גמ' כו. - כח:
נשיאת כפים בתעניות מעמדות וביו"כ
ר"מ - אף במנחה ונעילה [אין שכרות]
ר"י - לא במנחה ונעילה [גזרו אטו כל יום דשכיחא שכרות]
ר' יוסי - במנחה אין [גזרו], בנעילה יש [ליתא בכל יומא]
הל' כר' יוסי והאידנא יש במנחה בתענית [סמוך לשקיעה כנעילה]
ר"מ - אף במנחה ונעילה [אין שכרות]
ר"י - לא במנחה ונעילה [גזרו אטו כל יום דשכיחא שכרות]
ר' יוסי - במנחה אין [גזרו], בנעילה יש [ליתא בכל יומא]
הל' כר' יוסי והאידנא יש במנחה בתענית [סמוך לשקיעה כנעילה]
שכור אסור בנשיאת כפים [סמיכה לפ' נזיר, לשרתו ולברך בשמו - רש"י - מעין עבודה]
חצי המשמר (כהנים ולוים) עולה ליריחו לספק מים ומזון לאחיהם בירושלים
שמואל - עיקר שירה בפה, ר"ש ב"א - בכלי - לעיכובא
מח' תנאים אם משה תיקן ח' או ט"ז משמרות
אנשי מעמד שבירושלים מתפללין שיתקבל התמידין ברצון,
ואנשי מעמד (רש"י - שבעריהן) יושבין בתענית יום ב', ג', ד', ה'
ולא ביום א' [י"ג במשנה - שלא יצאו מענג לתענית, מפני הנוצרים, דחלוש - יום ג' ליצירתו, איבוד נשמה יתירה]
ולא ביום א' [י"ג במשנה - שלא יצאו מענג לתענית, מפני הנוצרים, דחלוש - יום ג' ליצירתו, איבוד נשמה יתירה]
אנשי מעמד קורין במעשה בראשית כל יום בשחרית ובמוסף בס"ת, ובמנחה כולן קורין על פה, רש"י - בנעילה אין פרשה
פרשה של ה' פסוקים - אם יכול לקרות בפ' אח"כ - השני קורא ב' מזו וא'\וג' מאחרת,
ואם לאו לרב דולג פסוק למפרע, לשמואל פוסק באמצע פסוק [גזרה משום הנכנסין והיוצאין באמצע]
מעמד (רש"י - שבירושלים) נדחית שחרית מפני הלל - אבל לא דר"ח [לאו דאו']
מוסף מפני קרבן מוסף
מוסף מפני קרבן מוסף
הו"א דר"ע - נעילה (רש"י - וכ"ש במנחה) מפני טירדת קרבן מוסף (רש"י - אין מעמד בנעילה), ור' יוסי חולק
מנחה מפני קרבן עצים (אבל לא נעילה)
מנחה מפני קרבן עצים (אבל לא נעילה)
בן עזאי, ר' יהושע - מנחה מפני ק' מוסף
נעילה מפני ק' עצים ולא מנחה [מנחה מדב"ת ונעילה מדב"ס]
נעילה מפני ק' עצים ולא מנחה [מנחה מדב"ת ונעילה מדב"ס]
נדבת וקרבן עצים - א' ניסן, ה' תמוז (משפ' דוד), ה' אב, ז' אב, י' אב,
ט"ו אב (זתא, כהנים, לוים, טועה בשבטו), כ' אב (ר"מ - דוד, תנא לר' יוסי - יואב),
כ' אלול (ר"י - דוד, תנא לר' יוסי - ואב), א' טבת
ט"ו אב (זתא, כהנים, לוים, טועה בשבטו), כ' אב (ר"מ - דוד, תנא לר' יוסי - יואב),
כ' אלול (ר"י - דוד, תנא לר' יוסי - ואב), א' טבת
רש"י כו. - כח:
על כל משמר היה מעמד בירושלים, ולבד אלו היו כ"ד מעמדות בכל עיר
הלל חנוכה דנביאים תקנוהו שיהו אומרין על גאולה מצרה - כדאורייתא דמי ודחי מעמד
גמ' כח: - לא.
י"ז בתמוז - לוחות, תמיד, הובקעה העיר, שריפת תורה, צלם בהיכל
ט' באב - נגזר שלא יכנסו לארץ, חרב א', ב', ביתר, נחרשה
אב ממעטין בשמחה - לישתמיט מדינא בהדי נכרי
בכיה לדורות; אתחלתא דפורענותא עדיפא; ביטול גזרה על ר"ג; מפתחות ההיכל למעלה
משנתנו - שבת שחל ט' באב אסור מלספר ומלכבס (ר"נ, ר' אלעזר - ללבוש (איתותב), רב ששת - אפי' להניח) חוץ מיום ה' [כבוד השבת]
(לר"נ - ביש רק חלוק א' יכבס וילבוש ביום ה')
(לר"נ - ביש רק חלוק א' יכבס וילבוש ביום ה')
לר"מ - מר"ח עד התענית, לר"י - כל החודש, רשב"ג - כל אותה שבת
אסור ללבוש כלי פשתן מגוהצין - שמואל - אפי' בימי השבוע אחר ט"ב, ורב חולק
אסור ללבוש כלי פשתן מגוהצין - שמואל - אפי' בימי השבוע אחר ט"ב, ורב חולק
ט' באב בע"ש ולא כבס ביום ה', מותר בע"ש מן המנחה ולמעלה ולייט עלה אביי
לת"ק דר' יוסי ט' באב שחל ביום ג', ד' - קורא לתורה רק א'
אסור לאכול ב' תבשילין, בשר ויין בסעודה המפסקת כשהיא מו' שעות ולמעלה
רשב"ג - ישנה - ימעט מהרגילות (רש"י בחכמים דר"מ - שינוי בתבשילין - ומיעוט בבשר ויין)
ומותר בבשר מליח (ב' ימים ולילה א') ויין מגתו כל זמן שתוסס (ג' ימים)
מנהג ר"י - פת חריבה ומלח ומים ויושב בין תנור וכיריים וכמתו מוטל לפניו
ומותר בבשר מליח (ב' ימים ולילה א') ויין מגתו כל זמן שתוסס (ג' ימים)
מנהג ר"י - פת חריבה ומלח ומים ויושב בין תנור וכיריים וכמתו מוטל לפניו
ת"ק - אסור לרחוץ בסעודה המפסקת, ור' ישמעאל בר"י חולק
לת"ק לימוד בט"ב מותר במקום שאינו רגיל לקרות ולשנות [רש"י - אית לי' צער], ור"י חולק
אפי' במקום שנהגו לעשות מלאכה ט"ב ת"ח בטלים, רשב"ג - יעשה עצמו כת"ח
ר"ע - אינו רואה סימן ברכה, חכמים - אינו רואה בשמחתה
ר"ע - אינו רואה סימן ברכה, חכמים - אינו רואה בשמחתה
מי שיכול חייב בכפיית המטה, לר"י גם בשאר מיטות, לחכמים רק מטתו
ט"ו באב: א) הותרו שבטים זב"ז, ב) הותר שבט בנימים לקהל, ג) כלו בו מיתי מדבר וחזר הדיבור למשה (רש"י - ביחוד וחיבה, י"א - פה אל פה וביום), ד) ביטל הושע בן אלה פרוסדאות של ירבעם,
ה) קבורת הרוגי ביתר (הטוב והמטיב), ו) פסקו מלכרות למערכה
ה) קבורת הרוגי ביתר (הטוב והמטיב), ו) פסקו מלכרות למערכה
בנות שואלין זמ"ז; אשה - ליופי, לבנים, לשם שמים; לעתיד מחול לצדיקים
רש"י כט. - כט:
לרש"י - המרגלים חזרו בח' באב
כיבוס שלנו מותר לפני ט' באב
הדרן עלך מסכת תענית