רב יהודה - ר"מ - נוקשה וכ"ש תערובות (לרש"י בב"י), ר"א - רק תערובות [כל]

נשים: חמץ [לר"א כל אוכל מחמצת ונכרתה, לרבנן - כי כל], מצה [כל שישנו]

טבול יום שנגע בתבלין של תרומה (לרש"י - דימוע) שיש כזית בכדי אכילת פרס - מטמא מקום מגעו [הואיל וזר לוקה]

רב דימי - כזית בכדי אכילת פרס (רש"י - ממנו) דאורייתא [הללמ"ס]

בתרומה דרבנן תולין שחולין נפל לחולין ותרומה לתרומה

טעם כעיקר (רש"י - הכל נעשה איסור) - לר' יוחנן לרבנן [משרת]

ב' חצאי זיתים - בעריבה מותר אא"כ נוטלין עם החוט, בבית אסור [כניש],

פת שעיפשה - לת"ק מקבל טומ' עד דפסול מכלב. לר' נתן מאדם.

עריבת העבדנים - ת"ק - תוך ג' ימים יבער. ר' נתן (להל') - נתן עורות מותר.

לענין טומאה - רב יהודה - תמיד תלוי בקפידה

ילך ד' מילין: לגבל (לרש"י - המגבל לאחרים לטבול כלים), לתפלה (לרש"י - בביה"כ), לנט"י.
ולאחריו מיל.

הפרשת חלה בטומאה בפסח - ר"א (רש"י להל') - אחר אפייה, בן בתירא - תטיל בצונן, ר' יהושע - יחמיץ [לאו שלך]

רב חסדא - אין הואיל ומיקלעי אורחים (חוץ מלחומרא הואיל וימול ויהא שלא למנוייו) ומדאו' צרכי שבת נעשין ביו"ט [לרש"י - קדו' א']

מוקצה כשר לתמיד ביו"ט [אין איסור גופו, מוקצה לאו דאו']

שיעור עיסת פסח:

שיעור חלה: ר"א - צירוף סל. רשב"ג, ריב"ל - צריך נושכות (ור' חנינא חולק),
תיקו בטבלא בלי לבזבז

ציורים של הואיל: מיתשיל, אי בעיא מפריש מכל חלה, לא יקרא עליו שם, אי לא לקוח הוי, אי בעי מיכל כזית צלי, חרישה חזי לכיסוי הדם, הבערה חזי לצורכו, אי בעי פריק, אי בעי מיתקן נפשיה [מל], הואיל ובזמנו פוסל שלא לשמה - אף שלא בזמנו

תנור א' - לר"ג ג' לשות כאחת וממתנת ותקטף בצונן,
חכמים - בדירוג - עוסקות תמיד, ר"ע - תלוי בנשים בעצים בתנור

ההולך למצוה -אם אפשר גם לחזור יבער, להצלת נפשות - יבטל ולא יחזור,

סעודת אירוסין - רב חסדא - סעודה ראשונה מצוה.
סעודת סבלונות - ר"י - רשות. ר' יוסי - מצוה.

ת"ח אסור בסעודת ישראל לבת כהן, וע"ה לבת ת"ח, ריבוי בכ"מ.

ישא - 1. בת ת"ח, 2. גדולי הדור, 3. ראשי כנסיות, 4. גבאי צדקה, 5. מלמדי תינוקות.

ע"ה: 1. איסור אכילת בשר, 2. נוחרו בשבת יו"כ,
3. איסור בדרך, 4. לא ישא בתך, 5. לא יעסוק בתורה לפניו, 6. אין מוסרין ומקבלין עדות וסוד, 7. אין ממנין אפוטרופוס על יתומין וצדקה, 8. מח' בהכרזת אבידתו.