1) אין מטבילין כלי בתוך כלי [ר' אילא - כבידו של כלי חוצץ (לרש"י - אף לחיצון), רבא - גזרה שלא יטביל כשאין בפיו כשפופרת הנוד (אבל סל וגרגותני (תמיד פה רחב) מהני לקודש כת"ק דאבא שאול)]

2) נטמא אחוריים, תוך, בית הצביטה (מקום אחיזה, בית קבול חקוק בשוליו) כולו טמא

3) הנושא מדרס (וספק בסנדל טהור) לא ישא כלי חרס (וספק בסתומה) עם קודש [כמעשה שהיה שנפלה באוירה] ובדיעבד לר' אילא טמא, לר' זירא טהור

4) בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש

5) לפני טבילה צריך להתיר בגד קשור [משום חציצה] לנגב [לרש"י - דמי לחציצה]

6) חייב לטבול כלי הנגמר בטהרה [דלמא עדיין לחה רוק של ע"ה מקודם] וא"צ הערב שמש

7) כלי מצרף מה שבתוכו (כנגע בכל) [ר' חנין - כף אחת מלאה קטרת - כל שבכף אחת (ומדרבנן: אפר חטאת, שירי מנחה שא"צ לכלי, כלי שאין לו תוך), ר' חייא בר אבא - מדרבנן]

8) רביעי פסול [ק"ו ממחוסר כיפורים דמותר בתרומה ולא בקודש, כ"ש שלישי דאסור בתרו' שיעשה רביעי לקודש; לרש"י - למ"ד דיו - מעלה דרבנן]

9) טומ' יד אחת מטמא חבירתה (ר' יוחנן, ר"ל למסקנא - אף של חבירו)
לרבי שיזבי - דוקא בחיבורין (לרש"י - יד > יד > קודש [שמא יגע קודש בראשונה]), ואביי חולק [מעלה דרבנן]
לרבי ור' יהושע - הו"ל שני, לר' יוסי בר"י ור' יוחנן להל' - שלישי,
לחכמים דר' יהושע אולי אין מעלה זו כלל

10) אין אוכלין חולין בידים מסואבות אם יש קודש בפיו

11) אונן ומחוסר כיפורים בעו טבילה (אחר קרבנו)

לב"ה - מטבילין (לרבא - אא"כ אמר להדיא דלא הטביל כלי בתוך כלי כלל)

לב"ש - בעי הזאה ג' וז' [כלי חרס טמא (בטומ' ע"ה) אינו מציל]
(אבל אוכלין שבצמיד פתיל וכלי חרס טהור להע"ה [לא ישמע לנו])

לר"א עשאוה כטמא מת בז' שלו שמטמא אדם (להצטריך טבילה) ובעי הערב שמש

לר"ל נאמן דוקא על הניטלין ביד א' וריקנין, ור' יוחנן חולק (רש"י - אפי' מלאין משקין חולין שלו) והמשקין שבתוכו טמאין

ובירושלים נאמנים על הגסים ג"כ

ואם התחיל חבית או עיסה ברגל לר"י מותר לחבר (י"מ ברש"י - לע"ה) לגמור אחר הרגל [התירו סופן משום תחילתן], ולרבנן אסור [רש"י - מגע ע"ה טמא למפרע] ויניחנה לרגל הבא (ספק אם יש תנא דאסור להניחה)

ומח' תנאים במנורה - למשנתנו - יכול [לא כ' תמיד], לתנא לא יכול [נכח השלחן]