גמ' כ: - כב:
תחת המטה - שמואל - י"ט -
ת"ק - לא יצא [רש"י - אהל מפסיק, לר"ש אהל עראי מבטל קבע]
ר"י - יצא [אהל שאינה עשויה להגן (עראי) לאו אהל, אין אהל עראי מבטל קבע]
לר"י - אהל שאינו בידי אדם (רש"י - במתכוין) אינו אהל (רש"י - לטומאה) [אהל אהל ממשכן] אא"כ גדול כמלא אגרוף
סמך סכך ע"ג מטה - לת"ק כשרה
לר"י פסולה [אין לה קבע (לרש"י - מטלטלת ע"י המטה), מעמיד מקבל טומאה (רש"י - עיקרו של סכך)] אא"כ יכולה לעמוד בפנ"ע
שמואל - קנה עולה קנה יורד כשרה [רואין] כשאין ביניהן ג"ט [דבלא"ה - לרש"י - חמתה מרובה] לרבא - או יש בעולה רוחב טפח [חבוט רמי]
חמה וצל שוין מלמעלה - לרש"י - פסולה [חמת האויר נראית בארץ רחבה]
מלמטה - רש"י - כשרה [בידוע שלמעלה רוב קנים]
מלמטה - רש"י - כשרה [בידוע שלמעלה רוב קנים]
עבה כשרה, אין כוכבי חמה נראין - לב"ש פסולה לב"ה כשרה
גמ' כב: - כד:
בראש עגלה כשרה, לרש"י ז: - לר"י ור"ג פסולה [מטלטלת אינה קבע]
בראש הספינה: יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה דיבשה כשרה
במצוי' דיבשה ולא דים - לר"ע כשרה [=דירת עראי], לר"ג פסולה [דירת קבע]
ע"ג אילן כשרה ואין עולין ביו"ט [לרש"י - כשקרקעית הסוכה סומך עליו הוי משתמש באילן] (רש"י - בדיעבד יצא) אא"כ עומד בפנ"ע בלי האילן
ע"ג בהמה (לרש"י - כל הסוכה)
ר"י - פסולה [תעשה לך ז' ימים - הראויה לז'], ר"מ - כשרה [מדאו' חזי] ואין עולין ביו"ט
בהמה לדופן - ר"מ - פסולה [שמא תברח, לאביי - ושמא תמות וכווצא ולאו אדעתי' (לר' זירא לא שכיחא); עומדת ברוח, אינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה]
ר"י - כשרה [לא חייש למיתה (חוץ מאשת כה"ג ביו"כ מעלה עשו בכפרה)]
הפרשת תרו"מ ע"י ברירה לר"מ מותר [בקיעת הנוד לא שכיח - אפשר דמסר לשומר]
לר"י ר' יוסי ור"ש אסור [גמ' כאן - אין ברירה, רבא בגיטין - שמא יבקע, רבה - בעי שיריה ניכרין]
לריה"ג אין כותבין גט על בהמה [ספר - אין בו רוח חיים ואינו אוכל]
אילן כשרה לדופן כשרוח מצויה אינה מוליכה
גמ' כה. - כו.
שלוחי מצוה (רש"י - אפי' בחנייתן) פטורין מסוכה [עוסק במצוה [בשבתך, ויהי אנשים אשר היו טמאים (לקרובים) - דדוחה קרבן פסח]]
חתן לבתולה פטור מק"ש [לרש"י - ובלכתך קרא יתירא דטריד במחשבת מצוה]
אָבל חייב בכל חוץ מתפילין יום ראשון [רק יחזקאל פארך חבוש עליך]
וחייב בסוכה [מצער נפשיה צריך ליתובי דעתי']
וחייב בסוכה [מצער נפשיה צריך ליתובי דעתי']
רב - חתן, שושבינין, בני החופה פטורין מסוכה כל ז' [אין שמחה אלא בחופה ובמקום סעודה]
ר' זירא - אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכ"ש דחדי
ר' זירא - אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכ"ש דחדי
חתן ובני חופה פטוריןמתפלה [רש"י - כוונה], תפילין [רש"י - קלות], וחייבין בק"ש [רש"י - לפסוק ראשון יכולין ליישב דעתן], לר' שילא החתן פטור מק"ש [טריד]
לרש"י - דלא כריה"ג דפוטר כולם [עוסק במצוה]
לרש"י - דלא כריה"ג דפוטר כולם [עוסק במצוה]
ר' חנניא בן עקביא - סופרים ותגריהן... ומוכרי תכלת פטורין אף מק"ש [עוסק במצוה]
הולכי דרכים ביום פטורים מסוכה ביום [רש"י - תשבו כעין תדורו - אינו נמנע מללכת],
לדבר מצוה פטורין אף בלילה [לרש"י - טרידי ודואגים במחשבת המצוה]
לדבר מצוה פטורין אף בלילה [לרש"י - טרידי ודואגים במחשבת המצוה]
שומרי גנות ופרדסים פטורים [אביי - כעין תדורו (רש"י - אינו יכול להביא מטותיו וכו' מפני הטורח), רבא - פירצה קורא לגנב]
חולה (אפי' חש בעין) ומשמשיו פטורים
מצטער (רש"י - מהסוכה) פטור ולא משמשיו
מצטער (רש"י - מהסוכה) פטור ולא משמשיו
גמ' כו. - כו:
אכילת עראי א"צ סוכה - רב יוסף - ב' או ג' פעמים לפיו, אביי - מלא פיו; ולמחמיר אין יוהרא
שינת עראי בעי סוכה [רב אשי - שמא ירדם אא"כ מסר שינתו לאחרים לר' יוסף בר עילאי, מניח ראשו בין ברכיו; רבא - אין קבע לשינה]
מותר לישן בתפילין שינת עראי (כהילוך ק' אמה) לרב אשי - כשאין חשש שירדם
ר' נתן - ולא בלילה [רש"י - שמא מימלך וישן קבע], ר' יוסי - בחורים אפי' ביום לא (עם נשותיהן)
ר' נתן - ולא בלילה [רש"י - שמא מימלך וישן קבע], ר' יוסי - בחורים אפי' ביום לא (עם נשותיהן)
גמ' כז. - כט:
לר"א (לרש"י - בהו"א) י"ד סעודות [כעין תדורו - א' ביום וא' בלילה]
חכמים - חיוב רק ליל ראשון [ט"ו ט"ו - בערב תאכלו, שאר - כדירה - אי בעי לא אכיל]
לר"א חייב להשלים (לרש"י - חיוב ליל א') בליל שמ"ע במיני תרגימא (לרש"י - פירות)
לר"א (וב"ש ט.) אין יוצאין מסוכה לסוכה כל ז' ימים [חג הסוכות תעשה לך ז' ימים]
חוץ: מנפלה שחוזר ובונה בחוה"מ [לרש"י - תשלומין לראשונה], נתגייר נתגדל בחוה"מ [כל האזרח]
ר"א - אינו יוצא בסוכה שאולה [תעשה לך] וחכמים חולקים [כל האזרח - ראוים לסוכה א' (לרש"י - אין שוה פרוטה לכ"א בלי שאלה)]
ר"א - שמחת רגל עם אשתו דוחה קבלת פני רבו [ושמחת אתה וביתך]
ר"א וריב"ז לא אמרו מה שלא שמעו מרבם; תלמידי הלל - יונתן ב"ע הגדול וריב"ז הקטן
שלחן בבית - ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין
נשים פטורין [(הו"א - האזרח, מ"ע שהזמן גרמא), הללמ"ס (אביי - הו"א בעי כעין תדורו, רבא -הו"א ט"ו ט"ו)]
קטן שא"צ לאמו (לקנחתו, "אמא! אמא!") חייב בסוכה [חינוך, אסמכתא - כל האזרח]
ושמאי מחמיר אפי' לתינוק
ושמאי מחמיר אפי' לתינוק
לעיין בטעמי המשנה - חוץ לסוכה [רש"י - מצטער]
צריך להוציא מסוכה: כלי אוכל (לרש"י - קערות מאוסים אחר שאכלו), דלי, שרגא בסוכה קטנה
גשמים ("אי אפשי בשמושך") - משתסרח מקפה של גריסין, איסטניס
א"צ לחזור עד שיגמור סעודתו, עד שיֵעוֹר וגם עלה עמוד השחר
א"צ לחזור עד שיגמור סעודתו, עד שיֵעוֹר וגם עלה עמוד השחר
ליקוי מאורות סימן רע; הפסד נכסי בעלי בתים