פסולי בבל - לאביי עלו מעליהם (לל"ב - אחרי שעזרא הפרישם) לרבא - העלום

גדולה חזקה - למ"ד מעלין: דאכלו תרומה דרבנן בבבל יאכלו תרו' דאו' ולא יעלו ליוחסין דריע חזקתם (לרש"י - דלא אוכלים קדשים);

אוכלים תרו' דרבנן ולא גזרו אטו דאו' ואין מעלין ממדרבנן

שמואל - אין משתמשים באשה כלל, אידך שמואל פב. - לש"ש מותר;

אין שולחין שלום לאשה כלל

דאמר מדבית חשמונאי אנא - עבדא הוא

כהן עז פנים - שמואל - מעבדי פשחור, ר' אלעזר - כשר [כמריבי כהן]

ריב"ל, ר' יצחק, ר' יוחנן - לעת"ל משפחה שנטמעה נטמעה [ומטהר כסף]

א"י עיסה לבבל

חכמים מגלין לתלמידיהן פסול משפחה, שם בן ד' אותיות פעם/פעמיים בשבוע

בדיקת איש - בבל בחזקת כשרה, א"י - כפי החזקה וסתמא לא ישיאו ולא יוציא ממנו, שאר ארצות - בחזקת פסול ולשמואל ורב זביד מנהרדעא - לחכמים דר"מ בחזקת כשרות

רב - יחוס דבבל - שתיקותא; מתגרים זב"ז - שמץ פסול באחד

ממזירי ונתיני לעת"ל - ר' יוסי, שמואל, להל' - טהורים [וזרקתי... ואטהר אתכם]
ור"מ חולק [רק מטומאותיכם]

ר"י - אסור [קהל (מיותר), הקהל חוקה אחת לכם ולגר] חוץ מגר עמוני ומואבי

כהנת מותרת בגר, משוחרר, חלל

מדאו' שתוקי כשר [רוב כשרים (רש"י - דמכירים אמו פנויה), אפי' קבוע כמחצה - רק ממזר ודאי לא יבא], אסופי כשר [מיעוט ארוסות והלכו בעליהם למדה"י כנגד ספק פנויה או השליכתו מחמת רעבון - ממזר ספק יבא]

ומדרבנן פסול [הו"א - שמא ישא אחותו, מעלה עשו ביוחסין]

אבא שאול, לשון א' בשמואל, להל' - אמו נאמנת לכשר נבעלתי אפי' רוב פסולין

משנה, הלל, שמואל - ממזירי נתיני שתוקי ואסופי וכותי מותרים זב"ז [רק בקהל ודאי לא יבא]

ר"א, רב - אסורים [רש"י - שמא זה כשר וזה פסול] חוץ מממזרים בנתינים

אין אסופי במהול, תיקון אברים, וכו'

אב ואם נאמנים עד שנאסף מן השוק [יצא עליו שם אסופי], ובשני רעבון אפי' נאסף

נאמנות שזה בכור - חיה לאלתר לת"ק עד שיצתה, לר"א עד דאהדר אפה; לאם כל ז', לאב לעולם [יכיר]

חיה נאמנת על יחוס כשאין ערעור תרי/חד (-בלי חזקת כשרות)

נאמנות לנדה לאלתר לפטור חברותיה; לבעל מקח כשבידו ולא ידיע ממי קיבל זוזי מדעתו; לדיין כשהם לפניו בשודא דדייני שנקרע הפסק; לאב לר"י שזה בן גרושה וחכמים חולקים

לר' יוסי חוץ ממצרי שני [ככה"ג באלמנה שזרעו פסול]

לרשב"ג וחוץ מעמוני ומואבי [ככה"ג דכל זרעו פסול]

לר' יהושע וריב"ב חוץ מאלמנת עיסה (ספק חלל) [ספק ספיקא (רש"י - באה מכחו)]

ביאת גוי ועבד [כי תהיה אלמנה וגרושה - שיש אלמנות וגירושין, לר"ע - ממזר כ"ש ביאה]

(וכן כהן לפסולי כהונה, גר לר"י)

לשון א' בשמואל - ולד ארוסה שתפס נכסי ארוס מוציאין מידו

כותים - ר' ישמעאל - גירי אריות וכהנים פסולים נטמעו

ר"ע - גירי אמת ואסרום משום יבמה מנישואין לשוק דהוי ממזר

ר"א - אסרום דאינם בקיאין בקיד' וגירושין, ממזר/שפחה נתערב

מצת כותי - ת"ק ורשב"ג - יוצא ידי חובתו

ר"א - אסור [אין בקיאים בדקדוקי מצות]

לכהנת ח' אמהות (ב' דורות שלה, אביה, סבים), ללויה וישראלית י"ב (ג' דורות)/ט"ז (ד')

רב - לחכמים דר"מ א"צ [חזקת כשרות] אא"כ ערער

א"צ בדיקה לבנות של שימש אמזבח, דוכן, סנהדרין [ונשאו אתך - בדומים לך], שוטרי הרבים (דיינין) בירושלים, גבאי צדקה [קול כשממשכן, שום תשים - מאחיך], חתום בערכי הישנה, בחיילות דוד

א"צ לבדוק אבותיה [קול כשמינצו], א"צ לבדוק בעל [כהנת מותרת בפסול (לרש"י - לכן רבנן לא אצרכינהו לממזרות)]

חלל לישראלית - משנתנו - פסולה [זרעו - מקיש זרעו לו]

ר' דוסתאי בן יהודה - כשרה [בעמיו - מעם א' (שניהם חללים)] סד. - ואף האם מותרת [לרש"י - דבתו כשרה]

אלמנה לכה"ג וכו' מתחללת [ק"ו מזרעו שלא עבר עבירה, לא יחלל - כשר ונתחלל, רש"י עה. - לא יחלל - ב' חילולין] ולא הוא [רש"י - זרעו - ולא עצמו]

בא על אלמנת ג' בנ"א - לוקה אחת [אין גופים מחולקים]

אלמנה שנתגרשה ונתחללה וזינתה כסדר חייב אכאו"א [איסור מוסיף - להדיוט, לתרומה, שם זנות פוסל בישראל (זינתה תחתיו)]

לברייתא אפי' שלא כסדר [גרושה לאו לעצמה (רש"י - וה"ה חללה), אלמנה - גרושה יתירה]

אחותו אלמנה - לוקה אחת [היקש - רק הראויה לבבתוליה יקח, אפי' לרבנן דר"ש אין איסור קל חל על חמור]

גרושה וחלוצה - אחת [חלוצה מדרבנן]

לוקה "אחת" = ג' שמות - לא יקח לקיד' (לאביי מיד, לרבא כשבועל [לא יקח משום לא יחלל]), לא יחלל לביאה, לא יחלל זרעו לגמר ביאה (רש"י - ה"ה הדיוט)

לכו"ע מחזיר גרושתו רק בקידש ובעל [לקחתה להיות לו לאשה]

חללה רק מאיסור כהונה [חללה יתירה (רש"י - לא כ' אחר זונה)]

רש"י - וזונה רק מקרובים ופסולים לישראל

בת של ישראל לגיורת כשרה (רש"י - לכו"ע)

גר לישראלית - ר"י - פסולה ואף האם [צד השוה מחלל ומצרי ראשון, מזרע בית ישראל - כל זרע, אלמנה מכהן יקחו - ממשיאין בתה לכהונה]

ראב"י - כשרה [מזרע - אפי' מקצת] עד: - ומותרת בממזר

גר לגיורת - לראב"י פסולה עד י' דורות

לר' יוסי כשרה [שנזרעו בישראל], להל' מורים כראב"י ובדיעבד כר' יוסי

לר"ש גיורת פחותה מבת ג' כשרה [החיו לכם - אף לפנחס, בתולות מזרע - שנזרעו בתוליה בישראל] עד: - ומותרת בממזר

לרבנן יכיר מהני לנכסים שיפלו אח"כ [דשלבל"ע], לר"מ - כשיהיה גוסס [לרש"י - לאו בר מתנה]

קדם וקידש בתו, קדם וקדשה עצמה הוי ביטול לשליח

קידשה אביה (קודם) ועצמה, ונתבגרה בו ביום דמישלם ו' חדשי נערות:

רב, להל' - חזקה דהשתא חוץ מבתוך ו' [חזקת נערה]

שמואל - חיישינן לשניהם חוץ: מלאחר ו', מכחשתו (כבר בגרתי), ממקוה שנמצא חסר ותרומה שנמצאת חומץ לרבנן דר"ש [תרתי לריעותא - חזקת טמא/טבל והרי לפניך] (לר"ש ספק)

כתב נכסיו וטען שהיה שכ"מ - ר' יעקב - מוציא בלא ראיה [חזקת ממון]

ר' נתן - אם בריא עליו הראיה [כו"ע בחזקת בריאים]

נאמנות האב רק על בנים שכרוכין אחרי אשתו הבדוקה

ר"ל - לקדשי הגבול (רש"י - לתרומה)

ר' יוחנן - אף ליוחסין (לרש"י - להשיא בתו)

הוחזק - ר' יוחנן - מלקין (נדה), סוקלין ושורפין (עריות), שורפין תרומה ברובא דאיתיה קמן (יותר שרצים בבית)

אבל תולין ברוב תינוקות מטפחין (לרש"י - באשפה) (ולר"ל שורפין), ובספק משקה טמאים צלולים אתרנגול [עשאוהו כדעת לישאל]

מותר: 1) ב' אנשים [רש"י - בוש] חוץ מפרוצים, ובדרך ג' [שמא א' ישתין],
2) לר"ש ב' נשים, לאבא שאול ב' נשים באנינות, לרש"י ג' נשים חוץ מרוכל,
3) אשתו עמו,
4) אם ובת בקירוב בשר (חוץ מבושה לפניו ערום, בתו מקודשת)
וכשהגדילו (בת 12/9, בן 13/12 עם סי' נערות רק בכסותם,
5) אחותו (רש"י - לפרקים),
6) בעלה בעיר (לרש"י אין לוקין) חוץ מגיס בה,
7) פתוח לרה"ר,
8) ב' יבמות, צרות, עם חמותה, בת חמותה, בת בעלה,
9) יודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה

מלקין על יחוד פנויה, למר זוטרא (לרש"י) אף לאשת איש ומכריז דרק נתיחדה (ורב אשי חולק [איכא דשמע בהא ולא בהא]), על לא טובה השמועה

ואין אוסרין (לרש"י - אשת איש)

רווק, אשה, לר' אלעזר אין אשתו שרויה אצלו - לא ילמדו תינוקות [הורים]

ר"י - רווק לא ירעה, לא יישנו בטלית א', חכמים - לא נחשדו

אין מעמידין מלך וכה"ג משעסקיו עם הנשים [זיל אומנותיהו]