גמ' מב: - מג.
לולב בשבת רק ביו"ט ראשון בביתו [שמא יעבירנו ד"א ללמוד אצל בקי אבל ראשון דמה"ת בכ"מ (רש"י - חשובה) לא גזרו]
ובזה"ז לא בשבת [ספק קביעא דירחא] אבל בא"י נוטלין בהו"א
ראשון אפי' בשבת [רק טלטול בעלמא, לר"א - ולקחתם ביום הראשון - אפי' מכשיריו (רש"י - לקצוץ ולאגוד)]
לולב דוקא ביום [רבנן - ביום, ר"א - ושמחתם... שבעת ימים]
סוכה אפי' בלילה [ג"ש תשבו ממלואים]
רש"י מב: - מג.
השמחה שמונה - לרש"י - לאכול בשר שלמים
לרש"י - לולב למצוה נחשב כלי
לרש"י - העברת ד"א חייב אפי' נטלו שלא ע"מ להעבירו
גמ' מג: - מד.
הקפת ערבה בשביעי דוחה שבת [לפרסמה שהיא מה"ת, ושלוחי ב"ד מייתי ואין חשש ד"א]
ולא כל ימים [שלא לזלזל בלולב]
ולא בזה"ז [ספק קביעא דירחי, לא איקלע, מצות ערבה בביהמ"ק בזקיפה ליד מזבח ולא בנטילה (מח' אי הקיפו בערבה או בלולב), כמו בחו"ל (רש"י - שלא לעשות אגודות)]
למסקנא מצות ערבה בביהמ"ק בנטילה < נענוע > הקפה > זקיפה (חיבוט)
אין עושין ערבה כל ז' זכר למקדש [הו"א - רבא - יוצא בערבה שבלולב, אין לה עיקר מן התורה בגבולין]
ר"ל - ערבה בנטילה ואפי' בכהנים בע"מ.
ר' יוחנן - אולי בזקיפה ואסור לבע"מ
במקדש - הללמ"ס, לאבא שאול - ערבֵי - לולב ומקדש;
בגבולין - ר' יוחנן - יסוד נביאים, ריב"ל ור"א בר צדוק - מנהג נביאים (ולא מברכין)
גמ' מד: - מו.
ר' יצחק - יוצא ערבה בערבה שבלולב, ר' אמי - בפנ"ע [רש"י - מוכח שהיא מצוה]
שיעור ערבות - ר"נ - ג' בדים עם עלין לחין, רב ששת - אפי' בד א' עם עלה א' - ארוכה כל שהוא
ערבות מונחות על יסוד המזבח וגוחות אמה על המזבח [אסרו וכו' עד קרנות המזבח]
לולב באגודו והדס בעבותו, ואיסור לחג - כבנה מזבח והקריב
רשב"י ובנו - יכולין לפטור העולם מן הדין משנברא, בני עלייה
רשב"י - כל מצות כדרך גדילתן [עצי שטים עומדים]
ר' יוחנן ב"ב - מצות חיבוט בחריות של דקל [כפות - ללולב ולמזבח (רש"י - כל ז'),
ר' לוי - נמשלו ישראל לתמר - לב א' לאביהם שבשמים]
ר' לוי - נמשלו ישראל לתמר - לב א' לאביהם שבשמים]
ברכה: שמואל - לולב כל ז' [מפסקי לילות], סוכה - יום א'
רבה בב"ח בשם ר' יוחנן, ריב"ל, ר' יצחק - לולב א' [דרבנן] ובביהמ"ק ז',
סוכה כל ז' [דאו'] (כרבי דמברך על כל הנחת תפילין)
סוכה כל ז' [דאו'] (כרבי דמברך על כל הנחת תפילין)
רבין בשם ר' יוחנן - לולב ז', סוכה ז'
מצות הרבה:
ת"ק - אקב"ו על המצות, ר"י (להל') - כ"א בפנ"ע [ברוך ה' יום יום - כל יום מעין ברכותיו]
רש"י מה.
היזק מחמת מנהג, פטור לרש"י
אתרוג בשביעי - לרש"י - של תינוקות מותר דלא הוקצה למצוה גמורה
גמ' מו: - מח.
ר' יוחנן (רש"י להל'), ר' זירא - אתרוג בשביעי אסור [איתקצאי ליומה, רש"י - ר' זירא - מתחלה הוקצה לז']; בשמיני מותר, בחו"ל - לאביי (להל') אסור, למרימר מותר
ר"ל - בשביעי מותר [איתקצאי למצותה];
לוי - אפי' בשמיני אסור [לרש"י - איתקצאי ליומא ואפי' לביה"ש ומיגו]
סוכה אפי' בשמיני אסור [חזיא לביה"ש - ומיגו איתקצאי לכל היום]
הפריש ז' אתרוגים - רב - אוכל מיד אחר שיצא [למצותה איתקצאי],
רב אסי - אוכל כ"א למחר [ליומא איתקצאי]
רב אסי - אוכל כ"א למחר [ליומא איתקצאי]
קטן קונה [רש"י - מדרבנן] ולא מקני
שמיני בחו"ל: לל"ק יושבים בסוכה - לרב מברך, לר' יוחנן לא יברך
לל"ב - לרב ישב בלי ברכה, לר' יוחנן לא יושבים
להל' יושבים בלי ברכה
לל"ב - לרב ישב בלי ברכה, לר' יוחנן לא יושבים
להל' יושבים בלי ברכה
ר' יוחנן, ר"נ - שהחיינו בשמיני [חלוק מיום שלפניו, פר א' (רש"י - שלא כסדר שאר ימים), "ביום" ולא "וביום", "כמשפט" ולא "כמשפטם"]
משא"כ ז' של פסח - חלוק רק מלילה הראשון, רק משלפני פניו
משא"כ ז' של פסח - חלוק רק מלילה הראשון, רק משלפני פניו
רב ששת - אין שהחיינו
מספר קרבנות החג מעכבין, ר"י - פרים לא מעכבים [מתמעטין והולכין]
שמיני רגל בפנ"ע: לקרבן, שיר בפנ"ע, ברהמ"ז ותפלה, זמן, לינה, פייס, אין סוכה, דוחה אבילות, תוספתא - ברכה למלך
לר"י אין לינה בפסח שני [ופנית... ששת ימים תאכל מצות - הטעון ששה]
תנופת ביכורים [ר"י - והניחו והנחתו, ראב"י - יד יד משלמים, רבנן - א"צ]
גמ' מח. - נ.
שמיני חיוב הלל, שמחה [אך שמח - יש שמחה לפניו משא"כ ליל יו"ט ראשון] (רש"י - וכ"ש ביום שהוא עיקר)
רוצה לאכול בסוכה בשמיני - ר' חייא בר אשי - פוחת ד"ט בא"י
ריב"ל - מדליק נר, או כלים מאוסים בחו"ל
ריב"ל - מדליק נר, או כלים מאוסים בחו"ל
ניסוך המים: ת"ק - ג' לוגין ז' ימים [הללמ"ס]; ר"י - לוג א' ח' ימים;
תענית ב: - ר"י בן בתירא - ו' ימים [יום ב' - ונסכיהם, יום ו' - ונסכיה,יום ז' - כמשפטם]
ר"ע - רק יום ו' וז' [ונסכיה ביום ו' - ב' נסוכין]
ר"ע - רק יום ו' וז' [ונסכיה ביום ו' - ב' נסוכין]
ששון ושמחה; שיתין;לגימות גסות משביע;דב"ת בסתר;גדולה צדקה וגמ"ח יותר; תורת חסד
ר"א בר צדוק - יין נסכים קרוש טעון שריפה בעזרה [ג"ש בקדש מנותר]
אבל אין מעילה [נעשית מצותו]
אבל אין מעילה [נעשית מצותו]
ר"ל - פוקקין שיתין בשעת ניסוך היין [שכר לה']
לא ימלא מים בע"ש בכלי שרת [זעירי - אין שיעור למים לנסך והוי ראויין לכלי ממ"נ - ומקדשן מיד שלא מדעת ופוסל בלינה (לחזקי' - רק מדעת); חזקיה - שמא יאמרו דהיה דעת; ר' זירא - שמא יאמרו דמלאן לקידוש ידים ורגלים]
פסול מגולין [רש"י - ארס משלים השיעור, הקריבהו נא לפחתך - אפי' מסונן]
רש"י מח. - מט.
העולין דרך שמאל על המזבח חוזרין על העקב - לרש"י - שלא ירבה בהילוך
ב' חוטמין - לרש"י - נקב בחוטם הספל - ומקלחין ע"ג המזבח ומשם לשיתין
מח' אי שיתין בידי שמים או ע"י דוד;
רש"י נג. - שמא נתמלאו עפר, רש"י - לר"א בר צדוק היה לול ולא שיתין
רש"י נג. - שמא נתמלאו עפר, רש"י - לר"א בר צדוק היה לול ולא שיתין