גמ' טז. - כ:
עי' גמ' לעיל ה:
נזיר כשהוא בבית הקברות, תוס' - או טמא שנדר אינו מביא קרבן טומאה ואין תגלחת [וטמא ראש נזרו], ויום ז' עולה להתחלת מנינו
לר' יוחנן - נזירות מיתלא תליא וקאי עד שנטהר ולוקה על יין ותגלחת וטומאה (תוס' - אם התרוהו לצאת)
לר"ל - צריך לקבל שנית (רש"י - קבלה מועטת) מיד כשיטהר [גמ' נדרים - בל תאחר]
מב"ר אשי - לכו"ע א"צ לקבל, אלא לר"ל אינו לקי (לתוס' - אטומאה לחוד) (לרש"י - אפי' אטומאה לבסוף אם לא הדר וקבל) ור"ל איתותב
נכנס לבית הקברות בשידה ופרע חבירו המעזיבה (תוס' - באונס) ספק אי בעי שהייה כדי השתחואה ללקות
טהור שנטמא - לרבי מונה נזירות דטהרה מיום ח' [ביום ההוא - קרבנות, וכפר וכו' וקדש]
ואפי' קודם הקרבה [ביום ההוא], לחכמים דר"א דוקא אחר החטא [והזיר והביא - אע"פ שלא הביא], ולר' ישמעאל בריב"ב - אחר האשם [בזמן שהביא]
ר' יוסי בר"י - מיום ז' [ביום ההוא - אם אינו ענין - ליום תגלחתו]
חזר ונטמא בשביעי, רק קרבן א' [לרבי דהוי טומ' אריכתא, לר' יוסי בר"י - עדיין לא יצא שעה הראוייה לקרבן]
נטמא בליל ח' - אם לילה לאו מחוסר זמן - חייב על כל טומ' וטומ' אף לרבי [נזירותו יחול ג"כ מאורתא]
ולחכמים דר"א עד שהביא חטאתו רק קרבן א'
ולר' ישמעאל בריב"ב - ועד אשמו
נזירה שנטמאה שהפר בעלה נזירותה - מביאה חטאת עוף [כר"א הקפר - נקרא חוטא (תוס' - דבאה על הספק - וגם כאן בעלילה כ"ש)]
ולא עולת עוף לר' ישמעאל [תוס' - עולה לא לדורון אלא לכפרה] אא"כ בעל מיגז גייז
ר"א - נטמא ביום א' (לל"ק דרש"י או יום ב') - אינו סותר ואין קרבן טומ' [והימים הראשונים יפלו]
נזיר בחו"ל כשמגיע לארץ - ב"ש - עוד ל' יום ואם נטמאה אז, ימנה הכל (לרש"י - ועוד ל')
ב"ה - כל נזירותו מתחלה [מח' כמה קנסו משום טומאת ארץ העמים]
ב' מעידים שנזר "ב'" (רש"י - שנים/תוס' - נזירות) וב' מעידים "ה'" -
ב"ש - מוכחשים, ב"ה - ב' [בכלל ה']
לר' ישמעאל בריב"ב בתרי ותרי לכו"ע ב', ומח' בע"א וע"א - ולרב במונה (ע"א "א', ב'" וע"א "ג', ד', ה'") גם לב"ה בטלה (ומערבא ורב חמא חולקים)