הלכה א (א. - ה:)
א' ניסן ר"ה לשנת מלכי ישראל ולר' חנינה אף מלכי אומות בשטרות [ויחל לבנות בחדש השני, בשני בשנת ד' למלכותו - הוקש לשני שבחדשים; החדש הזה לכם וכו' ראשון הוא לכם - מיעוט אחר מיעוט לרבות],
למנין חדשים [החדש הזה לכם ראש חדשים], לשכירת בתים לשנה זו,
לתרומת שקלים [כיום הקמת המשכן; בחדשו (בחודש א' תורם) לחדשי השנה וג"ש ראשון הוא לכם לחדשי השנה]
מנין שנים ליציאת מצרים, מבנין הבית, מחורבנו, למלכיות
לר' אלעזר מונין שנה חדשה משכלה חודש ניסן (איתותב)
עמד מלך באדר נימנית אדר לשנה ראשונה רק אם המלך נכנס לניסן [מקצת שנה כשנה רק בתחילתה או בסופה]
בירושלים דוד מלך ל"ג שנה - לר' יונה 1/232 [כתיב ל"ג לחלוק כבוד לירושלים]
הקב"ה לדוד - ימים מלאים אני מונה לך; לא נימנית ו' חדשים ליואב שהתגרה במואב
כשדוד ברח מאבשלום - חטאתו שעירה כהדיוט ולא שעיר כנשיא
א' ניסן ר"ה לרגלים לבל תאחר [מיעוט אחר מיעוט] לר"ש דבעי כסדרן
לר"א בר"ש פסח (לגי' בבלי סוכות) גורם בל תאחר
חכמים - ג' רגלים [חובה ברגל ראשון [ובאת שמה והבאתם שמה (לק"ע בלאו [אם אינו ענין לעשה]] ועובר בג' [אלה תעשו לה' במועדיכם - בכולם]]
עובר בבל תאחר בלא הקריב פסח בי"ד, בנדר להביאה ביום ב' ולא הביאה
בין הרגלים אינו עובר על מוצא שפתיך תשמור
עובר בל תאחר על כל רגל אחר ג' רגלים [כאכילת בכור שעובר בעשה כל יום אחר שנתו]
עובר משנשלם הרגל אע"פ שנדבות אין קרבים ביו"ט אחרון [הקריבהו בחול שלא יבא לבל תאחר;
זמנו הוא דביו"ט בדיעבד כשר]
זמנו הוא דביו"ט בדיעבד כשר]
תאכלנו שנה בשנה - לאכול בכור תוך שנתו ואף תמורתו (במותה לכהנים), בעל מום (מדרבנן), שאר קדשים (תוך שנה משהקדישו (ואולי אף בבל תאחר))
נפל מום בבכור תוך שנתו - רשאי לקיימו ל' יום עד שימצא ליתנו לכהן,
ורשאי להשהותו הרבה להראותו למומחה
ורשאי להשהותו הרבה להראותו למומחה
ראוי למקצת הרגל - עולה למנין ג' רגלים (תוס' - תחילת רגל בשנה שנייה משלים)
לא יבקר בין טוב לרע (במעשר בהמה) בא להתיר בעל מום ולא לעבור בלאו
לר' לעזר מותר להקדיש חטאת מצורע לפני אשמו, הגם דמחוסר זמן להקרבה [בשמיני יביא],
ור' יוסי ב"ר בון חולק
ור' יוסי ב"ר בון חולק
לא הביא קרבנותיו ביום ח' - לר' לעזר אינו עובר בעשה [בא להתיר],
לר' יוסי ב"ר בון עובר (אולי אף בבל תאחר)
ברייתא דמצורעים מביאין קרבנותיהם ברגל דלא כר' יוסי ב"ר בון
לר' יוסי ב"ר בון עובר (אולי אף בבל תאחר)
ברייתא דמצורעים מביאין קרבנותיהם ברגל דלא כר' יוסי ב"ר בון
אין בל תאחר כשלא מל ביום ח' [כי תדר וכו' לא תאחר לשלמו - בניתן לתשלומין (לנדר ולא חיוב; תשלום לגבוה; לקיים נדרו משא"כ חיוב של ביום השמיני)]
נפל מום אחר ג' רגלים והקריב אחרת מיד - עדיין עבר בבל תאחר
מום אחר ב' רגלים והקריב אחרת אחר רגל שלישי - אינו עובר [לשלמו - ולא חליפיו]
בל תאחר אף בהקדש בדק הבית [ה' אלקיך] ובלקט שכחה ופאה [מעמך]
בל תאחר אינו פוסל הזבח [והיה בך חטא ולא בקרבנך]
ב"ד ממשכנין על הקרבנות [תשמור ועשית - ב"ד יעשוך]
בל תאחר על כל נדר ונדבה [כאשר נדרת וכו' נדבה]
ובאמר הרי זו ואח"כ הרי עלי עובר בשתים [הוסיף איסור (אחריות)] ולא להיפך
ובאמר הרי זו ואח"כ הרי עלי עובר בשתים [הוסיף איסור (אחריות)] ולא להיפך
ר"ה למעשר בהמה - לר"מ א' אלול [שמתעברות מא' ניסן]
ר' אלעזר ור"ש - א' תשרי [גמרה לידתן של המתאחרות להתעבר]
בן עזאי - אלוליים לעצמן [מספק]
ג' גרנות (לפני הרגלים) למעשר בהמה - שהבהמה טבול מדרבנן אבל מצטרפין זה עם זה
לר"ש מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר, לרבנן מעשרין אחר יום ח'
מונין שנת מעשר מיום הלידה ולא מיום ח',
וכן לאכילת בכור [כל הבכור אשר יולד וכו' תקדש (מונה קדושתו מלידה)]
וכן לאכילת בכור [כל הבכור אשר יולד וכו' תקדש (מונה קדושתו מלידה)]
הלכה ב' (ה: - ו:)
א' תשרי ר"ה לשנים [חג, האסיף, תקופת השנה = בצאת השנה],
שמיטין [מקץ שבע שנים] ויובלות [שבע שבתות שנים], ערלה, מעשר ירק
שמיטין [מקץ שבע שנים] ויובלות [שבע שבתות שנים], ערלה, מעשר ירק
שמות החדשים והמלאכים עלו בידם מבבל; ירח האתנים, בול, זיו
ל' יום לפני ר"ה חשוב שנה לערלה, ואסורים עד חנטת ט"ו בשבט בשנה ד' [ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית] (לר' בא בר ממל חוץ ממנה ג' שנים שלימות, וי"מ שר' מנא חולק)
נטע (וי"א השריש) תוך ל' יום לפני שביעית קנסוהו שיעקור
ר"ה למעשר אילנות - לב"ש א' שבט, לב"ה ט"ו בשבט [ר' הושעיה - יצאו רוב גשמי שנה (ועכשיו חונטין) ורוב תקופת טבת; ר' זעירא - עד כאן חנטתן מכח גשמי שנה שעברה]
מעשר אתרוג - לר"ג בתר לקיטה, לר"א בתר חנטה, ור"ע חשש לשניהם
הלכה ג' (ז. - ח.)
מח' אם נידונים על תבואה ופירות ברגלים כמשנתנו או בר"ה
ואם גזר דינם ברגלים או בר"ה או ביו"כ
ואם גזר דינם ברגלים או בר"ה או ביו"כ
לר' יוסה נידון בכל שעה [לרגעים תבחננו]
ר' מלך - ציבור נידונין בכל יום [ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו]
לר' לוי ישראל ביום ואומות בלילה, לשמואל ביחד
לר' לוי ישראל ביום ואומות בלילה, לשמואל ביחד
ידין לאומים במישרים (לפנים משורת הדין) - ללוי בלילה שבטלים מעבירות, לשמואל זוכר זכות הכשרים
ספק מתי נדון תבואה שלקה ערב פסח
המתים בין ר"ה ליו"כ הם רשעים שנחתמים בר"ה
ג' ספרים; הקב"ה דן באשר הוא שם אע"פ שרואה את הנולד; אין הקב"ה מבקש לנצח הנידון; הקב"ה מקיים מצות תחילה; ישראל לובשים לבנים וכו' ושמחים ויודעים שהקב"ה עושה להן ניסים; דין ר"ה ומועדים תלויין בקידוש החודש של ב"ד של מטה; משל למלך שהיה לו וכו' כיון שעמד בנו מסרה לו; בני מרון; היוצר יחד לבם וכו'
בחג נידונים על המים [כר"ע - ונסכיהם ונסכיה כמשפטם = ניסוך המי"ם שיתברכו המים]
מקום ירידת גשמים תלויה אם חטאו/שבו אחרי ר"ה
שנה מדוה (רשה) בראשה נותן לה אחרית טובה בסופה
הלכה ד' (ח. - ח:)
שלוחים יוצאים להודיע קידוש החדש בניסן, אב, אלול ותשרי [שיצא הספק מלבם], כסלו,
אדר [מועדים], ואייר כשביהמ"ק קיים [פסח שני]
אדר [מועדים], ואייר כשביהמ"ק קיים [פסח שני]
איין יוצאין על סיון [עצרת קבוע ביום נ']
רב חסדא - בבבל א"צ לצום יו"כ ב' ימים [חזקה שאין ב"ד מתעצלין לעשות אלול מעובר]
הלכה ה' (ח:)
מחללין שבת להעיד על ניסן ותשרי [המצוה לקדש על פי הראיה דוחה שבת [במועדם] ובאלו לא גזרו דתקון המועדות תלוי בהם] ובזמן המקדש על כולם [תקנת קרבן ר"ח]
לר' יוסי חוץ מנראה בעליל [ב"ד ראו], לר"ע חוץ מהרבה זוגות [אין צורך] (ור"ג חולק)
המעכב רבים מלעשות דבר מצוה צריך נידוי
הלכה ו' (ח:)
לר"ש וב"ד של כהנים קרובים כשרים לעדות החודש [החדש הזה לכם (משה ואהרן)]
ות"ק וב"ד הגדול חולקין [בבלי - מסורה לכם]
ות"ק וב"ד הגדול חולקין [בבלי - מסורה לכם]
לב"ד של כהנים עבד משוחרר פסול [לכם - מיוחסין בדומין להם], וב"ד הגדול חולקין
הלכה ז' (ח: - ט:)
פסולין לעדות החודש: משחק בקוביא [בבלי - אינם ביישובו של עולם; אסמכתא לא קניא] -
עד שישברם וחזרה גמורה (שאינו משחק אף בחנם)
עד שישברם וחזרה גמורה (שאינו משחק אף בחנם)
המלוה ברבית שאינה קצוצה - עד שיקרע שטרותיו וחזרה גמורה (אף לנכרי)
מפריחי יונים (בבלי - מי יקדים; גוזל משובך) להלחם - עד שישבור פגימיו (דפים שנוקשין זב"ז לזרזן) וחזרה גמורה (אף במדבר)
אומנותו שסוחר פירות שביעית בזמן הזה -
עד חזרה גמורה בשמיטה הבאה ולר' יוסי ב' שמיטות ומחזיר ממון שהרויח לעניים
עד חזרה גמורה בשמיטה הבאה ולר' יוסי ב' שמיטות ומחזיר ממון שהרויח לעניים
רועה בהמה דקה [נשמטין והולכין בשדות אחרים]
חמסן, גזלן מציאת חש"ו, חשודין על ממון
משנתנו כר"א ור"מ דחשוד אממונא פסול לעדות נפשות וחודש וכשר רק לעדות אשה וסוטה
אבל לרבנן ור' יוסי פסול רק לממון
אבל לרבנן ור' יוסי פסול רק לממון
הלכה ח' (ט: - י.)
מחללין שבת לעדות החודש לרכוב, להוציא מטה, מקלות, מזונות אם יגיע ביום ל' [אלה מועדי ה' (אף ר"ח) וכו' במועדם]
משא"כ שלוחים להודיע [אשר תקראו - רק על קריאתן]
קצירת העומר דוחה שבת אף ביום; מכשירין שא"א מערב שבת שדוחין שבת ביום דוחין אף בלילה
מחללין ליל שבת לצורך עדות החודש ביום [מכשירין דוחין אף בלילה; א"א להגיע אא"כ הולך בלילה; קידוש החודש חל למפרע מהלילה]