הוציא ראשו והחזירו - כולו אסור [כילוד]

מודה ר"ש דקלוט במעי פרה ניתר [פרסה] ולא דמות יונה [פרסות בבהמה]

הוציא והחזיר אברים זאח"ז למ"ד יש לידה לאברים הוי כילוד, למ"ד אין לידה - ספק,

הוציא ידו בין סימן לסימן - מצטרפין לטהרו מנבלה

אבר שיצא לא ניתר בשחיטת הבן פקוע [רש"י - אינו שחיטה (כשחוטה)]
וולדו אין לו היתר [מבלבל זרעי'] (רש"י - לחנניא דחוששין לזרע האב)

חותך מעובר ומניחה הותר [בהמה בבהמה, וכל בבהמה] אבל לא בחותך טחול האם [אותה תאכלו - שלמה בגופה]

אין תמורה בעוברין [אינו בהמה, לרב שימי בר אשי - היקש למעשר [בעינן יעבור תחת השבט]]

לרב הונא מחתך אבר אבר משליכו לכלבים דוקא כשאין רובא קמן [רש"י - על מה תיחול בשעת גמר]

יצא אבר אבר נפטרת מבכורה

יצא רובו במיעוט אבר - כילוד, חציו ברוב אבר - ספק אי שדינא מיעוט אבר בתר רובו

ספק אי נקרא פטר רחם בכרוך בסיב, שליא אחרת, אחזתו (לרש"י - חציצת ידי אשה) והוציאתו [חציצה], בלעתהו חולדה והוציאתו והכניסתו, יצא מרחם לרחם, כותלי רחם שנפתחו ולא נגע, שנעקרו שלא במקומן, שפרוץ מרובה ויצא דרך עומד או להיפך; אבל שנגממו (רש"י - ניטל מעובי; מצד פנים) לא

חיה בכלל בהמה [זאת הבהמה וכו' איל] לסימנים, טומאת נבלה, הרבעה

טומ' בלועה (בלע טבעת טמאה וטהורה) אינו מטמא [והאוכל מנבלתם יכבס בגדיו - אפי' שהאוכל שבמעיו ראוי לגר; ר' ישמעאל - אשר יגע על פני השדה (גלוי); וק"ו בבהמה שאינה מטמאה מחיים]

עובר מת באשה מטמא במגע ולא האשה [לר"ע לרש"י - בלועה מטמא ולאשה הוי מגע בית הסתרים, לר' ישמעאל - גזרו שמא יוציא ראשו (רש"י - משא"כ בהמה רחמה גלוי ורואה) אבל אשה מרגשת]

טרפה שחיטתו מטהרתו [משנתנו - יש במינה שחיטה, לברייתא - מן הבהמה - מקצת מטמאה ומקצת לא] חוץ מקדשים [דרבנן]

בן ט' חי: בן פקועה לר"מ בעי שחיטה וחייב באותו ואת בנו [חדשים = בהמה בפנ"ע]

גיד הנשה וחלב דשליל לר"מ אסור לר"י מותר

לרבנן למר זוטרא אין פודין בו פטר חמור [שה שה מפסח [לרש"י - פסול יוצא דופן]] לרב אשי פודין [תפדה תפדה ריבה]

לריה"ג בן פקועה חי מקבל טומ' אוכלין ע"י הכשר, וחכמים חולקים

בתוך טרפה שחוטה - לר' אמי (ואולי ר"ל) אסור [רש"י - כאחד מאבריה והוי כשחוט]

דגים מקבלין טומ' - לב"ש משיצודו - אפי' קופץ, לב"ה משימותו,
לר"ע משעה שאין יכולין לחיות - אפי' מפרפר

חלב נפל - לר' יוחנן לל"ק בכרת [יצא לאויר]
לר"ל רק איסור נבלה [בעי חדשים ואוירא [נתמעט מהקרבה]]

רב משרשיא - בן פקועה הבא על הבהמה לחנניא דחוששין לזרע האב אין לולד תקנה [לרש"י - כיש לו סי' א' ושהה בין סימנים]

אביי - מודה רבנן לר"ש שזורי בקלוט (לל"ב בן קלוטה) בן פקועה דא"צ שחיטה [מדכרי אינשי]

2) ניטל צומת הגידין (לרב יהודה אפי' בלא ארכובה)

3) לאמימר טרפה בנפסק רוב בנין (גיד העב) או מנין (ב' דקים)

4) לרב בנשבר העצם למעלה מארכובה ויצא לחוץ ואין רוב בשר בעוביו (לרש"י - לכסות חלל העצם)/בהקיפו

עור ששלקו מטמא טומ' אוכלין (וספק בחמור דמאיס) ולא טומ' נבילות [בנבלתה]

מבכרת שהפילה שליא - לכלבים [סמוך מיעוטא דנדמה למחצה נקבות]

אין דרכי אמורי לרפואה

סיקרא על אילן המשיר [שיבקשו רחמים]