גמ' מה: - מו:
גמ' מז. - מח:
גמ' מה: - מו:

חזור לראש הדף
אסור למודר להכנס לחצר השותפין [ר"ן - אין לכ"א קנין הגוף בכולו אלא בחלקו וקנין שעבוד בחלק חבירו וקונמות מפקיעין קנין שעבוד]

וראב"י (להל') מתיר [יש ברירה - איני נכנס לתוך שלך (ר"ן - קנין גוף לאותו תשמיש לגמרי)] (רשב"א - במודר מן השוק רק מותר ליכנס לצורך השותף, ורא"ה חולק)
חוץ מיש בה כדי חלוקה [ר"ן - שמא יכוף וא"כ אין לו קנין הגוף] (רשב"א - אפי' אחר חלוקה [אין ברירה], ורמב"ם חולק [ע"מ כן נשתתפו])

ואסור להעמיד ריחים ותנור ולגדל תרנגולים

כשא' משותפין נודר, כופין אותו למכור חלקו [ר"ן - דרואה חברו מותר, וישתמש אף הוא (ר"ן - לראב"י ג"כ דרואה חבירו מעמיד תנור, ויתקנא ויעשה כן)]

(לרמב"ם כופין המדיר למכור, ר"ן - רק אחר ב' פעמים)

אסור ליהנות מבית המרחץ ובית הבד שיש למדיר תפיסת יד -

ר"נ - לכה"פ 1/4 רווחים, אביי - אפי' פחות אבל אם רק מקבל טסקא (שכירות קצוב) מותר

ר"ן

לר"י להל' אפי' בדאו' יש ברירה

ר"ת - אין ברירה והל' כראב"י ולא מטעמי' אלא משום ויתור מותר - ואפי' בכדי חלוקה

הר"ר משה (רמב"ן) - שאני ראב"י דאין דבר דלא מתברר עד מחר, אלא מתחלה כולו לכ"א

ר"ן - שאני ראב"י דלקחוה על דעת שבשעת תשמיש יהא כולו שלו לתשמיש, וכאן עיקרו של דבר שעתיד כ"א לזכות בכולו כבר נתברר ורק הזמן לא נתברר, משא"כ בכ"מ אין ברירה שאין ראוי לחול דבר על הספק

משכיר יכול לאסור ביתו על השוכר דקונמות מפקיעין שעבוד, ור"ת חולק

בשם תוס' - רק באוסר הבית בפירוש ולא במודר מנכסיו סתם - דאין דעתו על מה שהשכיר (אבל כן על מה שעתיד להפקיר ולתת במתנה)

אחרים - בשכירות אבל לא בטסקא שהקרקע של השוכר ומורישו כל זמן שמשלם = קנין הגוף

ר"ן עצמו - רק באוסר לשוכר או לכל אדם אבל לא על אחר - דאשתייר שעבודא דשוכר וממנו הוא נהנה

בשם ר"ת - בקונמות אלומי אלימי שעבודא דשוכר, ורק ע"י הקדש או קונם כללי אסור

ירושלמי - נ"מ אם הקדים לו שכרו או לא

הקדש בדק הבית לא מפקיע מידי שעבוד (כרש"י ושלא כר"ת)

רשב"א - מדיר שהשכיר אח"כ - אסור אפי' אין לו תפיסת יד, ורק ניתר במכירה לאחר

גמ' מז. - מח:

חזור לראש הדף
מודר מ"בית זה" - אסור אפי' מת או מכרו לאחר [ר"ן - שויה חתיכא דאיסורא]

אדם אוסר דבר שברשותו על אחר אפי' לכשיצא מרשותו

קונם פירות אלו עלי - אסור בחילופיהן וגידוליהן (ר"ן - אפי' החליפן אחר [שוינהו עליו כהקדש])

על פלוני (ר"ן - או שאר איסורי הנאה) ספק אי חילופין כגידולין לכתחלה (ר"ן להל' ספק דרבנן לקולא, ורמב"ם אוסר) (ר"ן נז. - אבל החליפן אחר מותר)

מודר אסור בדבר של אותה עיר (רחבה, מרחץ, ביה"כ) [כשותפין] (רמב"ם להל') (ר"ן ולהל' - וראב"י חולק) אא"כ כותב חלקו לאחר

לר"י כותב חלקו לנשיא א"צ קנייה [לר"ן - יפה כחו]

מדיר שנתן במתנה לאחר, מותר בו

אא"כ סופו מוכיח דהוי הערמה כמתנת בית חורון
ל"ק דרבא - בדיבורו מוכיח, ל"ב - אף שהענין (סעודתו) מוכיח

קני רק ע"מ להקנות - פומבדיתאי (ר"ן להל') - לא קני, ר"נ (רמב"ם להל') - קני

ר"ן

מודר מבית זה ונפל ובנאו מותר, ביתך - נפל ובנאו אפי' במקום אחר אסור

פשוט דאסור להחליף איסוה"נ לכתחלה, ופשוט דלאחר מותר בדיעבד, והספק אם למחליף אסור בדיעבד מדרבנן

מדיר בנו ומת - יורש גוף הנכסים ויאמר לקרוביו שנאסרו וטלו לעצמכם

לחנן מפרנס אשה הוי מבריח ארי, אבל לוותה נפרעין מהבעל מדר' נתן

רשב"א - מתנת בית חורון רק כשהתנה בשעת מתנה, רמב"ם - אפי' אח"כ

רשב"א - קני להקנות לעתיד בקנין שטר מהני דהשטר עומד,
לר"ן אסור דכבר מת ואין שטר לאחר מיתה

להל' קנין סודר הוי קני ע"מ להקנות ולא מצי לעכובי לסודר