אפי' לסומכוס - בברי וברי (ורבה בר"ה חולק), הו"א דאין דררא דממונא (לרש"י - חסרון ממון), מדרבנן שלא יהא כ"א תוקף

ואבוה דר' אפוטריקי (ה.) חולק [הוא זה - למעוטי עדים (לר' חייא - לממין הטענה)]

רב ששת - פטור [ככופר הכל על השאר] וכלל ופרט וכלל למעוטי קרקע בחפר בורות, בהודה בכלים וכפר קרקעות , ובע"א, ושבו' השומרים לרמי ב"ח (דבעי גם כפירה והודאה) בהודה דפשע

ר"ש בן אלעזר - ישבע, ר"ע - משיב אבידה (רש"י - חכמים פטרו)

[ר' יוחנן - שלא יהא כ"א תוקף - ולא אמרינן מגו חשיד אשבו' (ראיה מהיסת, חנוני אפנקסו, אינו ברשותי),

אביי - (רש"י - כה"ג חשוד אשבו') שמא ספק מלוה ישנה ויפרוש, (ר"פ ב: - יפרוש מהוראת היתר, רש"י לרבנן דסומכוס - מחסר גוביינא ולא קים להו להוציא מחזקתו בכדי, להו"א - דאו' משום אנן סהדי במקצת (ואשתמוטי), ר' חייא - כעין דאו' תקן דהילך הוא)]

וראיה מספק פדיון חמור שנכנס לדיר ואינו עשירי ספק, ואיסור גיזה בספק בכור דקדוש מאליה

רבי - יתקיים [מודה בשטר צריך לקיימו] ויחלוקו לדמי

רשב"ג - א"צ לקיימו

א' בטופס וא' בתורף - ר' אלעזר - התורף מקבל הפרש שווית הזמן

ר' יוסי - לא חיישינן [רש"י - מיד קורעו]

לתי' דגמ' ורבינא איפוך ומודה ר' יוסי בכתובה בעודה תחתיו, ולרבינא לרבנן חיישינן לב' כתובות

שמואל כחכמים דר"מ - לא קני [כיושב בכלאים, ומוסירה לא קני במציאה] אא"כ מנהיג ברגליו

לר' יהושע ב"ל לכו"ע בליקט עני מגו דאי בעי זכי לנפשיה ומח' בעשיר אי אמרינן תרי מגו (אי בעי מפקר נכסיו)

לר"נ מח' בעני (לרש"י - אי אמרינן מגו דאי בעי זכי לנפשיה)

עולא בשם ריב"ל, ר' חייא ב"א בשם ר' יוחנן - קנה (אבל לא בא''ל תנהו לי)

חוץ: מלא ניחא, ר"פ - שדה דבעה"ב, לרב ששת - מציאה באמצע רה"ר, קטנה לר"ל

לרבינא חוץ מלאו בר חיובא (ישראל לקדש גרושה לכהן, אשה להקיף), לרב סמא חוץ מבע"כ

מתנה א"צ בצדה, מגיעה [דעת אחרת, רב אשי - לא גרעה משליחות]; לההוא מרבנן מתנה כמציאה

גט צריך בצדה [אין חבין, אבל סמוכה הוי כיד]

גמ' קב. - שֵם מציאה בעיר כמשתמרת [בדילי אינשי]

ההוא מרבנן - אגב [נתינה אלימתא, משא"כ חליפין - דרך מקח]

ר"פ - חצר [דעת אחרת א"צ בצדה]

לרבא - טובת הנאה אינו ממון לחליפין ואגב

2) נערה [לרש"י - שבח נעורים, רש''י כתובות מו: - איבה ולא זיין],

3) קטן [שמואל - מריצה, ר' יוחנן - סמוך אשלחנו - איבה],
בלי אב - לעצמו [ת''ק - דרכי שלום, ר' יוסי - גזל מדבריהם וב''ד מוציאין],

4) עבד כנעני [גופו קנוי], 5) אשתו [איבה] חוץ מספק מגורשת,

6) פועל לסתם מלאכה (לר"פ ללקט מציאות) ועבד עברי [כיד בעה"ב] חוץ: מנוקב מרגליות, מגביה עם מלאכתו

ר"מ - עם אחריות לא יחזיר [רב אסי - חייב מודה אבל איתרע וחיישינן למוקדם (לרש''י - דהמלוה לא נזהר) בשטר דלאו הקנאה (אבל לאביי עדיו בחתומיו זכין בדמטו לידו),
אביי ור' יוחנן - חיישינן לפרעון וקנוניא,
שמואל ור' אלעזר - דוקא באין חייב מודה (לרש"י - מזויף ולא מהני קיום דאיתרע)]

ובלי אחריות מחזיר - לרב אסי ואביי במודה - לגבות מבני חורין,
לשמואל לצור דא"א לגבות [לרש"י - לאו שטרא]

חכמים - אפי' בלי אחריות לא יחזיר [אחריות ט"ס, לר' אלעזר - גובין מבנ"ח]

הכיר שגזולה - רב, להל' - מעות [פקדון] ולא שבח, שמואל - אף לא מעות [מתנה]

חוץ: ממכרה או הורישה או נתנה לשני (רש"י - קודם שקנה), ירש, גבייה בחובו ואין אחרת, קיבלה במתנה מנגזל (מח')

ליקו בהימנותיה - מח' - עד העמדה בדין, אדרכתא ביד לוקח, הכרזה

וגמר ומקני ללוקח בהנאה דסמך עליו

מה שתעלה מצודתי היום מהני [כדי חייו (רש"י - תק"ח)]

ר' זירא, רבא - חיישינן לפרעון [משתמיט מלקרוע - ליתיה גבאי, פשיטי דספרא]
משא"כ שומא (גבייה מקרקע) דהדר (י"ב חודש, לעולם) [הו"ל לכתוב שטר זביני]

חוץ: מזמנו בו ביום [לא שכיח דפרע ביומו, רב כהנא - בחייב מודה [מלוה לא שביק פעם שניי']], לר' אבהו בהוחזק הלוה כפרן (ורבא חולק)

חייב ליתן - לרב יוסף בר מניומי אינו נאמן (רש"י - שכנגדו ישבע),
לרב זביד נאמן אפי' הוחזק כפרן [משתמיט עד הפסק]

אמר תנו או בעל/רב מודה - יחזיר אא"כ מצא לאחר זמן ושיירות מצויות (בב"ד)
לרבה והוחזקו ב' ששמותיהן שוין, לל"ב בר' זירא אפי' לא הוחזקו, לרב הונא חיישינן לשני שוירי
אבל יחזיר בעדים שרק חתמו על אחד, בסימן מובהק, או לת"ח בטביעת עין

שכ"מ שאמר תנו יחזיר [יכול לחזור משני],
יורשו או מתנת בריא שאמר תנו לא יחזיר [אביו נמלך ונתן לאחר]

שחרור (העבד יוציא "נכסיו") [זכות ועדיו בחתומיו זכין, לוקח יבקש ראיה],

שובר על כתובה (הבעל לא ישלם ללוקח) [יכולה למחול, בכתובה בידה, בחתומיו זכין]

ביד שליש יהא מונח

חוץ: ממצא בין שטרות קרועין, נתקיים, אחרי השטר, ביד שליש - נאמן