גמ' סד. - סה.
גמ' סה. - סו:
גמ' סד. - סה.

חזור לראש הדף
ר"א - פותחין בכבוד אביו ואמו, ולא בכבוד המקום [ודאי ישקר] ירו' - וכבוד רבו [כמורא שמים]

חכמים - אין פותחין בכבוד אביו [אביי - ישקר, רבא - כ"א יפתח לעצמו ולא ילך לחכם]
אלא בדבר שבינו לבין אביו ואמו [לאביי - כיון דאיחציף איחציף ולא ישקר,
לרבא - כבר הורגל לילך לחכם בשאר נדרים]

לר"א פותחין בנולד [כי מתו כל האנשים - מיתה ממש], גמ' נזיר - חזר ר"א

ד' חשובין כמת; צדקיהו שאל אשבועתו לנבוכדנצר

המודר הנאה מחברו - מתירין רק בפניו [ויאמר ה' אל משה במדין - מקום נדרו, ירו' - שיתבייש מחבירו (ר"ן - כשהנדר להנאתו), שלא יחשידוהו שעבר (ר"ן - ודי שיודיעוהו)]
בדיעבד: ר"א ממי"ץ - הוי התרה; ראב"ד - אינו מותר

ר"ן

מודו חכמים דפותחין בכבוד מצוה אחת

נולד - לר"ן - פתח דלא שכיח אינו משוי טעות

ירו' - עניות, תהות מצויין ואינן נולד

י"א - היתר בפניו רק בנדר לצורך חבירו, ר"ן - למ"ד בירו' מפני החשד - אפי' שלא להנאתו

גמ' סה. - סו:

חזור לראש הדף
ר"מ - קונם... שאביה רע, ואמרי לו שכבר מת - אינו נולד [רב הונא - כתולה בדבר (לירו' - א"צ התרה), ר' יוחנן - כבר מת - טעות]

חכמים חולקים וי"ג שחכמים מודים

ר"מ - פותחין בלא תקום, לא תשנא, ואהבת לרעך, וחי אחיך [ר"ן - לא חמירי לאינשי כ"כ]

פותחין בכתובת אשתו

ר"ע - הותר מקצתו הותר כולו [לר"ן - ירו' - ככל היוצא מפיו]

זה כזה - הותר אמצעי, ממנו ולמטה הותר

לזה ולזה - לר"ש (ר"ן, ר"ח, רמב"ן להל') הוי נדר א' עד שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן
לרבנן - כ"א בפנ"ע

פותחין בכבוד עצמו, בניו

"פלונית כעורה" והרי היא נאה = נדר טעות

לר' ישמעאל - אפי' נעשה נאה מתירין [לר"ן - ס"ל פותחין בנולד]

בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה; קונם עד שתטעימי לר"י ור"ש, שתרוקי ברשב"ג,

שתראי דבר יפה שביך לר' ישמעאל בר' יוסי; שבירת נרות על ראש בבא בן בוטא

ר"ן

אע"ג דילפינן דמסדרין לבע"ח מערכין, אבל לא ילפינן להישג יד - וחייב לפרוע כשתשיג ידו

לרבנן - חוב גובין ממטלטלין שבידו, אבל לא כתובה [לא סמכה דעתה]

לר"מ מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח, אבל לכתובה כן (ור"ת ביבמות וכתובות חולק)