גמ' סה: - סח.
בעל אוכל פירות ירושתה, בושת ופגם (חלקה)
בושתה ופגמה - ת"ק - שלה, ר"י בן בתירא - שבסתר 1/3 לו, שבבגלוי 2/3 לו [אית ליה זילותא ואשתו כגופו]
מציאתה לבעל, לר"ע - לעצמה [כהעדפה ע"י הדחק]
ספק אי ב', ג' מלאכות בב"א נחשב העדפה ע"י הדחק
א"צ ליתן הנדוניא ליבם
כותבים בכתו' שהחתן מקבל עליו תוספת שליש לכספים [רש"י - ראויים להשתכר מיד],
מוריד חומש לכלים ופרקמטיא ששמו [רש"י - פוחתין, דרך לשומם יותר חומש לכבוד הכלה לחבבה]
מוריד חומש לכלים ופרקמטיא ששמו [רש"י - פוחתין, דרך לשומם יותר חומש לכבוד הכלה לחבבה]
בשוויו: כלי זהב, דינרי זהב במקום שנהגו לא לפורטן (לל"ק לרשב"ג אפי' נפקי ע"י הדחק), חתיכות זהב - לרש"י לר' יוחנן דוקא גדולות
חתן מקבל לתת 10% ממה שהכניסה לקופה של בשמים בירושלים, וספק מתי
בת נקדימון, מוסרן ביד בהמתן של אומה שפלה; די מחסורו; צדקה דמר עוקבא ואשתו;
מתן בסתר; נחזיק טובה לרמאין; המקבל ואינו צריך יבא לידי כך
מתן בסתר; נחזיק טובה לרמאין; המקבל ואינו צריך יבא לידי כך
משיא בתו סתם, יתומה מצדקה - לא יפחות מנ' זוזי מדינה לנדוניא, ואם יש יותר - לפי כבודה
יתומה קודמת ליתום למזונות, לינשא מצדקה
אשר יחסר לו - אשה, סוס לרכוב
עני שאינו רוצה - ר"מ ור"י - לשם הלואה וחוזרין לשם מתנה, חכמים - פותחין לו לשם מתנה וחוזרין לשם הלואה, ר"ש - "הבא משכון" (רש"י - "אין לי" "טול בלי משכון")
עשיר (רש"י - שמסגף עצמו ברעב) - ר"י - לשם מתנה ונפרעין לאחר מיתה [תעביטנו]
ר"ש - אין נזקקין לו
ר"ש - אין נזקקין לו
אין לו ר' זוז א"צ למכור כלים יקרים וישתמש בפחותים,
חוץ: ממחרישה דכסף, לאחר שבא לידי גיבוי (לרש"י - עשיר שנטל לקט - ב"ד גובין)
רש"י סז.
גמלים של ערביא אשה גובה פרנא - לרש"י - מוסיף שליש לרווח
גמ' סח. - ע.
נדוניא ליתומה: ר"י (שמואל, רבא, רב חסדא להל') - כמו הבת הראשונה או בתר אומדנא דעת האב, ואי לא אמידני' - רבי - עישור
חכמים - שמין עישור נכסים בכל אופן
כמה בנות באו כאחת להנשא - נוטלות עישור, עישור מהשיריים, עישור מהשיריים וחולקות בשוה
יתומה קטנה מוציא נדוניא משתגדיל (אא"כ צוה האב לא)
ר"ש בן אלעזר - לבוגרת לא תקנו נדוניא (רש"י - וכן נשאת בנערות [נתרצית])
ורבי חולק (להל') - רב הונא - אא"כ לא מיחתה, מהרש"א - או נערה שכבר ניסת ולא מיחתה - לרבא - דוקא בשאינה ניזונת ובוגרת שכבר ניסת אפי' ניזונת
רבי - גובה ממשועבדים (רש"י - ששעבדו האחין) [רש"י - שויוהו כבע"ח דעישור הוי קצוב], ר' יוחנן - אפי' משכנו אין מוציאין
לרבי - גובה אף ממטלטלי (דלא כהל'), שמואל - שמין דעת האב - נמי מטלטלי (נ:)
ר' יוחנן - מת גם הבנים - אין עישור נכסים אלא יורשות בשוה, ור' חנינא חולק
בת כבע"ח דאחי בעישור נכסים - ומצו לסלוקי בזוזי, בחד ארעא, וגובה בינונית בלי שבועה
נ"מ בין פרנסה למזונות: שמין, משועבדים, בגרו ונשאו לרבי, "אל יפרנסו"
להל' מזוני כתובה ונדוניא רק מקרקע
במשליש מעות לבתו (רש"י - לקנות שדה לכשתנשא) והיא אומרת נאמן בעלי עלי:
בגדולה נשואה - שומעין לה [רש"י - בידה למכור השדה]
ארוסה - לר"מ אין שומעין [מצוה לקיים דברי המת]
לר' יוסי שומעין [יכולה למוכרו]
קטנה - אין שומעין [אין מעשה קטנה כלום]
"אל תתנו לבני אלא שקל לשבת", "תנו שקל ואם מתו לאחרים" -
לר"מ נותנים שקל (רש"י - והמותר מזונות מצדקה),
מר עוקבא - להל' נותנים כל צרכם [אמר רק לזרזם]
מר עוקבא - להל' נותנים כל צרכם [אמר רק לזרזם]
פעוטות (בן ט') לא יכולים למכור מטלטלין במקום אפוטרופוס