גמ' סב. - סו.
שעירים שוין במראה, בקומה, בדמים ובלקיחתן [שני, שני, שני] ולא מעכב [שעיר שעיר ריבה]
וכן כבשי וציפורי מצורע, ושני מוספי שבת (לרש"י - למצוה)
תמידין נשחטין כנגד היום [שנים ליום] בצפונית מערבית \ דרומית
בטבעת שנייה [לרש"י - שהראשונה מסייע לאחזו]
שחוטי חוץ - לפני הגרלה חייב [הואיל וראוי לשעיר המוסף - רב חסדא - אין מחוסר זמן לבו ביום (אבל מחוסר הגרלה, הנחה, פתיחת דלתות כמחוסר מעשה - ואינו ראוי לפנים ופטור)]
אחר הגרלה פטור על לעזאזל [לה' - דוקא מיוחדין לה']
פסח בשאר ימות השנה בחוץ שלא לשמו - רב חסדא\רבה, ר' חלקי' בר טובי - חייב
רב דימי - ר' יוחנן - פטור [עקירת חוץ לא שמה עקירה]
רבין - ר' יוחנן, רב אשי - אפי' לשמו חייב
רב דימי - ר' יוחנן - פטור [עקירת חוץ לא שמה עקירה]
רבין - ר' יוחנן, רב אשי - אפי' לשמו חייב
לא יקדיש מחוסר זמן לעזאזל [גורל קובע אראוי לשם, למ"ד אין הגרלה מעכבת - או הומם וחללו על אחר, או שחט אמו ביו"כ לחולה - לה' לרבות לעזאזל]
איסור אותו ואת בנו במשתלח [דחייתו לצוק זו היא שחיטתו]
מת א' או נשפך דם משהגריל:
ת"ק - יגריל עוד פעם -
רב - ויקרב מזוג ראשון [בע"ח אינן נידחין [הו"א כמחוסר זמן, כבע"מ עובר]
ומצוה בראשון כר' יוסי]
ר' יוחנן - ויקרב מזוג שני [בע"ח נידחין [בהם - בע"מ עובר דוקא],
ברייתא - יעמד חי - ולא שכבר עמד ומת חבירו]
והשני ירעה [אין חטאת ציבור מתה]
רב - ויקרב מזוג ראשון [בע"ח אינן נידחין [הו"א כמחוסר זמן, כבע"מ עובר]
ומצוה בראשון כר' יוסי]
ר' יוחנן - ויקרב מזוג שני [בע"ח נידחין [בהם - בע"מ עובר דוקא],
ברייתא - יעמד חי - ולא שכבר עמד ומת חבירו]
והשני ירעה [אין חטאת ציבור מתה]
ר"י - השני שבזוג ראשון ימות [בע"ח נידחין, חטאת ציבור מתה]
ר"ש - מביא חבירו שלא בהגרלה
מת המשתלח ישפוך הדם שבכוס [לר"ש - דלא נעשית מצותו עד וידוי ומעכב,
לר"י - יעמד חי עד "לכפר" כפרת דמים]
לר"י - יעמד חי עד "לכפר" כפרת דמים]
חנן המצרי - לא ישפוך [אפי' שחוטין אינן נידחין]
רבא - לר"י חובות של שנה זו עולין לשנה הבאה חוץ מק' ציבור כחטאת דיו"כ
[הו"א: חדש בחדשו - שעיר מתרומה חדשה, שעיר - שמא יאמרו הגורל קובע משנה לחברתה, פר - אטו מתו בעליה (לרש"י - כה"ג), שעיר - עברה שנתה (לרבי דמונין לחמה - גזרה), מסקנא - כמ"ד חיישינן לתקלה שמא יקרב קודם [טריד בבת הקרבה]]
[הו"א: חדש בחדשו - שעיר מתרומה חדשה, שעיר - שמא יאמרו הגורל קובע משנה לחברתה, פר - אטו מתו בעליה (לרש"י - כה"ג), שעיר - עברה שנתה (לרבי דמונין לחמה - גזרה), מסקנא - כמ"ד חיישינן לתקלה שמא יקרב קודם [טריד בבת הקרבה]]
רש"י סג: - סו.
שעיר המשתלח ראוי לבא לאוה"מ להגריל ולהתוודות עליו
רב ס"ל דמשנתנו כרבי (תמורה כג.) דזוג שני הו"ל כמפריש אדעתא דאיבוד ולכן הו"ל "חטאת מתה"
לכו"ע שילוח לא מעכב [חוקה לא על איש עתי]
לרש"י - הגרלה אזוג שני דוחה הראשון
גמ' סו. - סח:
הכל כשרין לאיש עתי [איש] אלא שלא הניחו ישראל להוליכו
עתי - מזומן, אפי' בשבת מוליך חולה אכתיפו, אפי' בטומאה נכנס לעזרה ומשלחו
חכמים - חלה משלחו ביד אחר, לא מת - ירד וימיתנו
עונש לעגל - מח' רב ולוי - סייף לזיבח וקיטר [רש"י - כבני נח דעדיין לא נתפרשו ד' מיתות ב"ד]
מגיפה לגף ונישק, הדרוקן (כסוטה) לשמח בלבבו
מגיפה לגף ונישק, הדרוקן (כסוטה) לשמח בלבבו
או סייף לעדים והתראה, מגיפה לבלי התראה, הדרוקן לבלי עדים ובלי התראה
מירושלים לצוק - ר"מ - י' סוכות וי"ב מיל והמלוין עמדו בריחוק מיל
ר"י - ט' סוכות לי' מיל, ר' יוסי - ה' סוכות לי' מיל ע"י עירובין
ר"י - ט' סוכות לי' מיל, ר' יוסי - ה' סוכות לי' מיל ע"י עירובין
חצי לשון זהורית קשור בסלע [שיראה שהלבין] וחצי בין קרניו [שידחף אפי' כבר הלבין]
אברי המשתלח מח' רב ושמואל אם מותרין בהנאה [במדבר, לא אמרה תורה שלח לתקלה] או לא [גזירה]
טומאת בגדי המשלח - ר"י - משיצא חוץ לחומת ירושלים [והמשלח]
ר' יוסי - משהגיע לצוק [עזאזל וכבס]
ר"ש - מדחיפתו [והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס]
ולא השולח את המשלח (רש"י - המלוין מירושלים)
ר' יוסי - משהגיע לצוק [עזאזל וכבס]
ר"ש - מדחיפתו [והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס]
ולא השולח את המשלח (רש"י - המלוין מירושלים)
אני ה' גזרתיו / חקקתיו ואין רשות להרהר
מוציאין הפר והשעיר שלמין בלי הפשט [ג"ש עור בשר ופרש לכהן המשיח [וקרבו ופרשו והוציא] ומנתחו לפני שריפה [ג"ש ראש וכרעיו לעול]]
טומאת בגדי השורפין - ת"ק - משיצא מהעזרה [אל מחוץ למחנה]
ר"ש - משיצית האור ברובן [והשורף, מחוץ למחנה לג"ש לפרה אדומה דנשרפת במזרחה של ירושלים ולא לצפונה]
ר"ש - משיצית האור ברובן [והשורף, מחוץ למחנה לג"ש לפרה אדומה דנשרפת במזרחה של ירושלים ולא לצפונה]
ולא המצית, המסדר מערכה, אלא המסייע בשעת שריפה [והשורף]
ת"ק דברייתא - עד שנעשו אפר [אותם], ר"א בר"ש - עד שניתך הבשר בלבד [הפר]
משהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו (רש"י - של ושלח, ומתחיל לקרות הפרשה)
רש"י סז. - סח:
מצות דחיפת השעיר (לאחוריו) [רש"י - אל ארץ גזירה - שעיר המתגזר ויורד (לר"ש - והמשלח את השעיר לעזאזל)]
קלע פר ושעיר במקלעות - כופפן זה תחת זה שלמין
פר יו"כ נלמד מכהן משיח - לרש"י - בהיקש
כה"ג לא יתחיל עבודה אחרת עד שהגיע שעיר למדבר [ושלח במדבר ואח"כ ואת חלב יקטיר]