גמ' כט. - ל:
משנתנו, ר"מ - קטנה אין קנס [מ: - ולו תהיה לאשה - במהוה עצמה]
חכמים - יש קנס [מ: - נער(ה) חסר ה']
קנס:
חייבי מיתות אין [אם לא יהיה אסון ענש יענש]
לרבה לר"מ יש [מת ומשלם במקום קנס]
חייבי כריתות - משנתנו - יש [הנערה, הבתולות] לר' יוחנן דוקא בלא התרו (וחייבי מלקיות שוגגין חייב)
שמעון התמני - אין [ולו תהיה לאשה - שיש בה הויה]
ר"ש בן מנסיא - אין [- הראויה לקיימה]
אבל נדה יש
ר' נחוניא בן הקנה - אין [אביי אסון אסון - בידי שמים כבידי אדם - קלב"מ,
רבא - ואם העלם... מאיש ההוא... והכרתי - כרת שלי כמיתה שלכם]
לאביי אפי' מיתה בידי שמים אין (תחב חבירו תרומה (דמצי לאהדורה ע"י הדחק, משקה) לבית הבליעה, לרב אשי - אכל תרומה וקרע שיראין בב"א)
חייבי לאוין - משנתנו - יש [הנערה הבתולה], שמעון התמני - יש, חוץ מלר"ע [אין הויה],
ר"ש בן מנסיא - אין
ר"ש בן מנסיא - אין
אלמנה לכ"ג לשמעון התמני ולר' סימאי לר"ע יש [ולא יחלל - ואין ממזר], ור' ישבב חולק
יבמה לשוק - למשנתנו יש, לשמעון התמני ור"ש בן מנסיא אין [אין הויה]
לחייבי עשה - יש, צד א' לר' ישבב בר"ע - אין [ממזר בכל איסור ביאה] אליבא דשמעון התמני חוץ מבעולה (לרש"י - שלא כדרכה) לכהן גדול יש [עשה שאינו שוה בכל]
דין ד' מיתות לא בטלו
רש"י כט. - ל:
נתינה - לרש"י - דוד גזר שלא לבא בקהל משום עבדות
קנס לכותית - לרש"י - גירי אריות ובנכרותן יש לא תתחתן
תחיבת תרו' שא"א לאהדורה - לרש"י - פטור ממיתה דאנוס, וחייב ממון אהנאת מעיו
לרב אשי מיתה לזה ותשלומין לזה פטור
גמ' לא. - לג:
גנב ואכל חֵלב חייב לר"נ בן הקנה דלא אמרינן הגבהה צורך אכילה [אפשר לאכילה בגחין (לרש"י - למטה מג' אין הגבהה), מצי מהדר]
לא אמרינן הגבהה צורך הוצאה בעומד לפוש, לבן עזאי דמהלך כעומד
קלב"מ בגנב שגרר לרה"ר בשבת: א) בצידי רה"ר לר"א לענין שבת כרה"ר ולקנין כרה"י
ב) קיבלו בידו שנמוכה מג"ט (לרש"י - חשיבות מקום לקנין)
ג) לרבינא - משיכה לרה"ר קנה, ורב אחא חולק
ממון ומלקות:
עולא - ממונא משלם [תחת תחת מחובל] (לרש"י - בכ"מ)
ר' יוחנן - לקי [כדי רשעתו - ארבעים יכנו]
חוץ: מעדים זוממין [יד ביד - ממון הניתן מיד ליד, דלאו בני התראה (דיפרשו מלמעיד, כאשר זמם - והם רצו לקטול בלי התראה) ואף "בן גרושה" א"צ [משפט אחד]]
וחובל [כן ינתן בו - ממון שיש נתינה, נפש תחת נפש - מותרה למיתה הוי מותרה למלקות ומ"מ ענש יענש ממון, אם יקום - חובשין אותו דמותרה למיתה מותרה למלקות ומ"מ שבתו יתן]
וחובל [כן ינתן בו - ממון שיש נתינה, נפש תחת נפש - מותרה למיתה הוי מותרה למלקות ומ"מ ענש יענש ממון, אם יקום - חובשין אותו דמותרה למיתה מותרה למלקות ומ"מ שבתו יתן]
ר"ל - כר"מ לוקה ומשלם [ב' שמות (לרש"י - ב' קראי)]
ונלמד ממוציא ש"ר, וכדי רשעתו איירי במיתה ומלקות
לר' יצחק אין מלקות בכריתות, אלא ממון
רש"י לא.
לרש"י - הגבהה צריך ג"ט ואפי' בתוך פיו
גמ' לג: - לה:
גנב וטבח בשבת, לע"ז ("בגמר זביחה עובדה") -
ר"מ - משלם ד' וה' [ר' יוחנן - בטביחה ע"י שליח דאין קלב"מ, רבה - מת ומשלם בקנס דחידוש הוא אא"כ הגניבה בשבת [דפטור מהקרן (ממון) וממילא "ולא ג' וד'"]]
חכמים - פטור [לר' יוחנן - כר"ש דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה (וכר' יוחנן הסנדלר דשבת = אינה ראויה מדאו'), לרבה - קלב"מ]
| מעשה שבת | שוגג | מזיד |
| ר"מ | מותר | לו אסור (רש"י - לעולם, רש"י חולין וב"ק - למוצ"ש מותר), לאחרים למוצ"ש |
| ר"י | למוצ"ש [אטו מזיד] | לו אסור, לאחרים למוצ"ש |
| ר' יוחנן הסנדלר | לו אסור, לאחרים למוצ"ש [מחלליה מות יומת - רק במזיד] | אסור [למ"ד מדאו' - כי קדש היא - איסור אכילה, לכם - מותר בהנאה, למ"ד מדרבנן - קדש היא - ולא מעשיה] |
גנב וטבח שור הנסקל - ר"מ - ד' וה' בהזיק ונגנב משומר [החזירו מוחזר ודבר הגורם לממון כממון], וחכמים פוטרין
ר"פ - שואל מתחייב באונסין משעת גזילה, צד א' לרבא - משעת שאילה
(נ"מ בטבח בשבת, אחריות נכסים)
(נ"מ בטבח בשבת, אחריות נכסים)
חייבי מיתות שוגגין פטור [תד"ב חזקי' - היקש מכה אדם ומכה בהמה - אין חילוק בין שוגג למזיד]
חייבי מלקיות שוגגין - ר' יוחנן - חייב [רש"י - מחייבו רק רשעה אחת - ממון]
ר"ל - פטור [ג"ש רשע רשע מחייבי מיתות, הכאה הכאה (חובל פחות מש"פ וקרע שיראין איתקיש למכה בהמה)]
רש"י לד: - לה:
לרש"י - רבה ס"ל כר"מ
מודה ר"פ בהניח אביהן אחריות נכסים דמשלמין תשלומי מעליא כשטבחו בשוגג -
לרש"י - דאיבעי להו למידק
לרש"י - דאיבעי להו למידק
לרש"י - לר"ל דמלקיות שוגגין פטור - כ"ש דפליג על עולא דס"ל במזיד ממון
גמ' לה: - לט.
אין קנס בממאנת [לרש"י - בחזקת בעולה] (לר"י עדיין ממאנת עד שירבה השחור)
לר"מ אין קנס באילונית [יוצאת מקטנות לבגרות]
טענת בתולים:
1) חרשת ושוטה - לר"ג אין [פתח פיך לאלם (לרש"י - טענינן משארסתני נאנסתי לאפוקי ממון)]
לר' יהושע יש
2) בוגרת - טענת דמים יש, פתח פתוח אין
3) סומא - לת"ק יש, לסומכוס - ר"מ - אין [נחבטת ע"ג קרקע ואינה מראה לאמה (לרש"י - אין טעות על שלא פסקו שבעולה היא)]
קול "מזנה" - יש קנס, עדים דתבעתנהו לאיסור - אין קנס
עדים שביקש מהם לזייף - לא מגבינן [אימר הוא זייף]
נתגיירה וראתה דם לר"י דיה שעתה [רש"י - כשאין מעל"ע לא גזור מפקידה לפקידה],
לר' יוסי - משנתגיירה
לר' יוסי - משנתגיירה
לר"י שבויה שנפדית יש לה קנס [ר' יוחנן - בקדושתה - לא נבעלה, רבה - שלא יהא חוטא נשכר] (ות"ק חולק [לרש"י - בחזקת הפקר])
וכתובתה מאתים [לרבה - דלמא ימנעו מלישא], והמעיד בה ישאנה (לרבנן דוקא בפודה [לא שילם בכדי])
ואוכלת תרומה לר' דוסא
וא"צ המתנה ג' חדשים אא"כ ראוה שנבעלה (לר' יוסי א"צ אפי' נבעלה [משמשת במוך ואפי' אנוסה מתהפכת יפה])
פסוקים דקלב"מ:
1) ואם לא יהיה אסון - במיתה וממון,
2) כדי רשעתו - במיתה ומלקות ולחכמים דר"מ אף מלקות וממון,
3) לא תקחו כופר - א"א להפטר בממון,
4) כל חרם מן האדם לא יפדה לר' ישמעאל בריב"ב ור' חנניא בן עקביא - אף פטור מקנס,
5) מכה בהמה ומכה אדם - אפי' דרך ירידה,
6) לא עין ונפש תחת עין/נפש - אפי' ב' מכות בב"א
נערה שנתארסה ונתגרשה - ריה"ג - אין קנס [אשר לא אורשה], ר"ע דמתני ור' אלעזר - קנסה לעצמה [לא אורשה לאביה], ר"ע דברייתא - לאביה [ככסף קידושיה]
בא עליה ומתה לפני העמדה בדין - אביי - פטור [ונתן לאבי הנערה - ולא מתה]
לל"ק דרבא - חייב וספק אם יש בגר בקבר להפקיע האב, לל"ב - ספק
לל"ק דרבא - חייב וספק אם יש בגר בקבר להפקיע האב, לל"ב - ספק
ונתארסה - אביי - לאב [לא כ' ונתן... אשר לא ארוסה]
ונשאת - לעצמה [יוצאת מרשות אב כבגרה [ונתן... לאבי הנערה]]
רש"י לז. - לט.
גיורת לר"י כיון דליכא מעת לעת, מפקידה לפקידה נמי לא גזור רבנן
ג' משמשות במוך - לרש"י - מותרות אע"ג דלשאר נשים אסורות משום השחתת זרע
גמ' לט. - מא:
לר"ש אין אונס משלם צער [סופו להצטער תחת בעלה] וחכמים חולקים [צער יתירה לאונס]
מפתה: אין צער פיסוק רגלים, קנס רק כשלא יכנוס (ובושת ופגם מיד),
אין צריך להכניסה [ימהרנה לו - מדעתו]
אין צריך להכניסה [ימהרנה לו - מדעתו]
היא ואביה יכולין לעכב נישואין למפתה [מאן ימאן] ומאנס [היא - ולו תהיה - מדעתה; אביה - אביי - שלא יהא חוטא נשכר, רבא - ק"ו ממפתה]
אנוסה - תבעה גט או מת - רבנן - אין כתו' [יצא קנסה בכתובתה, לא קלה להוציאה - דאסור]
ר' יוסי בר"י - כתו' מנה [שלא יצער לה עד שתובעת גט]
לא יכנוס באינה ראויה [ולו תהיה לאשה, אין עדל"ת דאי אמרה לא בעינא אין עשה (לרש"י - מלמדין אותה לומר "איני רוצה")]
חיוב בושת (לפי המבייש והמתבייש) ופגם (הפרש כמה יתן להשיא בתולה לעבדו שיש קורת רוח ממנו) [אביי - תחת אשר עינה רק הקנס, רבא - ונתן האיש השוכב עמה - קנס רק להנאת שכיבה] לאביה [אי בעי מסר למנוול]
מודה שפיתה - משנתנו - פטור מקנס וחייב בבושת ופגם
ר"ש בן יהודה - ר"ש - פטור מבושת ופגם [לא כל הימנו להוציא לעז - דיש א' מהמשפחה במדה"י דלא ניחא ליה]
פלגא נזקא - ר"פ - ממונא [לאו בחזקת שימור],
רב הונא בדר"י, להל' - קנסא [בחזקת שימור, רש"י - דלאו אורחי']
חוץ מח"נ צרורות [הללמ"ס - תולדה דרגל]
חוץ מח"נ צרורות [הללמ"ס - תולדה דרגל]