גמ' ב: - ה:
"מקדש" לשון דרבנן דאסר לה אכ"ע כהקדש
נקנית מדעתה [רש"י יבמות יט: - והלכה והיתה, רש"י מד. - דעת מקנה]
"דרכים" - ביאה איקרי דרך וכסף ושטר צורך ביאה, כר"ש - דרכו לחזור על אבידתו, דאיכא חילוק (למעוטי חופה, חליפין)
חליפין אינו קונה [לא מקניא בפחות מש"פ [רש"י - גנאי - ובטיל תורת חליפין]
אינה יוצאת בחליצה [ספר כורתה]
כסף [אין כסף לאדון זה אבל יש לאחר - אף בנערה [כיציאת אמה (לרש"י - כסף למי שיצאה ממנו)], קיחה קיחה משדה עפרון]
ויצאה חנם - אילונית בבגרות (אביי - יוצאת, מב"ר אשי - מכירתה בקטנותה חלה)
ביאה [רבי - ובעלה, ר' יוחנן ט: - בעולת בעל], שטר [ויצאה והיתה]
אין יציאה בכסף [אביי טיבעא חד הוא - קטיגור יעשה סניגור, רבא - וכתב לה - ולא בכסף, לריה"ג - ספר כורתה] או בביאה
לרב הונא חופה (רש"י - מסרה לשם קיד') קונה [צד השוה מכסף שטר וביאה] ורבא חולק
רש"י ב: - ה.
ירק בשביעית - לרש"י - בתר לקיטה
אתרוג כאילן לערלה, רבעי, שביעית - בתר חנטה; כירק למעשר [גדל על כל מים]
זכאי בבתו - לרש"י - לקבל שטר ולמוסרה לביאה על כרחה
הו"א קידשתו מהני - לרש"י - נתנה ואמרה התקדש לי - כיון דכסף עביד אישות
בגרות מוציאה מרשות אב [לרש"י - לאבי הנערה]
כסף באמה בע"כ - לרש"י - אביה מוכרה בעל כרחה
גמ' ה: - ו:
נתן הוא ואמרה היא - ל"ק - אינה מקודשת [רש"י - כי יקח ולא תקח], ל"ב - ספק וחיישינן מדרבנן
שמואל - צ"ל "לי" [ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים]
הריני \ איני בעליך - אינה מקודשת [כי יקח ולא שיקח עצמו, ושלחה ולא שישלח עצמו]
הרי את אשתי..., שלי, ברשותי, זקוקה לי, לקוחתי, חרופתי ביהודה - מקודשת
וספק במיוחדת לי, מיועדת לי וכו' במדבר עמה על עסקי קיד' [דלמא למלאכה קא"ל]
מדבר עמה על עסקי גיטה וקיד' ונתן
ר' יוסי, להל' - מקודשת (רבי - בעסוקין באותו ענין, ר"א בר"ש - מענין לענין)
ר"י - צריך לפרש
כל שאינו יודע בטיב גיטין וקיד' לא יהא לו עסק עמהן (לרש"י - להיות דיין)
הרי את לעצמך, אין לי עסק בך - לגמרי קא"ל ומהני לשחרור עבד כנעני וכ"ש לגט
מקדש במלוה, ברבית דאזקפה - אינה מקודשת [רש"י - כעפרון דיהיב מידי]
בהנאה דארווח זימנא (לרש"י - פרוטה שיפייסני) מקודשת ואסור מפני הערמת רבית
מתנה ע"מ להחזיר מהני חוץ מאשה [כחליפין]
רש"י ו:
בהנאת מחילה מהני
הנאת פרוטה שיפייסני - לרש"י - אינו רבית דלא שקיל מינה
גמ' ז. - ח.
תן מנה לפלוני [מדין ערב], ממון דשליח [מדין עבד כנעני], תן לפלוני להתקדש לו [מדין שניהם]
הילך מנה להתקדש לך באדם חשוב (רש"י - אינו רגיל לקבל מתנות) [הנאה דקיבל (רש"י - דפרוטה שיפייסנו)]
לחציי קנה ["אוכל לישא אחרת"] חצייך אינה מקודשת [אשה - ולא חצי, ולא נתפשט (רש"י - בלשון הקדש) דדעת אחרת מעכבת]
ספק בחצייך בחצי פרוטה \ בפרוטה \ היום וחצייך וכו', שני חצייך
ספק בב' בנותיך לב' בני בפרוטה, בתך ופרתך \ וקרקעך בפרוטה [דלמא פרוטה על בתך]
הקדישה בנ' זוז ונתן שיראי:
רבה, להל' - א"צ שומא
רב יוסף - בעי שומא (רש"י - לפני קידושין) [לא סמכה דעתה]
לל"ב אף בהקדישה בכל דהו (רש"י - כמו שהן) [ככסף - דקייץ]
לל"ב אף בהקדישה בכל דהו (רש"י - כמו שהן) [ככסף - דקייץ]
טלית זה לפדיון בני - אינו פדוי, טלית זה בה' סלעים - פדוי
[בעי קייצי לרב יוסף; בלא שוה צריך לדידי חזי לי]
רש"י ז.
לרש"י - אשה כקרקע (קנין אגב) [הוקש והתנחלתם אותם לרשת אחוזה],
גמ' ח. - ט.
התקדשי במנה ונתן דינר - מקודשת וישלים [כעל מנת כמעכשיו]
חוץ: ממנה זו, רב אשי - מונה והולך
חוץ: ממנה זו, רב אשי - מונה והולך
במנה והניח משכון אינה מקודשת [מנה אין כאן משכון אין כאן]
חוץ ממשכון דאחרים [בע"ח קונה משכון (לרש"י - להתחייב באונסין)]
אינה מקודשת בהתקדשי במנה ואיבדה, "תנם לאבא, לפלוני, לסלע, לכלב, לעני" אפי' הסמוך עלה [גם הוא חייב]
ומהני "ע"מ שיקבלם אבא \ פלוני", לסלע שלה [לרש"י - חצרה] (וספק בשל שניהם), לכלב שלה (וספק ברץ אחריה [חייב להצילה])
הב לי - מיקדשת לי? - "הב" להל' אינה מקודשת (מח', בכפל לשון - לכו"ע)
רש"י ח. - ח:
במנה זו ונמצא חסר - לרש"י - יכולים לחזור
מנה אין כאן - לרש"י - הלכך משכון אינו שוה כלום
גמ' ט. - יא.
מוכר כותב שטר [ומכר מאחוזתו, הללמ"ס, ואקח את ספר המקנה], קיד' בעל כותב [כי יקח]
שטר אירוסין בעי לשמה [ויצאה והיתה], מדעתה לר"פ ורב שרביא [דעת מקנה כגט] (ורבא ורבינא חולקים [כגט])
שטר תנאים רק מדעת שניהן
בא ארוס שלא כדרכה עשאה בעולה [בעולת בעל]
לרבי אפי' ע"י אחר לחנק בנערה המאורסה [ומת האיש... לבדו] (ולא לקנס)
בא אקטנה: ר' אושעיא - פטור [ומתו גם שניהם - שוין (לרש"י - בני עונשין)]
ר' יונתן, רבנן דרבי - חייב [לבדו]
סוף ביאה קונה [דעתו אגמר] ואסור לכה"ג
מקדש בביאה - ספק אי נישואין עושה (לירושה, ליטמא, להפר)
יוחנן בן בג בג - ארוסה אינה אוכלת בתרומה
ר"י בן בתירה - אוכלת מק"ו משפחה ורק שמא תשקה לאחיה
ר"נ בר יצחק - מח' בדאו', רבינא - מדאו' אוכלת ומח' מדרבנן אי משום סימפון או שמא תשקה (נ"מ בקיבל עליו מומין, מסר והלך עם שלוחי הבעל)
תוס' ט:
תנאים נקנין באמירה - בהנאה דמתחתני מקני
רש"י מג: - קטנה שנשאת אין אביה מקבל גיטה ורש"י ביבמות קט. וסנהדרין סט. חולק
גמ' יא. - יג.
ב"ש - שוה דינר
[ר' זירא - מקפדת (אא"כ ידעה וקבלה),
רב יוסף - כסף בתורה צורי (למסקנא רק בקצוב),
ר"ל - כאמה [והפדה - מצי מיגרעא מדינר עד פרוטה],
רבא - (מדרבנן) שלא יהו כהפקר]
ב"ה - שוה פרוטה (=1/8 איסר = 1/192 דינר (לעולם), לרשב"ג - 1/6 איסר)
קידש בתמרה - שמואל - חיישינן שמא ש"פ במדי,
ורב חסדא חולק - ולא חיישינן לעדים ב"אידית" שהיה ש"פ כשנתן
אביי ורבא - חיישינן לעדים (חוץ מעידי שבויה)
רב מנגיד אמקדש בשוק, בביאה, בלא שידוכי, מבטל גט (לרש"י - לפני שליח), מודעא אגט, מצער שליח ב"ד, שהי שמתא, דר בבית חמותו
לנהרדעי - רק למקדש בביאה בלי / עם שידוכי [פריצות]
לאחר מתן מעות "התקדשי" ושתקה -
רבא - אינה מקודשת [רש"י - לא איכפית לה]
רב הונא בדר"י - נתן בתורת פקדון אינה מקודשת, בתורת קיד' מקודשת [לישדינהו]
בחוב או בגזל דידה - בשעת מתן מעות אינה מקודשת [דידי שקלי] אא"כ שדיך,
לאחר מתן מעות אינה מקודשת אפי' רצתה
רש"י יא. - יא:
בנות ר' ינאי דשוו שליח - לרש"י - צריך תרקבא דדינרי
מטבע הפחות בצורי - לרש"י - מעה, רבותיו - דינר
הטענה ב' מעה [כסף או כלים (לרש"י - שנים)]
גמ' יג: - יד.
רב ושמואל - שיעבודא לאו דאו' אפי' מלוה בתורה (קרבן)
ר' יוחנן ור"ל - דאו' [רש"י - מדין ערב]
ר"פ - מיורשין ולא מלקוחות [אין קול]
מיתת הבעל [פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה, וכתב... או כי ימות - היקש לגירושין]
יבם בביאה [יבא עליה ולקחה לו] ולא בכסף ושטר [ויבמה]
וניתרת בחליצה [בישראל בית חלוץ] ובמיתתו [ק"ו מאשת איש] ולא בגט [הנעל]
גמ' יד: - טז:
ע"ע נקנה 1) בכסף [נמכר לגוי - מכסף מקנתו, תוס' - שכיר שכיר מנמכר לישראל;
מכרוהו ב"ד - היקש העברי או העבריה [והפדה]; מוכר עצמו - שכיר שכיר, וכי תשיג מוסיף אענין ראשון] לל"ב דרב יוסף ח. - חוץ מתבואה וכלים [מכסף מקנתו - דקייצי]
מכרוהו ב"ד - היקש העברי או העבריה [והפדה]; מוכר עצמו - שכיר שכיר, וכי תשיג מוסיף אענין ראשון] לל"ב דרב יוסף ח. - חוץ מתבואה וכלים [מכסף מקנתו - דקייצי]
2) בשטר [לרב הונא דאדון כותבו - אם אחרת יקח לו - היקש לאשה, לרב חסדא דאב כותבו - לא תצא כצאת העבדים - אבל נקנית]
ולא בחזקה [והתנחלתם אותם - רק ע"כ]
ויוצא: 1) בשנים,
2) יובל [מוכר עצמו - עד שנת היובל יעבוד עמך, מכרוהו ב"ד - ושב אל משפחתו],
3) גרעון [והפדה, מכסף מקנתו, בשוה כסף - ישיב] ולא במחילה [גופו קנוי],
4) שטר [רש"י - לא גרע מע"כ [לה לה מאשה]]
ולא בשן ועין [לא תצא כצאת העבדים, בגפו - בגופו יצא]
אמה אף 6) בסימנין (אחרי בת ט' ולא נשרו לריבר"י, בת י"ב לת"ק),
7) במיתת האדון, 8) לר"ל במיתת האב [ק"ו מסימנין] (איתותב)
7) במיתת האדון, 8) לר"ל במיתת האב [ק"ו מסימנין] (איתותב)
לת"ק דר' אלעזר מוכר עצמו נמכר ליתר משש, אינו נרצע, אין הענקה, אסור בשפחה [הו"א - לא יליף שכיר שכיר; כ' במכרוהו ב"ד - ועבדך שש, אזנו, תעניק לו, יתן לו אשה]
אמה - אינה נרצעת [אזנו, יאמר העבד], (יח.) אינה נמכרת פעמיים לר"ש
נמכר לישראל אין גאולת קרובים [יגאלנו - רק לגוי]
נמכר לגוי - לרבי אין שש [באלה הוא נגאל] וריה"ג ור"ע חולקים
נגאל - ריה"ג - קרובים לשחרור אחרים לשעבוד [ואם לא יגאל באלה, ויצא בשנת היובל
- אחרים דמימנעי ולא פרקי]
- אחרים דמימנעי ולא פרקי]
ר"ע - קרובים לשעבוד אחרים לשחרור [קרובים שלא ימכור עצמו כל יום]
רבי - הכל לשחרור [או דודו - או השיגה ידו (לשחרור) - ונגאל (אחרים) נדרש לפניו ולאחריו]
יוצא במיתת אדון (יז:)
גמ' טז: - יח.
הענקת אמה לאביה, בדליתיה - לעצמה [אותם לבניכם - ולא בנותיכם] מציאתה לאביה ושכר בטלה לאדון
אין הענקה: לבעל חובו [לר' אלעזר - לו, לת"ק - לית שעבודא דר' נתן], (לגי' הגר"א ליורשיו), לבורח ופגע יובל [מעמך], לר"ש ליוצא בגרעון [מעמך] (ור"מ חולק), לראב"ע בלא נתברך בגללו (ות"ק חולק [הענק תעניק])
שיעור הענקה:
ר"מ - ט"ו סלעים [ג"ש ריקם מבכור - ה' סלעים מצאנך, וכו']
ר"י - ל' שקלים [ג"ש נתינה מנזקיו], ר"ש - נ' שקלים [ג"ש מיכה מערכין]
ולא מכספים לר"ש, מפרדות לראב"י [צאן וגורן ויקב בכלל ברכה]
לת"ק דראב"ע מוסיפים לפי ברכה
בורח חייב להשלים [שש שנים יעבד] חוץ מפגע יובל;
חלה ואין עושה מעשה מחט יותר מג' שנים חייב להשלים
חלה ג' ועבד ג' א"צ להשלים [גי' ברש"י - ובשביעית יצא]
ע"ע לישראל עובד הבן [יעבד] (ולא היורש [ועבדך])
משא"כ נרצע [ועבדו], אמה [ואף לאמתך - כנרצע], נמכר לגוי [עם קונהו ולא יורשיו]
גוי יורש גוי מדאו' [מדאיצטריך ולא יורשי קונהו, ער ירושה] גר מגוי מדרבנן [יחזור לסורו]
גר מגר - המחזיר רוח חכמים נוחה לרש"י - בלידתו בקדושה [מיחלף בישראל]
גמ' יח. - יט:
אין ע"ע נמכר בכפילו, בזממו, פעמיים (הו"א - רבא - לרש"י בגניבה א',
אביי - לרש"י - בא' שהעמידו לדין אגניבות הרבה) [בגניבתו]
שוה יותר מגניבו אינו נמכר [נמכר - כולו]
שוה חצי גניבו - רבנן - חוזר ונמכר, ר"א - אינו נמכר כלל [בגניבתו ולא בחצי]
כופין (לרש"י - האב) לפדות אמה אם יש לו [פגם משפחה] משא"כ ע"ע [הדר יזבין]
ר"ע ורבנן דר"ש - אב מוכרה פעמיים אבל לא שפחות אחר אישות [בבגדו בה - אם למקרא - משפירש טלית לא ימשול] חוץ מאחר יעוד לר' יוסי בר"י דמעות לאו לקיד' [רש"י - אאב קפיד קרא]
ר"א - הפוך [אם למסורת - משבגד בה לא ימשול]
ר"ש - שניהם לא [למקרא ולמסורת]
יעוד אירוסין עושה (לר"נ בר יצחק עדיין ספק אולי נישואין עושה)
ת"ק - אינו מוכרה לקרובים [רש"י - בעינן אשר לא יעדה] חוץ מחייבי לאוין [לאמה - מכרה רק לאמה] ולאביו לברייתא א' [יש צד יעוד לבנו]
ר"א - מוכרה לקרובים [לאוין - אם רעה (בנישואיה), לאמה]
יעוד רק בגדול [מדעת], מדעתה [כר' יוסי בר"י דמעות ראשונות לאו לקיד' (רש"י - אין דעת האב בהן מתחלה), ר"נ בר יצחק - יעדה (רש"י - ל' דיעה)]
לריבר"י - כשנשאר כדי פדייה ש"פ [מעות לאו לקיד' ניתנו, לרנב"י - יעדה והפדה]
ר"נ - אומר לבתו קטנה קבלי קדושיך, מקדש במלוה שיש משכון מהני [כיעוד לריבר"י]
מוכר וקידשה לשני לחכמים יכול לייעד - כמעכשיו ולאחר ל', לריבר"י מקודשת לשני - כלאחר ל'
מוכר ע"מ שלא לייעד: ר"מ - תנאו קיים [לאמה - בלבד] חכמים - בטל [מתנה עמש"כ בתורה]
רש"י יט. - יט:
יבום בן ט' -לרש"י - מדאו' קנאה ליורשה וליטמא אלא דאין מיתה [אשת איש]
לקטנה קבלי קידושיך - החידוש לרש"י - מדעתו הוה
מעות לאו לקיד' - לרש"י - מייעד בעבדות וגזה"כ שיהיו קידושין
לרש"י - מעכשיו לאחר ל' נלמד מיעוד
גמ' כ. - כא:
ר"א בר יעקב - אינו מוסר שפחה לאין לו אשה [אם בגפו - יחידי נכנס יחידי יצא]
השביח או הכסיף - גרעון כשעת הזול [אם עוד רבות (כספו) בשנים - מכסף מקנתו, ואם מעט (כספו) נשאר בשנים - כפי שניו, נמכר לישראל - ג"ש שכיר שכיר]
כמה קשה אבקה של שביעית, אימא לידחי אבן אחר הנופל ת"ל גאולה תהיה לו
מוכר שדה אחוזה - אינו לוה וגואל [או השיגה] ואינו נגאל לחצאין [כדי גאולתו]
וגאולת קרובים רשות לר' יהושע [כי לא יהיה לו גואל]
חובה לר"א [וגאל - בכל... גאולה תתנו]
וגאולת קרובים רשות לר' יהושע [כי לא יהיה לו גואל]
חובה לר"א [וגאל - בכל... גאולה תתנו]
מקדיש שדה אחוזה - לוה ולחצאין [ואם גאל יגאל]
ע"ע לגוי - אינו לוה וגואל [רש"י - או השיגה], ולא לחצאין [ונגאל - כולו]
ונגאל בקרובים חובה [בכל גאולה תתנו]
ונגאל בקרובים חובה [בכל גאולה תתנו]
לישראל - לרבי אינו נגאל בקרובים וספק לרבנן
בתי ערי חומה - לר"ש לוה ולחצאין [טעמא דקרא דמקדיש אחוזה - דהורע כחו ביובל]
ורבנן חולקים [רש"י - גאולה גאולה ממוכר אחוזה] - רב ששת - ולא בקרובים
בתי חצרים - נגאל בקרובים [בכל... גאולה תתנו, חובה - על שדה הארץ יחשב כר"א]
קרוב קרוב קודם בשדה אחוזה ובתי חצרים [גאלנו בע"ע ג"פ]
גמ' כא: - כב:
נרצע יוצא ביובל [ושבתם איש - ועבדו לעולם] ובמיתת האדון [ועבדו - ולא הבן]
מרצע - ר' יוסי בר"י - כל שנקח ביד [ולקחת - ריבה מיעט וריבה] חוץ מסם,
רבי - רק ממתכת [כלל פרט וכלל - כמרצע]
רבי - רק ממתכת [כלל פרט וכלל - כמרצע]
ר' אלעזר יודן - רוצעין במילתא, חכמים - בגובה ואין כהן נרצע [בע"מ ואין ושב אל מוחזק שבמשפחתו]
שפחה לע"ע כהן - רב - מותר, שמואל - אסור [מצות יתירות] (איתותב)
כהן ליפת תואר - רב - מותר, שמואל - אסור, לל"ק מח' בביאה שנייה [אי אשתרי או גיורת]
לל"ב אסור ומח' בראשונה [לרב דברה תורה כנגד יצה"ר, לשמואל דלא שייך והבאתה אל תוך ביתך]
וראית בשביה - בשעת שביה, אשת - אפי' אשת איש, וחשקת - אפי' אינה נאה, בה - ולא שתים, ולקחת - קיד' תופסין, לך לאשה - ולא לאחר, והבאתה - שלא ילחצנה במלחמה (לרש"י לביאה ראשונה)
אם אמר יאמר - פעמיים - בתחילת ובסוף פרוטה אחרונה [העבד - כשהוא עבד, לא אצא - בשעת יציאה]
נרצע רק כשלרבו ולו אשה ובנים [אהבך ואת ביתך, אהבתי וכו'], אוהבים זא"ז [טוב לו עמך, אהבך], שניהם בריאים [טוב לו, עמך] וספק בשניהם חולים
טוב לו עמך - במאכל, במשתה, בשינה,
וחייב במזונות בניו [ובניו עמו] ואשתו [ויצאה אשתו עמו]
וחייב במזונות בניו [ובניו עמו] ואשתו [ויצאה אשתו עמו]
דוקר באוזן עד שמגיע לדלת [באזנו בדלת], דלת מעומד [מזוזה]
רש"י כב.
לרש"י כל המעשים דיפת תואר מתירים ביאה ראשונה
גמ' כב: - כה:
ע"כ נקנה: 1) בכסף 2) שטר 3) וחזקה (מעשה עבודה) [והתנחלתם...לרשת אחוזה - היקש לשדה אחוזה] (חוץ מהגבהה בביאה [זו"ז נהנה] - אפי' שלא כדרכה [נהנה, משכבי - היקש לכדרכה]),
4) ובחליפין, 5) משיכה, 6) קורא לקטן ובא [אדעתא דמרה],
7) לר"ש הגבהה (ות"ק חולק)
4) ובחליפין, 5) משיכה, 6) קורא לקטן ובא [אדעתא דמרה],
7) לר"ש הגבהה (ות"ק חולק)
גר שמת - רבנן - עבדים גדולים וקטנים קונים עצמם, אבא שאול - רק גדולים
עבודת אחרים עליו בשעת מיתה קונהו
ע"כ קונה עצמו:
1) בכסף - לר"מ ע"י אחרים אפי' שלא מדעתו [אביי - טבעא חדא - הואיל וקני לי' בע"כ, רבא - קבלת רבו גרם (רש"י - אינו שלוחו ומקנהו מאליו)]
ולא ע"י עצמו [אין קנין לעבד]
ולא ע"י עצמו [אין קנין לעבד]
ר"ש ב"א - ע"י אחרים [זכות] ולא ע"י עצמו [אין קנין]
רבנן - ע"י עצמו [יש קנין (רב ששת - בע"מ שאין לרבך רשות בו, לר' אלעזר דוקא בע"מ שתצא בו לחירות [לא מקני לעבד])] וע"י אחרים [זכות]
2) בשטר [או חופשה] - לר"מ ע"י עצמו [חוב לו]
ר"ש ב"א - ע"י אחרים [זכות, רבה - ע"י שלוחו [לה לה - ושייך בקבלת גט מרבו של חבירו]] ולא ע"י עצמו [לה לה - כגט שיוצא לרשות אחר]
לרבנן - עצמו ואחרים [גיטו וידו באין כא']
3) לשמואל הפקר
4) שן ועין וראשי אברים שאינם חוזרים ואפי' אינו בטל ממלאכתו [רש"י - ריבה מיעט וריבה] - לר"ש, ר"א, ר"ע צריך גט שחרור [שילוח שילוח מאשה], לר"מ ור"ט א"צ [לחפשי ישלחנו], מכריעים - שן ועין א"צ וראשי אברים צריך [מדרש חכמים]
ולא ביובל [לעולם בהם תעבודו]
אשה שפודה מע"ש אין חומש בזוזי דידה (לרש"י - מלוג) ומעשר דבעלה [איש ממעשרו]
בזוזי דבעל ומעשר דבי נשא - ר"מ - בלי חומש [ממון גבוה ולא קני בעל (רש"י - לפירות)]
רבנן - עם חומש [קני ושליחותיה קעבדא]
ראשי אברים -
אפי': חטטה עין סמויה [מחוסר אבר], אצבע יתירה שנספרת ע"ג היד, לרבי ובן עזאי - לשון, לרבי ור"י סירוס ביצים - לר' יוסי מעוך וכתות ולא נתוק וכרות
ולא: שן דחלב, צמתה ידו וסופו לחזור [שן ועין מיעט], הכה כנגד עינו ואזנו [מיבעית נפשיה], עדיין יכול להשתמש, מקודם לא היה יכול להשתמש, לרשב"ג אינו מתכוין לשחתה [ושחתה], לכו"ע אינו מתכוין לעין [ושחתה]
לשון - מיטמא בשרץ [אשר יגע בו], כטמון לטבילה [בשרו - מאבראי], לרבי טוב להזאה [על הטמא וחטאו - כטומ'] וחכמים חולקים [וחטאו... ורחץ - כטבילה]
גמ' כה: - כח.
בהמה גסה נקנית: 1) ר"מ ור"א - במסירה (לרש"י מיד ליד) (לרש"י - ולא במשיכה [אין דרכה])
2) לרב, חכמים דברייתא - במשיכה (כב: - קורא ובאה, הכישה ועקרה יד ורגל ולרב אסי כמלא קומתה) (לרש"י - וכ"ש במסירה)
3) ר"ש - בהגבהה (רש"י - לבד) (ג"ט לרש"י)
4) בחליפין, 5) משכיר מקומו, 6) כליו בסימטא
בהמה דקה נקנית: 1) לר"מ ור"א ולר"ש דברייתא בהגבהה, 2) לחכמים במשיכה
קרקע נקנה: 1) בכסף [שדות בכסף יקנו] חוץ ממקום שכותבין שטר [רש"י - לא סמכא דעתי' ועיקר דעתו לשטר]
2) בשטר [ואקח את ספר המקנה] שמואל - במכר עד שיתן דמים חוץ ממוכר משום רעתו
3) בחזקה (רש"י - רפק, דייש אמצרי, נעל, פרץ כ"ש) [ושבו בעריכם אשר תפשתם - בישיבה, וירשתם אותה - ע"י וישבתם בה]
4) אגב קרקע אחר (כנגד מעותיו) [סדנא חד] (ול"ב דרב אחא בדר"א חולק [כאמר זו קני])
ויכול לפרש "אי בעינא איקני בכסף או בשטר" כדי שיכול לחזור ולא המוכר
מטלטלין נקנין: 1) במשיכה [קנה מיד עמיתך - מיד ליד, לר' יוחנן - תקנת חכמים]
2) אגב קרקע כ"ש [ויתן להם... עם ערי מצורות] - רבא - כנגד מעותיו - וא"צ ציבורים וצ"ל "אגב" ו"קני"
3) בחליפין (חוץ ממטבע), 4) בדברי שכיב מרע לרבנן דר"א
מתנה אגב מכר מהני, אגב שדה לאחר - ספק (ויד גבאי כיד עניים)
גלגול שבועה על קרקע, ע"ע (שגופו קנוי (רש"י - ואינה טענת מטלטלין)) [טענת ודאי - ק"ו מסוטה [אמן אמן על אירוסין (רש"י - שלא קינא)], טענת שמא - מה מצינו מסוטה דספק כודאי]
קורא לחבירו "עבד" יהא בנידוי [לרש"י - זלזול], "ממזר" מלקין [לרש"י - קונסין], "רשע" יורד עמו לחייו
רש"י כה: - כז:
לאביי ורבא משיכה קונה בסימטא - לרש"י - וכ"ש במסירה
הגבהה בחבילי זמורות - לרש"י - מעלהו עליהן
רש"י - אין לו קרקע מתודה על המעשר
פרוזבול על קרקע כ"ש - לרש"י - תקנה בשכיח
ר"ג - עישור שאני עתיד למוד - לרש"י - עדיין לא תרם
אירוסין רק בגלגול - לרש"י - דקדמה שכיבת בועל לבעל
גמ' כח. - כט.
אין עושין חליפין בכסף [דעתו אצורה דעבידא דבטלה], לר"נ בפירות (לרש"י - כל שאינו כלי) ורב ששת ור"ל חולקים
ר"נ כר' יוחנן דמדאו' מעות קונות ויכול מוכר לקנות בדמי שור שנתחייב [מילתא דלא שכיח לא גזרו משיכה]
הקדש קונה במעות, באמירתו לגבוה
פודה הקדש (וקונה מיתמי) קונה במעות [ונתן הכסף וקם לו] ובמשיכה כשהוזל [לא יהא הדיוט חמור]
גמ' כט. - לב:
מילה על אב [וימל אברהם], ב"ד [המול לכם], עצמו [אשר לא ימול בשר ערלתו], ולא נשים [צוה אותו], לדורות [צוה]
פדיון על אב [בכור בניך], עצמו [פדה תפדה], ולא אמו [תיפדה תפדה - המצווה לעצמו]
ולא נקבות [תפדה תיפדה - שאחרים פודים]
ולא נקבות [תפדה תיפדה - שאחרים פודים]
הוא קודם לבנו [מצוה דגופיה], ה' משועבדים וה' בני חרי -
ר"י - בנ"ח לבנו וטריף לעצמו [מלוה בתורה ככתובה בשטר]
(לרש"י - כשנשתעבדו קודם שנולד הבן ואין אונאה ללקוחות דמצות בנו עליו יותר)
רבנן - בנ"ח לעצמו [לאו ככתו' בשטר]
ת"ק - פדיון קודם לעלייה לרגל [תפדה - ולא יראו פני ריקם]
ר"י - עולה לרגל [מצוה עוברת]
לימוד תורה על אב [ולמדתם] ללמדו מקרא (ומח' ברייתות על אבי אביו [ולבני בניך]), עצמו [ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם], ולא אמו [ולימדתם ולמדתם - המצווה ללמוד] ולא נקיבות [ולימדתם ולמדתם - שאחרים מלמדים [את בניכם (לרש"י לד. - ושננתם לבניך)
הוא קודם לבנו, ר"י - חוץ מבנו זריז ותלמודו מתקיים
ברייתא - תורה קודם לאשה כשאפשר, להל' - בני בבל - לרש"י - אשה קודם, בני א"י - לרש"י - תורה [שלא יהא ריחיים על צוארו]
ישא אשה - רב הונא, תד"ב ר' ישמעאל - עד בן כ', רבא - מט"ז עד כ"ב/מי"ח עד כ"ד (לל"ב דרש"י - להוכיח)
בכל כריעה דרב אחא ב"י נתר חד רישיה דמזיק; הבאת ינוקא לביהמ"ד;
סופרים - אותיות שבתורה; דב"ת מחודדים בפיך; והב בסופה
סופרים - אותיות שבתורה; דב"ת מחודדים בפיך; והב בסופה
שליש מקרא, משנה, תלמוד [ושננתם = ושלשתם] ליומי (לרש"י - ימי השבוע)
סם חיים - תורה תבלין ליצה"ר ; יצה"ר = "רע", מתחדש, מתגבר, משכהו לביהמ"ד
על אב להשיא בנו ובתו [וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים],
ללמדו אומנות [ראה חיים עם אשה - כמו שחייב להשיאו/ללמדו תורה] לר"י - ולא רק סחורה; י"א להשיטו [חיותו]
נשים חייבות במורא או"א [תיראו] אא"כ רשות בעלה עליה
השוה כבוד\מורא או"א לכבוד\מוראת המקום, ג' שותפין; הקדים כיבוד אב ומורא אם; כששמעו כבד וכו' הודו למאמרות ראשונות; דמא בן נתינה; גדול מצווה ועושה; איקום מקמי שכינה; אשרי מי שלא חמאן
אסור ללכת ד"א בקומה זקופה, בגילוי ראש
כבוד אב קודם לאם [אתה ואמך חייבים בכבודו] ובנתגרשה שוין
עבודה לבן - מאמך קבל ולא מאביך בן תורה [חלשה דעתי']
מורא - לא עומד ויושב במקומו, סותר דבריו, מכריעו
כיבוד אב - שלחני בשביל אבא, במותו - "כך אמר אבא מרי" - ותוך י"ב חודש "הריני כפרת משכבו", אח"כ "זללה"ה", משנה שמו, מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא, יזרוק ארנקי (דיירש) ואינו מכלימו, טעה - "מקרא בתורה כתוב כך"
לרב יהודה משל בן חוץ מהעדפה, לרב נתן בר אושעיא ולהל' - משל אב חוץ מביטול מלאכתו [ככבד את ה' מהונך], מאירה למאכיל מעשר עני לאביו
אלעזר בן מתיא - מצוה קודמת לכיבוד אב, איסי בן יהודה, להל' - רק בא"א ע"י אחר
מחל על כבודו - אב מחול,
רב - לרב חסדא לא ולרב יוסף כן [וה' הולך לפניהם, תורה דיליה] אבל בעי הידור,
נשיא מחול [כאברהם, כהקב"ה דעורך שלחן בפני כ"א] ור"א חולק,
מלך לא [שום תשים - אימתו עליך]
גמ' לב: - לג:
מפני שיבה תקום... זקן:
ת"ק - רק זקן חכם
ריה"ג - זקן חכם ויניק וחכים [זה שקנה חכמה]
איסי בן יהודה, ר' יוחנן להל' - אפי' זקן אשמאי (לרש"י רשע וע"ה), ר' יוחנן - לפני גוי [כמה הרפתקי] (רבא - רק הידור, אביי - יד לסמוך)
לא רחוק מד"א (חוץ מרבו מובהק - מלא עיניו), בבית הכסא, מרחץ בפנים (רש"י - ערומים) [תקום והדרת - במקום שיש הידור]
לא בחסרון כיס או ביטול מלאכה [היקש קימה להידור], לר' אלעזר ור"ש בר אבא - כשעוסק בתורה - ואביי חולק
אסור להעצים עיניו קודם זמן חיוב [תקום ויראת]
ר' ינאי - רק שחרית וערבית [לא מרובה מכבוד שמים]
ר"ש ב"א - זקן לא יטריח [זקן ויראת]
רכוב כמהלך
בן שהוא רבו: יקום בפני אב בעל מעשים, וספק בלא"ה; והאב בפני הבן משום כבוד נשיא, וספק בלא"ה
עונשו של אינו עומד בפני רבו, עומדים בפני ס"ת ק"ו מלומדיה; והביטו אחרי משה
עומד לחכם מד"א עד ד"א, לאב"ד ממלא עיניו עד ד"א, לנשיא מלא עיניו עד שישב
גמ' לד. - לו:
מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות [בנין אב מתפילין [היקש לת"ת], תורת ה' בפיך - הוקש כה"ת לתפילין, מראיה [זכורך] ומצה והקהל (ושמחה) באין כאחד ואין מלמדין]
חוץ: 1) ממצה [כל שישנו], 2) שמחה [(רש"י - ובתך), אביי - אחר משמחה (לרש"י - במאכל וכלי פשתן)], 3) הקהל, 4) הו"א מסוכה [כעין תדורו, ט"ו ט"ו] ומראיה [ג"ש להקהל]
שלא הזמן גרמא חייבות [כמורא אב, מדפטורות מז"ג (לרש"י - מדאצטריך היקש לתפילין)]
חוץ: 1) מת"ת, 2) פו"ר [לא קרינן וכבשוה] (ור' יוחנן ב"ב חולק [ויברך אותם]),
3) פדיון הבן
3) פדיון הבן
כל ל"ת חייבות [איש או אשה כי יעשו - השוו לכל עונשים]
חוץ: 1) מבל תקיף [לא תקיפו... ולא תשחית - כל שישנו בהשחתה],
2) בל תשחית [לית להו זקן, ראשכם... זקנך - ולא זקן אשתך, אביי - פאת פאת מבני אהרן],
3) בל תטמא למתים [בני אהרן],
4) לאיסי - בל יקרחו [בנים אתם (משא"כ גדידה [כי עם קדוש]),
אביי - קרחה קרחה מבני אהרן, רבא - בין עיניכם מתפילין]
2) בל תשחית [לית להו זקן, ראשכם... זקנך - ולא זקן אשתך, אביי - פאת פאת מבני אהרן],
3) בל תטמא למתים [בני אהרן],
4) לאיסי - בל יקרחו [בנים אתם (משא"כ גדידה [כי עם קדוש]),
אביי - קרחה קרחה מבני אהרן, רבא - בין עיניכם מתפילין]
נשים אינן סומכות, מניפות [בני ישראל] חוץ מהנפת מנחת סוטה [יד יד משלמים - כהן ובעלים] ונזירה [כף כף מסוטה]; פסולות לעבודה [בני אהרן]
גמ' לז. - לט.
חובת הגוף אף בחו"ל וחובת קרקע בא"י [בארץ... אשר אתם חיים (אף בחו"ל)... אבד תאבדון וגו' - למד מעניינו - חובת הגוף כע"ז]
חוץ: 1) מערלה [רשב"י - ק"ו מחדש - דאסור בהנאה, לרש"י - ואין היתר לאיסורו, משנה - הלכה (שמואל - הל' מדינה, ר' יוחנן - הללמ"ס)]
(ור"א וחריפי דפומבדיתא חולקים)
2) כלאים [ק"ו מחדש - דאסור לעולם, בהנאה, ואין היתר; למשנה מדרבנן - ר' יוחנן - בכלאי כרם [שדך] אבל בהרכבת אילנות לוקה [בהמתך... שדך - היקש להרבעה]], חוץ מכלאי זרעים [מותר בהנאה לא גזרו]
3) חדש לר"א, רשב"י, משנה בערלה [ממושבותיכם - בכ"מ]
(ור' ישמעאל חולק [ביאה ומושב = לאחר ירושה וישיבה])
(ור' ישמעאל חולק [ביאה ומושב = לאחר ירושה וישיבה])
ר' ישמעאל - לא קירבו יחידים נסכים במדבר ובגלגל או בבמת יחיד [נותן לכם - במת ציבור, ביאה ומושב = לאחר ירושה וישיבה (לאידך תד"ב ר' ישמעאל אפי' "ביאה" לבד [כמלך] חוץ מחלה [בבואכם])]
ר"ע - קרבו במדבר ובבמת יחיד [מושבותיכם = כ"מ]
הסתפקו ממן שבכליהם עד ט"ז ניסן; טעם מן בעוגות שהוציאו ממצרים;
הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים
הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים
לרבי דאין שמיטת כספים בזה"ז מדאו' [וזה דבר השמיטה שמוט - בזמן שאתה משמט קרקע אבל בחו"ל בזמן הבית חייב [כי קרא שמיטה לה' - מ"מ]
וחייב בשילוח עבדים [בארץ (בזמן שהדרור בארץ) יובל היא (מ"מ)]
ספק ערלה - בסוריא מותר בנלקט כבר [לר' יוחנן הללמ"ס], בחו"ל לוקח כשלא יראנו לוקט
ספק כלאי כרם - בסוריא מותר בנלקט, בחו"ל לוקט אחר ומוכר
לשמואל ערלה וכלאים שוין (מח')
גמ' לט: - מ:
אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז - רב שמעיה - אע"פ שהוא מחצה על מחצה מכרעת, מר ברי' דרבנא - וכן חילול ה'
ר' יעקב - שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, רבא - ומשנתינו חולק (לרש"י - לא לאביי)
שלוחי מצוה נזוקין בקביע היזיקא
מחשבה טובה מצרפה למעשה ולא מחשבה רעה, חוץ: מע"ז, עולא - עבר ושנה
טעות של אחר; ניצול מעבירה כעושה מצוה ועושין לו נס; צדיק כי טוב - לשמים ולבריות;
נאנס ולא עשה מצוה כאילו עשאה; נוח עבירה בסתר (בלא מצי כייף) מחילול ש"ש בפרהסיא; מצוה אחת מכריע עצמו וכה"ע; צדיק שמרד ותוהא אראשונות - איבדן
ר"ט - מעשה גדול, ר"ע - תלמוד גדול, זקנים - תלמוד שמביא למעשה
שאינן במקרא ובמשנה ובדרך ארץ, אוכל בשוק - פסול לעדות [רש"י - אינו בוש לזלזל בעצמו]
יסורי צדיקים כדי שיירשו עוה"ב; לימוד, דינו, שכרו קודם למעשה