כסף ? נחשת [איכא אתרא דלא מסגי] ? זהב ? אסימון (לרב - סימן למרחץ,
לרש"י - בלי צורה) < מעות רעות (לרש"י - שנפסלו) ? מטלטלין (פסלתו מלכות ומדינה)

ב"ש, משנתינו, רבי בזקנותו - זהב קונה כסף (=טבעא) [חריף]
ר' יוחנן - וכן לענין הלואה סאה בסאה (וכן לשיעור פדיון הבן ופרוטה)

לל"ק לר"ל מח' נמי בפירות אזהב, ולר' יוחנן לכו"ע מחללין

לל"ב להו"א מח' ב"ש וב"ה בכסף שני [הכסף כסף ריבה] ומח' ר''י ור"ל כנ"ל
למסקנא מח' ב"ש וב"ה אי חיישינן שישהה עליותיו ומח' ר"י ור"ל אי בפירות לכו"ע לא חיישינן

להל' אינו נעשה חליפין חוץ: מפרוטטות (בלי צורה), פסלתו מלכות או מדינה
ונקנה רק במשיכה, אגב קרקע

רב - כליו של קונה [שיגמר ויקני, ונתן לרעהו כת"ק - בועז לגואל]

לוי - של מקנה [בהנאה דמקבל ממנו, כר"י - גואל לבועז]

אפי' פחות מש"פ, ובמקפיד אשויו לרב אדא ב"א לא קנה [כדמים], לרבא קנה [פסוק לא בשופטני]

חוץ: מדמי פרה בשור, אינו מקפיד בדמים, בעלייה של לוקח המושכרת למוכר, גמ' עד: פסיקה (רש"י לאחר זמן) והוזל השער

ר"ל, רש"י להל' - משיכה מה"ת [או קנה מיד, לא אהדר קרא בהדיא תשומת יד להישבון], חוץ: מלר"ש, מנכרי [מיד עמיתך]

נ"מ: קרבן שבועה לעושק ותשומת יד - לר"י ביחוד כלי ולר"ל נטלו וחזר והפקידו,
מעילה במעות בלי משיכה, רש"י - קידש במעות

לר"ש רק המוכר, עד: - חוץ מפסיקה (רש"י - ללאחר זמן) והוזל השער (מי שפרע)

לר' יוחנן וברייתא דר"ש יש [הין צדק] במתנה מועטת, טובת הנאה, תוס' - אף ביוקר [סמיכות דעת] חוץ מבן שפסק עם פועל [לא סמך דעתו]

לקרקע - קנה כולו

לר"י קונה כנגד הערבון - רשב"ג - בא"ל ערבוני יקון (לרש"י שיקנה הכל)

לרבא למשנתנו ולרבי, ברייתא - בין לוקח בין מוכר

2) לר"י תגר שמוכר בזול - ר"נ - ספסר (קונה ומוכר מיד) [בקי ומוחל עבור מקח אחר]

(לרב אשי תגר חוזר אפי' פחות משתות [רש"י - תקנו לחייו])

3) לשמואל ע"מ שאין עלי אונאה [בדבר שבממון תנאו קיים, מי יימר דקעקר]

חוץ מע"מ שאין בו אונאה (רש"י - מקח טעות)

(לרב יש אונאה [אביי כר"מ דמתנה עמ"ש בתורה, מי ידע דמחל] חוץ ממפרש דיודע)

4) בנו"נ באמנה (לרש"י - מאמין לשליח ורווח והפסד למשלח) - ונותן שכר טרחו ולא שכר עצמו [כבר נתן]

(ע"ע לקמן נו.)

לרבא מח' נמי בטלית ואביי חולק [סלע אינו מוחל דאינו יוצא]

יתר מאונאה עד כאיסר - תי' א' בתוס' - לאביי יקיים [הפסד מועט], לרבא לרב הונא יקוץ

עד מחצה - לרב הונא יקוץ לר' אמי יקיים [רש"י - ניכר]

מחצה (לרב הונא - בב"א) - מוכרה כשוויה

יותר ממחצה - נוקב באמצע לתלייה ולא ימכור לרמאי [רש"י - יוציאה בשקל]

מדת חסידות - אפי' אחר י"ב חודש, אינו חסיד - רק תרעומת

ומע"ש בטל ברוב באין לו מתירין: פחות מש"פ (לרש"י - שנטמא) ואסור לצרף מע"ש דאו' עם דרבנן (יש מתירין לא בטל),
שנכנסו לירושלים - בלקוח ונטמא לר"י דיקבר [לרש"י - לא אלים למיתפס, משנה - אינו נפדה טהור בריחוק מקום],
דנפול מחיצות שקלטוהו [לא פלוג] - רב ששת - ואף בפחות מש"פ

מע"ש פרוטה ומחצה על ב' פרוטות - רק פרוטה נתפסה אא"כ מחלל על איסר

רב אמי ור' יוחנן - אין בו, רב אסי ור"ל - אין בחומשו (צריך ד' פרוטות)

ולא במעשר ומעילה (רש''י כאן; ורש''י שבת לה. חולק)

ונחושת אפירות - ר"מ - ויחזור ויפדה (לרש"י - צריך [וצרת הכסף]),

חכמים - יעלו לירושלים (לרש"י - אם רוצה)

מפלטר - ר"מ - מכל דפוס [קנה מכמה גברי], ר"י - מאחד

5) קרקעות [מיד עמיתך - הנקנה מיד ליד], 6) עבדים [הוקשו],

7) שטרות לראיה [ממכר - גופן קנוי],

8) הקדשות [אחיו] - לר"ש דוקא בשאין אחריות [בעמיתו וכחש], 9) פרוטות לרב כהנא,

10) ספק בחטים דזרע דלא כדאבעי [אי בטל אגב קרקע (רש"י - בלא השרישו)]
(ונ"מ לשבועת מודה במקצת ועומר),

11) לר"י - ס"ת [אין קץ לדמיה] ובהמה ומרגליות [ראוי לזווגן] עד כפליים,

12) ר"י בן בתירה - סוס סייף ומגן במלחמה [חיי נפש], 13) חליפין,

14) לרב אבא (מז.) במוכר בדמים אלו ולא מקפיד, 15) לגוי

[לר' יונה: איפוך ומח' אם יש בביטול מקח (לרש''י - לאו מידי עבד), בלכתחלה (לרש"י - לחלל - אי ''ערכך'' = כל דהו או שוויו), לא תיפוך ומח' אי אפי' פחות משתות חוזר]

1) אין כפל [כפו"כ - מטלטל וגופו ממון כעין על שור וכו' על שלמה, ב"ק - מיעוטי]
וד' וה' [לא ג' וד'],

2) ש"ח אינו נשבע [כעין כסף או כלים, ב"ק - חמור שור שה - מיעוטי],

3) ש"ש אינו משלם [כעין חמור או שור או שה] אא"כ קנו מידו, ומ"מ איבד שכרו,

שמואל - ש"ש נשבע (רש"י - שאינו ברשותו) לבני העיר במעמד גזברין
[חשד, דלא ליקרו פושעים] ליטול שכרו בנאנס,

ר' יוחנן (איתותב) - ש"ח נשבע ליפטר כר"ש דשבאחריותו נשבע [דהוי בעמיתו, בה' וכחש - ריבוי]

ר' אלעזר - ישבע מתק"ח שלא יזלזלו בהקדשות

לחכמים מקבל טומאה [לרש''י - בתר חוליות]

חוץ ממקום שנהגו להטיל - בין הגיתות

לאבא שאול - לא יברור פסולת הגריסין אפי' נראה, וחכמים מתירין