מותר לשנות: מא"י לבבל, דעתו לחזור - רשב"א - אבל לא בכותאי ולא מלאכה ביו"ט שני, ראה גברא רבה

ערב פסח - מלאכה מחצות, משמתינן משא"כ עש"ק

אין סי' ברכה: 1. מלאכה ע"ש ועריו"ט ממנחה, 2. מוצ"ש, 3. תענית ציבור, 4. מצפה לשכר אשתו וריחים, 5. קנים וקנקנים, 6. תגרי סימטא, 7. מגדלי דקות, 8. קוצצין אילן, 9. חלק יפה, 10. שכר דכותבין סת"ם ותגריהן חוץ מלשמה ומשכירין עצמן, 11. דמתורגמנין, 12. מיתומים, 13. ומעות ממדה"י

אסור לרחוץ עם אביו ובעל אמו (ר"י - אלא לשמשו), חמיו, בעל אחותו, רבו (אלא לשמשו), ובני כבול גזרו אחים

ר"ע - ספיחין אסורין [לא נזרע - לא נאסוף] (לרש"י - מזמן הביעור)

מח' ת"ק ור"י דמחמיר בביעור:

ת"ק להל' - ביעור בכ"מ, רשב"א - יחזרו לא"י [אשר בארצך]

ביעור ענבים פסח, זיתים עצרת, גרוגרות חנוכה ותמרים פורים (לר' יוחנן הפוך)

שמואל, ר' אבא בשם ר' יוחנן - ברכה על אור רק במוצ"ש

חלל דגיהנום קודם העולם, אורו יום ב'; אור דידן עלה במחשבה יום ו', ונברא מוצ"ש

מנהגים: איסור מלאכה ע"פ עד חצות, לא למכור דקה לגוי, לא לאכול צלי ליל פסח, נר יו"כ, איסור מלאכה ט' באב

אסור למכור לגוי גסה [גזירה אטו שכירות ונסיוני - שביתה], עגלים וסייחים -
ר"י מתיר שבורין [לא משהי], בן בתירא מתיר סוס [רק שבות]

רב, ר' יוסי - אסור "בשר זה לפסח", מקולס אפי' לא אמר [לרש"י - דעכשיו קורא שם לדמים]

יו"כ בשבת לרשב"א מדליקין, לחכמים לא

ט' באב - שמואל - ביה"ש מותר,

יו"כ חמיר מט"ב: בין השמשות לשמואל, ספיקא דיומא, נעילה, מלאכה, תוספת, כרת

לרשב"ג - אין מיחזי כיוהרא ויבטל ממלאכה ט' באב כת"ח [כמה בטלנין] משא"כ חתן בק"ש (לר' יוחנן איפוך חד)

ר"מ - מלאכה ערב פסח תלוי במנהג. ר"י - איסור בגליל ולב"ש אף הלילה.

רבינא - ב' מקצת היום ככולו לא אמרינן להשרשה ג' ימים שיתיר העומר

ר"מ - גומרין בי"ד רק לצורך המועד

לא מיחו בכורכין את שמע -

מיחו בגמזיות של הקדש - רבנן - למ"ד אין מעילה בגידולין אבל איסור יש.

מיחו באוכלין נשר בשבת (רש"י - בנתלשו היום) - עולא בשם ר"ל - בשל מכבדות (כפות בראש האילן) גזירה שמא יעלה ויתלוש.

פאה: אוכל, נשמר, גידולו מן הארץ, לקיטתו כא' פרט לתאנים, ומכניסו לקיום פרט לירק.