לר' נחמיה (לר' יוחנן אף לרבנן) חוץ מזיתים תמרים וחרובין (גורן א' בשנה) - בתר לקיטה,
לבבליים לר' נחמי' - בתר חנטה (שלשול בחרובין)/שליש (לר' ייסא) לאחר ר"ה
לשמואל בר אבא לר' נחמי' - בתר שליש [עיקר זמן גידולו] לאחר ט"ו בשבט

לר' יוסה בצלים אפי' פחות [חלקים ונראה ככרי]

[כמח' ר"י ור' יוסי אם מותר אף לעשירים לזכות אחרי ביעור;
בכיתש מקום חיבורן בשביעית/בשישית ור"א מסתפק אם נחשב כלקיטה והחמיר במה שגדל בשביעית ולר' יהושע פשיטא דלאו (לר' יוסי)/דהוי (לר' חזקיה) כלקיטה]

ובהתחיל ליגדל בשביעית יש איסור ספיחין

ר"ש - בהוסיפו עלין לא יעקרם עד בישולם [הפסד פירות שביעית]

לחכמים משירבה של שמינית

לב"ש פרה חרשת אין תולין שישחטוה, וב"ה מתירין

תולין פירות באכילה ולא לזרע, תולין כלי מדידה להיתר (וכשמדד באיסור א"צ לחזור)

תולין סתם אדם שאינו חשוד

ושמואל חולק [תלינן לשחיטה; ניחא לי' אף לשחיטה]

אבל לא תברור ותטחון עמה - וספק בקנה מסוחר היתר [אולי גזרו רק בחשודין אף לזרוע]