גמ' ב.
ת"ק - בפני נכתב ממדה"י (לרש"י - חו"ל), ר"ג - אף מרקם, ר"א - אף מכפר לודים, ר"י - מאשקלון ועכו (לר"מ לא מעכו)
חכמים - רק ממדה"י, למדה"י [לרבה בהו"א - אטו מביא], ממדינה למדינה (לרבא כת"ק)
רשב"ג - אפילו מהגמוניא שמקפידין
בפ"נ: רבה - אין בקיאין לשמה (לרש"י - ושיילינן ליה) [רוב בקיאין ומשום עיגונא אקילו להאמין לשליח, ואחר שלמדו גזרה דיחזור לקלקולו] וגם משום אין מצויין לקיימו
רבא - אין מצויין לקיימו [כנחקרה עדותן בב"ד ומשום עיגונא אקילו]
נ"מ: 1) ב' שלוחין (לפני שלמדו) [לרש"י - הם מצויין],
2) באותה מדינה במדה"י, 3) (בהו"א מדינה למדינה בא"י),
4) לרש"י - אם שיילינן, 5) ידעתי לרש"י, ידענו, 6) שליח שנתחרש (לפני שלמדו)
2) באותה מדינה במדה"י, 3) (בהו"א מדינה למדינה בא"י),
4) לרש"י - אם שיילינן, 5) ידעתי לרש"י, ידענו, 6) שליח שנתחרש (לפני שלמדו)
רש"י ב. - ג.
ע"א נאמן באיסורין - לרש"י - דכאו"א נאמן על תרומה שחיטה וניקור,
ודוקא לא אתחזק איסורא [לרש"י כניקור],אא"כ בידו לתקן (שחיטה וטֶבל)
לשמה - לרש"י - חשש דמצא כתוב ועומד
גמ' ג. - ה:
לרבא צ"ל "בפני נכתב" - ד"ידעינן" מהימני בגט ואתי לאיחלופי בקיום שטרות בע"א
ג' גיטין פסולין והולד כשר: כתב ידו, אין בו זמן, בעל\סופר וע"א
לרבה - משנתנו כר' אלעזר דע"מ כרתי וכשיש ע"ח בעינן לשמה [שלא יהא מזוייף מתוכו],
כר"י - צריך כתיבה וחתימה לשמה ובתלוש
כר"י - צריך כתיבה וחתימה לשמה ובתלוש
לר"מ א"צ כתיבה לשמה [וכתב לה = חתימה]
ת"ק דמשנה - דוקא רחוקות צ"ל בפ"נ [סמוכות גמירי ושכיחי]
ר"ג - סמוכות צ"ל [מובלעות גמירי ושכיחי]
ר"א - אף מובלעות צ"ל [שלא תחלוק במדה"י]
רש"י למסקנא מדינה למדינה בא"י - אי קפדי לכו"ע צ"ל בפ"נ [לא שכיחי]
אי לא קפדי לכו"ע אין צ"ל [עולי רגלים, ב"ד קבועין]
אי לא קפדי לכו"ע אין צ"ל [עולי רגלים, ב"ד קבועין]
אצ"ל בפ"נ: פקח ונתחרש (ויתקיים בחותמיו), ב' שלוחין [לרבה - אחר שלמדו, לא שכיח] (טז: - יש מ"ד דשכיחא וצ"ל), בעל [לא יערער]
בלי בפ"נ ונתקיים, לרבה בדיעבד אם ניסת לא תצא (לר"י לתי' ב' אפי' לפני שלמדו דעדיין אין ערעור)
ר' יהושע בן לוי כרבה, ר' יוחנן כרבא
רש"י ג. - ד.
לרש"י - לרבה ידעתי לא מהני, לרבא מהני
רש"י - לר"א ע"מ לבד כרתי אף לכתחלה, ל"ב - אף לגבוה ממשועבדים
מודה ר"א במזוייף מתוכו - דלמא יסמוך להשיאה על פיהם -
משמעות רש"י ט: - בלי ע"מ כשרים, רש"י י: - דלמא ימסור בפניהם
משמעות רש"י ט: - בלי ע"מ כשרים, רש"י י: - דלמא ימסור בפניהם
מזוייף מתוכו - לרש"י - שייך אף בחתימה שלא לשמה
גמ' ה: - ז.
ר' יוחנן - השליח נותן בפני ב' [שליח עד נעשה דיין, ובאשה וקרוב יודעים שצריך ג']
ר' חנינא - בפני ג' [אע"פ שעד נעשה דיין בדרבנן, גזרו אטו שליח אשה]
לר"מ בלי בפ"נ הולד ממזר [משנה ממטבע חכמים], לחכמים יחזור ויתננו
ר' אחי - צריך לראות כל אות
ר' אמי, ר' אסי, ר' אלעזר - שיטה ראשונה (רש"י טו. - שם האיש והאשה והזמן),
רב אשי - אפי' שמע קול קולמוס או היריעה לשמה
רב - בבל כא"י [גמירי, מתיבתא - שכיחי],
שמואל - כחו"ל [בגירסייהו טרידי]
שמואל - כחו"ל [בגירסייהו טרידי]
מבבל לא"י - ר' אביתר - אצ"ל [שכיחי], רב יוסף - צ"ל
רבה בר אבוה - צ"ל מערסא לערסא (צד שני של רה"ר)
רב ששת - משכונה לשכונה (ג' בתים)
רבא - באותה שכונה במחוזא [ניידי (לרש"י - אין מכירין חתימות)]
רב - כשלא צ"ל ואמר - מהני נגד הבעל
ר' יצחק - ג' תיבות בעי שרטוט, ברייתא (רש"י יבמות קו: להל') - ד' תיבות
פילגש בגבעה, אביתר/יונתן בני כך הוא אומר - או"א דברי אלקים חיים, אל יטיל אימה יתירה בביתו; אפי' עני יעשה צדקה
אסור לשורר בבית המשתאות
עטרות חתנים (לרש"י - עטרה) אסור, למר בר רב אשי לנשים מותר
גמ' ז: - ח:
מח' אי גט בספינה כא"י או כחו"ל [מח' אי צריך גוששת להיות כא"י כר"י, כו"ע כר"י ותלוי אי גוששת, לכו"ע א"צ גוששת לגט ומח' ברוחב ים הגדול (לרש"י - בים)]
מח' ר"י ורבנן אם אינה גוששת כא"י [מח' אי אוירא כמאן דמנחא; ספינה עשויה לברוח, אי מיא כארעא סמיכתא; י"א דר"י מפרש ת"ק]
סוריא כחו"ל - עפרה טמא, מכירת עבד, בפ"נ
כא"י - מעשר ושביעית [כיבוש יחיד שמיה כיבוש, מז. - מדרבנן למ"ד לא שמי' כיבוש],
לא גזרו על טומאת אוירה, גוי יכתוב אונו בשבת
לא גזרו על טומאת אוירה, גוי יכתוב אונו בשבת
רש"י ז: - ח.
לרש"י - חרס א"צ לינקב אבל עציץ עץ צריך
כיבוש יחיד - רש"י - אין כל ישראל יחד, לצורך יחיד
גמ' ח: - ט.
עבד שאמר בפ"נ על "עצמך ונכסי קנויין לך" נאמן רק על השחרור
"כל נכסי קנויין לך" - אביי - לא פלגינן דיבורא ועל שניהם אינו נאמן; רבא - פלגינן
כל נכסיו לעבדו ושייר קרקע כל שהוא - ר"ש - יצא לחירות [פלגינן]
ר"מ - לא יצא לחירות [הו"א לא פלגינן, לאו כרות גיטא]
ר"נ - שכיב מרע חוזר בנכסים ולא בעבד [שם בן חורין, ופלגינן]
בא"י - ערעור דבעל, דלקוחות (רש"י ב. - מזוייף, רש"י ט. - לפוסלו) - יתקיים בחותמיו
רש"י ט.
לר"ש שייר "בית כור קרקע" - לרש"י - לא קנה שום קרקע,
לר"ש פלגינן: לרש"י - "כל נכסי" לא נתקיים לגמרי דלא קנה קרקע
לאו כרות גיטא - לרש"י - דנחית לשיורא ואולי שייר נמי העבד
גמ' ט. - יא:
שטר שחרור כמו גט:
1) בפני נכתב במוליך ומביא
2) עד כותי אחד כשר [חותמין זה בפני זה [גזרה משם כולכם]]
רבא לר"ג - אפי' תרי (לת"ק דמצת כותי - אפי' שאר שטרות)
רבא לר"ג - אפי' תרי (לת"ק דמצת כותי - אפי' שאר שטרות)
3) נעשה בערכאות פסול [לרש"י - לאו בני כריתות [וכתב ונתן - כל שישנו בנתינה], עבד - לה לה], גם כשיש עדי מסירה וסופר ישראל [מזוייף מתוכו, רש"י - אתי למיסמך שיהיו עדי מסירה], לר"ש חוץ משמות מובהקין דגוים (אפי' בהדיוט) - לרשב"ג - אבל לא במקום שישראל חותמין [רש"י - אטו אין מובהקין]
4) לר"מ יכול לחזור בשליח [חוב לעבד]
5) "תנו" לא יתן אחר מיתה [רש"י - חל רשות יורשין]
6) לשמה, 7) דוקא תלוש, 8) יש שליחות בעל כרחייהו
לא כגט:
1) עכו כא"י לגיטין ולא לעבדים
2) רשב"ג - דוקא גט מקרעין נייר למי שלא יודע לחתום [תקנת עגונות]
3) לחכמים בשחרור אינו חוזר בשליח
4) עבד - שליח לשחרור ולא לגט
5) לר' אלעזר כו. - סופר יכתוב טופס לשחרור ולא לגט
מצת כותי - ת"ק - בקיאין בלשמה,
ר' אלעזר - שמא חמץ (משא"כ חתימת ישראל תחתיו [בגט ושחרור חותמין יחד])
רשב"ג - תלוי אם אחזוק
שטר מתנה כשר בערכאות [דינא דמלכותא], אב"א - פסול [חספא] ושאר שטרות כשר
שאר שטרות שנעשו בגוים הדיוטות (לרש"י בלי ע"מ) - לחכמים פסולין [לרש"י - אולי שקר], לר"ע כשרין
חתימת גוים (לרש"י הדיוטות) ועדי מסירה ישראל - גובין מבנ"ח [אין קול], לרש"י יט: בערכאות גובין ממשעבדי [קול]
שמות שאינן מובהקין מא"י פסול (אפי' בע"מ) [יסמוך עליהם], מחו"ל כשר (אפי' בלי ע"מ)
רש"י ט: - י:
שטרות בערכאות כשרין - לרש"י - דינא דמלכותא
מקרעין - לרש"י - מסרטין ורושמין קצת
גט שחרור צריך להגיע לעבד אפי' זכות הוא לו, ורש"י יג. חזר בו
לרש"י - שטר מתנה בערכאות כשר בעדי מסירה
נ"מ בין גט לשטר קידושין: בפני נכתב, עד כותי [דוקא בגיטין זה בפני זה],
ערכאות כשיש עידי מסירה, שליחות בע"כ דאשה
ערכאות כשיש עידי מסירה, שליחות בע"כ דאשה
גמ' יא: - יג.
תנו שטר שחרור:
ר"מ - חוב לעבד ויכול לחזור [פוסלו מתרומה, בהפקירא ניחא]
חכמים - זכות לעבד [יכול לא לזונו, כהן יכול למוכרו לישראל - ואע"פ שחב לאדון, "תנו" כזכו (מותר בבת חורין)]
ליקט פאה לעני לר"א זכה, לחכמים לא [מח' בתופס שחב לאחרים; לר"א מיגו דיפקיר נכסיו וזכי לנפשי', לרבנן לא תלקט לעני]
לר' יוחנן - יכול לומר לעבד איני זנך
לרב - דוקא צאי מע"י למזונותיך אפי' לא ספקה (משא"כ אשה) - חוץ מבצורת לרשב"ג [הוציאני לשחרור שירחמו עלי], והעדפה לרבו
המקדיש ידי עבדו - העבד לוה להעדפה (לרב) [ניחא להקדש] ועושה ופורע פחות פחות מש"פ
נזק, צער רפואתו ומכתו, שבת, בשת לרבנן דר"י (ב"ק) של עבד לרבו, רפואתו לעצמו
רש"י יא: - יב:
תופס בע"ח כשחב לאחרים - לרש"י - קנה בעשאו שליח
הולך כזכי במלוה ואף במתנה לרש"י יד.
לרש"י - אין הקדש חל על פחות מש"פ
גמ' יג. - טו.
רב זביד, רבא - מעמד שלשתן בעי ציבורין לרב - כפקדון,
ר"פ, רב, לוי - אפי' במלוה [הו"א לוה משתעבד לו למפרע, מעכשיו משתעבד בהנאת מלוה חדשה (רש"י - ומינתיק מקמא); כהלכתא בלא טעמא]
ר"פ (לא להל') - שכ"מ שאמר מנה סתם אין נותנין [שמא מנה קבור]
לר"ש שזורי - שכ"מ שאמר כתבו א"צ לומר תנו, ורבנן חולקין
הל' בלי טעם: מעמד שלשתן, כותב נכסיו לאשתו - רק אפוטרופוס, משיא בנו בבית חתנות - לבן
חכמים - דברי שכ"מ ככתובין ומסורין, ור' אלעזר חולק
הולך כזכי - אבל לא בפריעת חוב ופקדון לשמואל [מתוך שחייב באחריות]
ולא בפקדון לרב [אין רצון הבעל שפקדונו ביד אחר] אא"כ הוחזק המשלח כפרן
הולך לפלוני ולא מצאו - מח' ברייתות אם יחזרו או ליורשי המקבל [כזכי, רק בשכ"מ, ומקבל בעולם כשנתן, בבריא שמת בחיי מקבל [רש"י - מצוה לקיים דברי המת]]
ת"ק ור"ש הנשיא - הולך לאו כזכי; לר' נתן ור' יעקב - ליורשי משלח, לי"א ליורשי המקבל [מח' אי הולך כזכי, אי באמירת שכ"מ ככתובין ומסורין (כרבנן דר' אלעזר) ואם מצוה לקיים דברי המת]
חכמים - שודא (לרש"י - כפי שראה דעת המשלח) [מספקא להו בהנ"ל], ר"מ - מצוה לקיים דברי המת