשרה ביד שליש (רש"י - ועכשיו משך ידו), יבם שעמד בדין וברח, קטנה דלא ספקה - דאין חשש
ובחזר הבעל נאמן דאתפסה צררי (לרש"י - הוא ישבע ומחזירה מה שלקחה)
חנן ור' יוחנן בן זכאי ולהל' - א"צ שבועה לגבות מזוני עד שגובה כתו'
בני כהנים גדולים, ר' דוסא בן הרכינס - צריכה שבועה
"גירשני בעלי" מתפרנסת - לשמואל בשמעו שמת (לרש"י - ואינה רוצה ליטול כל הכתו' ביחד) - עד כדי כתובתה [אפסדה אנפשה]
קוניא לבן/שחור אינו בולע (לרש"י - כלי חרס מחופה עופרת), חוץ: ממעורב צריף, יש ביקועי, ירוקי לרב זביד
הלך למדה"י - חנן וריב"ז ולהל' - המפרנס אשתו איבד מעותיו (רש"י - אא"כ לוותה ע"מ לפרוע)
בני כה"ג, ר' דוסא ב"ה - ישבע ויטול
לחנן מותר לפרוע חוב מודר הנאה [לרש"י - כיון דפרעון לשם הלואה לאו הלואה היא, לשם מחילה נמי לא מידי יהיב ולאו מחילה]
לבני כה"ג - לרבא בע"מ שלא לפרוע (רש"י - עד שירצה)
ור' אושעיא חולק - הנאת כיסופא (רש"י - מחילה היא)
ור' אושעיא חולק - הנאת כיסופא (רש"י - מחילה היא)
רש"י קז. - קח.
חשש צררי וצאי מע"י - לרש"י לשמואל פוסקין בשבו'
בשמעו שמת - לרש"י פוסקין בלי שבו'
לרש"י - רק יבם שברח חייב מזונות ולא חלה
תורמין תרומת הלשכה על האבוד (לרש"י - מהשליח),
הגבוי (לרש"י - עדיין לא הגיע),
ועל העתיד לגבות (לרש"י - אפי לא נגבה לבסוף)
הגבוי (לרש"י - עדיין לא הגיע),
ועל העתיד לגבות (לרש"י - אפי לא נגבה לבסוף)
גמ' קח: - קיב:
מת ונכסיו מועטים (פחות מפרנסת י"ב חודש)
רבנן - הבנות יזונו, אדמון ור"ג - אף הבנים
תובע "מלא י' כדי שמן" = שמן לבד, "כדי שמן מלאים" = שמן וקנקנים
"כדי שמן" - לרבנן = רק שמן,
לאדמון ור"ג ולהל' = אף קנקנים - נ"מ דחייב שבו' לר"נ בהודה בקנקנים לבד,
לר' חייא בר אבא - במקצת קנקנים (ומגלגלין על שמן)
למשנה חותן/לר' יוסי בר"י ארוסה גדולה שפסק מעות לחתן ואין לו/לה -
רבנן - תשב עד שתלבין ראשה, חוץ: מחותן שפסק לריבר"י, לרש"י - ארוסה קטנה שפסקה
אדמון ור"ג ולהל' - או כנוס או גט
עֵד שחתם על שטר מכירה - רבנן, להל' - לא יכול לערער שגזול ממנו אבל דיין כן [לא קראוהו]
אדמון - יכול [הראשון אדם קשה]
אבל לא כשחתם (לרש"י) שדה לצדה למוכרה לאחר ועשה שדה זו סימן
אא"כ: מוכרה המוחזק למערער (לרש"י) [אי לא שתקתי לא היה מוכר/קונה], או שטען שהסי' רק תלם א', או שחזרתי ולקחתי ממנו [לרש"י - פה שאסר]
אבל לא כשחתם (לרש"י) שדה לצדה למוכרה לאחר ועשה שדה זו סימן
אא"כ: מוכרה המוחזק למערער (לרש"י) [אי לא שתקתי לא היה מוכר/קונה], או שטען שהסי' רק תלם א', או שחזרתי ולקחתי ממנו [לרש"י - פה שאסר]
אבדה דרך לשדהו אצל חד שקנה מד' בנ"א - אדמון - יטול דרך קצרה [דרכי גבך]
חכמים, להל' - יקנה (רש"י - בזול, ותוס' חולקין) [שתוק או אהדרנא למרייהו]
"דקל" לבת - יכולים לסלקה בב' חצאין [רש"י - נכסים בחזקת יתומים וידה מכח צוואה על התחתונה]
לוה שקנה שדה ממלוה - במקום דיהבי זוזי לפני השטר נאמן לומר פרוע/מזוייף דהו"ל לעכב מעותיו
במקום דשטר לפני זוזי - אדמון - נאמן [הו"ל למסור מודעא דרק מוכרו שיהא לו משכון על חובו], חכמים ולהל' - אינו נאמן [חבריו יודיעוהו ולא יקנה]
שט"ח זה על זה - אדמון - המאוחר נאמן [האיך לוית]
חכמים ולהל' - שניהם גובין
בשדות שוות - הפוכי מטרתא ל"ל
לאחד עידית ובינונית ולהשני זיבורית -
ר"נ - בשלו (לוה) שמין - ואפי' לקח הבינונית משלם רק זיבורית
רב ששת - בשל כל אדם שמין - והפוכי מטרתא ל"ל
לרב ששת מח' בשלוה השני ביומי דמשלם הלואת הראשון אי לא עביד איניש דיזיף ליומי'
תפס בע"ח בינונית מיתמי - מהני
אין מוציאין אשה לארץ אחרת (יהודה - עבר הירדן - גליל), מעיר < > לכרך,
לרשב"ג אף לא מנוה רעה ליפה [שינוי וסת]
אנשים, נשים יכולין לכפות לעלות (ולא לצאת) לא"י, לירושלים, אפי' עבד עברי, אפי' לנוה רעה, ואל"ה יוציא בהפסד כתובה
עבד שברח לא"י - חייב למוכרו שם [ישוב א"י]
כשמשלם כתו' במק"א - ת"ק - כפי מעות קטנות [מקולי כתובה - כתו' דרבנן]
רשב"ג - כמקום השעבוד (כחוב) [כתו' דאו']
רב יהודה - מבבל לא"י בעשה [ושמה יהיו עד יום פקדי, אם תעירו ואם תעוררו (ו' שבועות)], ור' זירא חולק
לכו"ע אסור מבבל לשאר ארצות [רש"י - ישיבות המרביצות תורה תמיד]
ו' שבועות: שלא יעלו בחומה, ימרדו, גוים לא ישתעבדו יותר מדי, לא יגלו/ירחקו הקץ, יגלו הסוד לגוים
מעלת א"י, קבורה בא"י; אור תורה מחייהו; ולבן שיניים מחלב
הדרן עלך מסכת כתובות