גמ' ב. - ה.
ידות:
"אהא" בנזיר עובר לפניו (תוס' - ידים מוכיחות) וקאמר בלבו להיות נזיר,
"אהא נאה" בתפוס בשערו
הריני כזה בנזיר עובר לפניו, הריני מסלסל/מכלכל בתפוס בשערו
הרי עלי לשלח (=לגדל) פרע
לר"מ הרי עלי ציפרין [ר"ל - מתפיס בסמוכין - שיער בפסוק בדניאל (רש"י ותוס' - ונזיר עובר לפניו), ר' יוחנן - צפורי נזיר טמא אם יטמא קיבל בנזיר טהור עובר לפניו]
הריני נזיר מן חרצנים, זגים, מן התגלחת, או מן הטומאה, וכו' -
רבנן - נזיר [מיין ושכר נזיר]
ר"ש - עד שידור מכולם [מכל אשר יעשה, לל"ב לרש"י - אין איסור תגלחת וטומאה חל על איסור חרצן וזג]
נזיר אסור ביין דמצוה - בנשבע לשתות (לרש"י - דוקא נשבע מפי עצמו אבל מותר בקידוש דמושבע מה"ס, (ר"ת - יין דקידוש והבדלה דרבנן))
לל"ב - לתוס' - ולוקה שתים בנשבע שלא לשתות [מיין ושכר יזיר]
לל"ב - לתוס' - ולוקה שתים בנשבע שלא לשתות [מיין ושכר יזיר]
חרצן וזג וכו' מצטרפים לכזית [לרבנן - מכל אשר יעשה]
לר"ש כל שהוא למכות (תוס' לח. - אפי' מעורב בהיתר [משרת])
הריני כשמשון צריך לפרט בן מנוח, כבעל דלילה, כמי שעקר דלתות, שנקרו וכו'
נזיר עולם מקיל בתער (תוס' - ולא לגמרי) ומביא ג' בהמות [הללמ"ס] ואסור ליטמא ומביא קרבן טומאה, איתא בשאילה
משא"כ נזיר שמשון [הללמ"ס דמותר לטמאות]
ר"ש - הריני נזיר שמשון לאו כלום [אינו דבר הנדור], ור"י חולק
נזיר עולם מגלח - רבי - לי"ב חודש [ימים ימים מבתי ערי חומה],
ר' נהוראי - ל' יום [כובד ככהנים], ר' יוסי - ערב שבת בצהרים [כבני מלכים]
ר' נהוראי - ל' יום [כובד ככהנים], ר' יוסי - ערב שבת בצהרים [כבני מלכים]
לרש"י - לכו"ע ל' יום ומח' באבשלום בלבד
גמ' ה. - ו:
רב מתנא - נזירות ל' יום [קדוש יהי"ה, ר' יאשי' - גדל פרע, ר' יונתן - עד מלאות הימים - שצריכים למלאות (חודש) ועד בכלל] ומקצת היום ככולו, ולכתחלה מגלח יום ל"א
ובב' נזירות - יום ל' עולה לכאן ולכאן
בר פדא - כ"ט יום [כ"ט פעמים לשון נזיר, ר' יונתן - עד מלאת - ולא עד בכלל] ואין מקצת היום ככולו (תוס' - בסוף נזירות אלא בתחלתה), ולכתחלה מגלח יום ל"א [אטו אומר ל' שלימים]
נזיר סתם - נטמא ביום ל' לת"ק סותר ל' - לרב מתנא - תוס' - מדאו' - קודם הבאת קרבנותיו, רש"י - לת"ק לא אמרינן מקצת היום ככולו
לב"פ - תוס' - מדרבנן אטו "ל' שלמים" (ואין קרבן טומאה) (משנזרק א' מקרבנותיו - תוס' מז. - סותר ז')
לר"א סותר ז' - לרב מתנא - מקצת היום ככולו - תוס' - אפי' קודם קרבנותיו
לב"פ - רש"י - לא מדחינן קרבנו עוד ל' - תקלה, תוס' - לא גזר אטו שלמים
לב"פ - רש"י - לא מדחינן קרבנו עוד ל' - תקלה, תוס' - לא גזר אטו שלמים
לרש"י - ויגלח מחמת טומ' ומונה עוד ז' ויגלח לטהרה
תוס' ול"ב דרש"י - אחר הזאה ז' יביא קרבן טהרה
נזירות ק' - נטמא ביום ק' - לת"ק סותר הכל,
לר"א סותר ל' [זאת תורת הנזיר ביום מלאת - תן לו תורת נזיר] (תוס' טז: - לרב מתנא באמר "שלימים", ור"ף ו: חולק) ולא ק' [והימים ראשונים - מכלל דאיכא אחרונים]
לר"א סותר ל' [זאת תורת הנזיר ביום מלאת - תן לו תורת נזיר] (תוס' טז: - לרב מתנא באמר "שלימים", ור"ף ו: חולק) ולא ק' [והימים ראשונים - מכלל דאיכא אחרונים]
נטמא ביום ק"א - לת"ק סותר ל' [תוס' - אטו נטמא יום ל', גליון ריב"ן טז: - תגלחת טומ' לאלתר ואין תגלחת טהרה פחות מל' יום]
לר"א סותר ז'
נטמא ביום ק"ב - תוס' - סותר ז' לכו"ע
גמ' ז. - ח:
הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם = ל' [ארוך עלי הנזירות כ"כ]
הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני - נזירות א' כמנין הימים [יש קיצותא]
(ולא "ארוך עלי" [דהחזיק בדרך, רבא - דלא אמר "אחת"])
מאה, אלף שנים = נזיר א' אריכא (ואסור בתגלחת כל ימיו) [יש קיצותא, אינן מובדלות]
כשער ראשי = נזיר עולם ומגלח כל ל' (נזירות אחר נזירות כמנין שער ראשי)
[אין קיצבא, רבה - שערות מובדלות זמ"ז], לרבי - א' אריכא אא"כ אמר הרי עלי נזירות כשער ראשי
כל ימי חיי = נזיר עולם (כאבשלום ומיקל בתער)
נזיר ושעה א' = ל' ול'; נזיר ל' ושעה א' = ל"א יום [אין נזירות לשעות]
נזיר ויום א' = ל' ול'; ל' וא' יום = ל"א; ל' יום ויום א' = ל' ול' [כר"ע דדריש לישנא יתירתא]
הריני נזיר מלא הבית = נזיר כל ימיו (נזירות אחר נזירות (תוס' - לרבנן דרבי))
[חזקי' - כר"ש דמכניס אדם עצמו לספק חמור - ספק אי כמנין מלא חרדל או קישואין (תוס' - או בצק א'), ר' יוחנן - אפי' לר"י - נחית לנזירות אריכא (ס"ל כרבי בדלא אמר "מנין") ואין לסלקו מספק]
ואם אמר שכוון לאחת גדולה = ל' יום ("ארוך עלי")
הריני נזיר כמנין ימות החמה = שס"ה x ל'
לרבי - חדא אריכא (לרש"י - שס"ה כל ימות עולם, שס"ה x שס"ה (בלי הפסק))
לרבי - חדא אריכא (לרש"י - שס"ה כל ימות עולם, שס"ה x שס"ה (בלי הפסק))
הריני נזיר ואחת ועוד ושוב = ד' פעמים