גמ' לה: - לו:
משילין פירות בארובה ביו"ט [רש"י - אין טרחא יתירא]
וספק בגמ' אם עד ד' וה' קופות, אם כולן לא [דלמא משוי גומות]
ולא מגג לגג ולא בחלונות ולא דרך סולמות [טירחא] ולא בשבת [שבות]
ולא לב"ש [שלא לצורך]
ולא לב"ש [שלא לצורך]
בשבת מפנין ד' וה' קופות לדבר מצוה וספק בטורח יותר
מכסין פירות בכלי [רש"י - הפסד ממון התירו טרחא שלא לצורך] (לרש"י ביו"ט)
ר' יצחק - כלי רק ניטל לדבר הניטל, ועולא חולק (להל')
נותנין כלי תחת הדלף ושופך ושונה
מוציאין גרף (רש"י - משום כבודו) ומחזירו אגב מים
לב"ש אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש
אסור להקדיש וכו' [מקח וממכר (רש"י - מוציא לרשות הקדש)]
נעשה טבל ביו"ט (עיסה) מפריש ונותן
טלטול צורך הוצאה ולב"ש אסור שלא לצורך
רש"י לו: - לז.
לרש"י - לר"ש מותר לכסות כל חלונות הכוורת
לרש"י - אסור לדון אף כשאין עדיף מיניה, אין מקדשין אף כשאין לו אשה ובנים, אין מיבמין אף לגדול
איסור מקח וממכר: רש"י כז: - תוכחה למוכרים בשבת בנחמיה; ממצוא חפצך; אתי לכתוב שטר
גמ' לז. - לט:
תחומין:
כלי כרגלי האח שהכלי מיוחד לו
מסר או הבטיח לשואל קודם יו"ט - כרגלי המקבל, תוך יו"ט - כמשאיל
ר' דוסא - רועה א' בעיר - כרגלי הרועה אפי' ביו"ט,
ב' רועין - כבעלים [רש"י - ספק דעת בעלים]
ב' רועין - כבעלים [רש"י - ספק דעת בעלים]
שותפות - ר' הושעיא, רב - יש ברירה בדרבנן, לרב חוץ מבהמה [ינקי תחומין מהדדי]
ר' יוחנן, שמואל - אין ברירה
בהמה למכירה - של פטם כרגלי כל אדם [רש"י - מאתמול אוקמי' ברשות מי שיקנה]
של רועה כרגלי אותה העיר [רש"י - מאתמול ברשותם]
שואל מים ומלח לעיסה - כרגלי שתיהן [ר' אבא - לא בטל שם בעלים [כילא חסריה, אפי' אין לה תובעין חשיבי - כהפקר], אביי - גזרה שתעשה עיסה בשותפות, רבא - טעם לא בטיל (לרש"י אביי ורבא לא פליגי), רב אשי - דבר שיש לו מתירין]
ר"י - מים ומלח סדומית בטל בעיסה ובקדרה עבה [לא ניכר]
הפקר - ר' יוחנן ב"נ - אלפיים משביתתה, רבנן - כרגלי המוצא
שלהבת בכ"מ [אין בו ממש]
שלהבת אסור בהנאה מדרבנן בהקדש [לא בדילי] ומותר בע"ז ומודר הנאה
וחייב בהוצאה כשהוציאו בקיסם, על חרס כל שהוא [רש"י - חשובה היא]
וחייב בהוצאה כשהוציאו בקיסם, על חרס כל שהוא [רש"י - חשובה היא]
בור של יחיד מכונסין כיחיד, המושכין ככל אדם [אין שביתה לנייד]
של עיר כאותה העיר (רש"י - אלפיים)
של עולי בבל כהממלא [רש"י - יש ברירה להחמיר] (רש"י - לריב"נ במקומן),
ואם מילא לחבירו - ר"נ - כהנתמלאו לו, רב ששת - כהממלא
[מח' להו"א אם בור שותפין או בור הפקר; במגביה מציאה לחבירו]
ואם מילא לחבירו - ר"נ - כהנתמלאו לו, רב ששת - כהממלא
[מח' להו"א אם בור שותפין או בור הפקר; במגביה מציאה לחבירו]
פירות כעירוב הבעלים, המארח
פקדון - רב - כנפקד, חוץ: מיחד לו קרן זוית, מזכה לבעל ע"י אחר
שמואל - כמפקיד [לא ניחא לאוקים פירות ברשותו]
יורשים שחלקו גדיים כנגד גדיים ונשתתפו - לרב ענן עדיין תפיסת הבית וחייבין במעשר בהמה ופטורין מקלבון, ור"נ חולק [מח' אם יש ברירה או לא]
רש"י לז: - מ.
בהמת שותפין - לרש"י - כ"א אקצי דעתי' מחלק חבירו ומ"מ לאו מוקצה
לרש"י - לכו"ע מגביה לחבירו לא קנה - ר"נ - וחבירו קנה במשיכה ושוב אין לממלא זכות,
רב ששת - קנה מגביה תחלה
רב ששת - קנה מגביה תחלה
ל"ב ברש"י - מסיח דעת מבשר הוי מוקצה
גמ' מ. - מ:
בהמות מדבריות מוקצות - ת"ק - היוצאות בפסח ונכנסות בחשון
רבי - אין נכנסות כלל (ספק בגמ' אי אפי' לר"ש)
ספק בגמ' אי רבי כר"ש במוקצה
רש"י מ.
פצעילי תמרה לאו מוקצה לר"ש דלא דחה בידים - לרש"י - דיש דאוכלין מהן
הדרן עלך מסכת ביצה