גמ' ב. - ז.
א' בניסן ר"ה למלכים [ר' יוחנן - היקש מלכות שלמה ליצי"מ, ר' אלעזר - בחדש השני בשני (לירח מלכים)]
לזמן בשטרות [לרש"י - משום שלום מלכות]
בשנה שהמלך מת ומונין אחר תחתיו - מונין לזה או לזה
מינוי למלך לא מספיק אפי' במלך בן מלך
הוא סיחון הוא ערד הוא כנען; הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא - מלך כשר והחמיץ
א' תשרי ר"ה למלכי אומות העולם חוץ ממלך כשר
בל תאחר - ת"ק - ג' רגלים [בחג המצות...הסוכות]
ר"ש - ג' רגלים כסדרן [חג הסוכות יתירא - זה אחרון]
ר"מ - רגל א' [איחר "ובאת שמה והבאתם שמה"]
ראב"י - ב' רגלים [במועדיכם]
ר' אלעזר בר"ש - סוכות [חג הסוכות יתירא - זה גורם]
לתנא בתרא - או ג' רגלים או שנה [כל הבכור]
עשה ברגל א' [ובאת שמה והבאתם שמה]
עולה, שלמים שהומם וחיללו על בהמה אחר - אין מצטרפין לראשון לשיעור בל תאחר [לא תאחר לשלמו - ולא חילופיו]
הקרבן לא נפסל בבל תאחר [היקש בכור למעשר שעבר שנתו, אותו (פיגול) בלא ירצה]
פסוק שני לבל תאחר - מוצא שפתיך תשמור ועשית - לעשה ול"ת וכפייה - בין איחור בהפרשה בין בהקטרה
אחר ג' רגלים עובר בבל תאחר בכל יום
אין ב"ת ליורש [מעמך], וספק לר' זירא בהפטורים מן הראיה [אביי - להחייבים בשמחה יש ב"ת, ולאביי דאשה בעלה משמחה (לרש"י - בבגדים) אין ב"ת]
מונין "שנה" לבכור משראוי להרצאה (ח' ימים), ובע"מ מעיקרו - מלידתו
רש"י ב. - ו:
קבעו חכמים שנת המלך משום חשש שטר מוקדם - לרש"י - שאין הדיינין יודעין מתי עמד
לרש"י משמע דמספק תולין שטר כמוקדם
לרש"י - שטר מוקדם כמלוה ע"פ וגבי מבני חרי
צדקה שיחיו בני צדיק גמור - אם רגיל בכך
בני נח הוזהרו על משכב בהמה [לבשר אחד - שיולדין]
לרש"י ז: כפשוטו משמע שעובר בבל תאחר כשנכנס רגל ג'
גמ' ז. - יב.
א' ניסן ר"ה א) לחדשים [ראשון לחדשי השנה - חודש שיש בו אביב, לחדש השביעי באספכם, פסוקים בזכרי' ואסתר]
ב) להפסקת השנה הקודמת להתעבר
ג) לתרומה חדשה מלשכה לכתחלה [עולת חדש בחדשו לחדשי השנה]
ד) וי"א לשכירת בית ל"שנה זו"
ר"ה למעשר בהמה - לר"מ א' אלול, לר"א ור"ש א' תשרי [מח' מתי לבשו כרים הצאן (מתעברות), עשר תעשר - כמעשר דגן - סמוך לגמרו או תשרי]
א' תשרי ר"ה א) למלכי אוה"ע לשטרות, ב) לתקופות ומולדות כר"א
ג) לדין (מראשית השנה עד סוף שנה) [בכסה - כי חק]
ד) לשמיטה [ג"ש ובשנה השביעית - מראשית שנה]
ה) ליובל כר' ישמעאל בריב"ב דמתחיל מר"ה [וקדשתם את שנת החמשים מתחלתה - ועד יו"כ לא נפטרין ולא משתעבדין]
ו) לערלה [ובשנה הרביעית - מראשית שנה]
ז) למעשר דגן וירקות
ח) לנודר "לשנה זו"
ר"י - רק שילוח מעכב "יובל" (להיות אסור בזריעה וקצירה), ר' יוסי - רק תקיעה מעכב,
חכמים - שמיטת קרקעות, תקיעה, שילוח מעכבין [מח' על מה מוסב מיעוט ד"יובל היא"]
ר"ע - תוספת שביעית לפני [בחריש] (ומותר ליטע ל' יום לפני שביעית (לרש"י - לבד מימי קליטה))
ולאחרי (רש"י - איסור לקצור ספיחים שהביאו שליש בשביעית) [ובקציר תשבות]
ולאחרי (רש"י - איסור לקצור ספיחים שהביאו שליש בשביעית) [ובקציר תשבות]
ל' יום נחשב שנה ראשונה לערלה -
לר"מ ל' לקליטה ויום אחרון נחשב שנה [עולה לכאן ולכאן]
לר' אלעזר ל' נחשב שנה חוץ מקליטה (לת"ק - ל', לר"י - ג', לר"ש - י"ד ימים)
שנה ג' וד' נמשכות עד ט"ו בשבט [ובשנה הרביעית ובשנה החמישית - ועדיין אסורה]
ר"א - בתשרי נברא העולם [תדשא, עץ פרי - מלאים], נולדו אברהם ויעקב [ירח האתנים], עתידין ליגאל [ג"ש שופר - שופר גדול]
ר' יהושע - בניסן נברא העולם [ותוציא הארץ דשא, עץ עושה פרי - מוציאים], נולדו האבות [חודש זיו - זיותני העולם (רש"י - אייר - כשנתחדש כבר נולדו, תקופת ניסן)], עתידין ליגאל [ליל שימורים]
להל' מונין שנות הדורות ובריאה כר"א, ותקופת החמה ולבנה כר' יהושע
בר"ה נפקדו שרה רחל חנה, יצא יוסף, בטלה עבודה במצרים; בפסח נולד יצחק
גמ' יב: - טו:
אין מעשר שני בשלישית [שנת המעשר - רק א' - מעשר ראשון דהוקש לנחלה דאין לה הפסק, ובא הלוי - כל זמן שבא]
שנת מעשר תבואה וזיתים (רש"י - וענבים) משיביאו שליש [ר' יוחנן - ריה"ג - שנת השמטה בחג הסוכות - הביאו שליש בשביעית שקצירתן בחג עדיין אסור כשביעית (אף בעבודת קרקע), ר' יונתן בן יוסף - ועשת את התבואה לשלש השנים - לשליש]
לקטניות (אורז...) - מהשרשה לר"ש שזורי ורבנן, בתר גמר פרי לשמואל
שנת מעשר לירקות - לקיטה [שאני מגרנך ומיקבך - ריה"ג - דגדילין על מי השנה הבאה, ר"ע - דגדילין על כל מים (אף שאובין)]
לאילנות - מחנטה [רש"י - גדל כולה על שרף שלפני חנטה כמו מגרנך ומיקבך]
לר' נחמיה - אילן שפירותיו נלקטין כאחד (דקל, חרובין, בנות שוח) - בתר לקיטה למעשר
לר' נחמיה - אילן שפירותיו נלקטין כאחד (דקל, חרובין, בנות שוח) - בתר לקיטה למעשר
לאתרוג - לר"ג ואבטולמוס בשם ה' זקנים - לקיטה למעשר [גדל על כל מים] וחנטה לשביעית; לר"א - חנטה לכל; לרבותינו באושא - לקיטה למעשר ולשביעית
חנט בשישית ונלקט בשביעית - לרבה פטור ממעשר [יד הכל ממשמשים],
לרב המנונא ור' יוחנן - חייב במעשר [רש"י - דפטורה מן הביעור]
(לרש"י למסקנא - מח' אליבא דאבטולמוס);
לר"ש - פטור ממעשר וביעור [בעי גדל ונלקט בחיוב],
וכן בשביעית לשמינית [רש"י - גזה"כ דביעור בשביעית כתיב ולא בשמינית]
חנט בשישית ונלקט בשביעית - לרבה פטור ממעשר [יד הכל ממשמשים],
לרב המנונא ור' יוחנן - חייב במעשר [רש"י - דפטורה מן הביעור]
(לרש"י למסקנא - מח' אליבא דאבטולמוס);
לר"ש - פטור ממעשר וביעור [בעי גדל ונלקט בחיוב],
וכן בשביעית לשמינית [רש"י - גזה"כ דביעור בשביעית כתיב ולא בשמינית]
שמואל - הל' דאין בילה ביבש וא"א לעשר על חדש וישן מעורב, דלא כר"ש שזורי
שבט ר"ה לאילן [יצאו רוב גשמי שנה (לרש"י - מעתה זמן החנטה)]
רש"י יד. - יד:
מנע מים מירק בסוף, בטלה דעתו ולא פלוג והולכין בתר לקיטה
מחמיר כב' דעות הו"ל כסיל - לרש"י - שאינו יודע להבחין על מי לסמוך
גמ' טז. - כב.
ב' דינים לתבואה - פסח קודם זריעתה ופסח סמוך לקציר
| נידונים | גזר דין | |
| ר"מ - | הכל בר"ה | הכל ביו"כ |
| ר"י - | הכל בר"ה | כ"א בזמנו - רגלים ויו"כ |
| דב"ר ישמעאל, משנתנו - | כ"א בזמנו - רגלים ור"ה | כ"א בזמנו - רגלים ויו"כ |
| ר' יוסי - | בכל יום | |
| ר' נתן - | בכל שעה |
לר' יצחק - צעקה מהני אחר גזר דין (ור' אלעזר חולק)
וכן צדקה, שינוי השם, שינוי מעשה וי"א שינוי מקום מקרעת גז"ד
וכן צדקה, שינוי השם, שינוי מעשה וי"א שינוי מקום מקרעת גז"ד
ר' יוחנן - תשובה בציבור (ועשי"ת ביחיד) מקרעת גז"ד חוץ מיש עמו שבועה (כעון בית עלי דמתכפר רק בתורה וגמ"ח)
הביאו לפני עומר, שתי הלחם, נסכו לפני, ואמרו לפני בר"ה וכו';
לערבב השטן; דין דר"ה - רשה בתחלתה, באשר הוא שם;
ברגל - הקבלת פני רבו, יטהר עצמו; ג' ספרים נפתחים
ב"ש - בינוניים יורדים לגיהנום (רש"י - שעה א') ועולין
ב"ה - ורב חסד (מח' אי כובש, נושא , מעביר ראשון) חוץ אם יש עון פושעי ישראל,
פושעים בגופן (לא מנח תפילין) - י"ב חודש ואפר תחת רגלי צדיקים,
מינין וכו' - לדורי דורות
פושעים בגופן (לא מנח תפילין) - י"ב חודש ואפר תחת רגלי צדיקים,
מינין וכו' - לדורי דורות
מעביר על מדותיו; י"ג מדות; כבני מרון ובסקירה אחת
אין שלום (= יד עכו"ם תקיפה) ואין גזירת מלכות - ט' (לירו' - י"ז) תמוז, וצום גדלי',
וי' (לר"ש - ה') בטבת רשות - משא"כ ט' באב [הוכפלו צרות]
וי' (לר"ש - ה') בטבת רשות - משא"כ ט' באב [הוכפלו צרות]
ד' תעניות; מגילת תענית
רב ור' חנינא כר' יוסי דבזה"ז מגילת תענית,
ר' יוחנן וריב"ל כר"מ דלא בטלה חוץ מחנוכה ופורים [דמפרסם ניסא (רש"י - החזיקו כשל תורה)]
כלי זכוכית שניקבו והטיף אבר - ר"מ מטמא וחכמים מטהרים [רש"י - מח' אם הולך בתר מעמיד לחזור לטומאה ישנה (לריב"א לחכמים טהורים דהו"ל כחרס דאינו חוזר), אי הו"ל כלי מתכות או ככלי זכוכית (מדרבנן) דאבר לא כתיב, רבנו שמואל - אי חשיב סתימה מעלייתא]
לרבי יוצאין שלוחין על אדר שני [כרשב"ג וכר' סימאי דיתכן חסר\מלא]
ומשנתנו חולק [כת"ק ורב - אדר ראשון תמיד מלא]
ומשנתנו חולק [כת"ק ורב - אדר ראשון תמיד מלא]
לקהלא קדישא דירושלים - שני אדרין חסרין, לר' סימאי - או או, לרב - מלא וחסר עד שיוודע אחרת
עברוה לאלול [עולא - משום כימוש ירקות בבבל, וסירוח מתים ביו"כ סמוך לשבת, לר' אחא ב"ח - רק משום מתים (נ"מ יו"ט סמוך לשבת דקבורה ע"י עממין)]
ריב"ל - מאיימין על עדים לצורך לעשות מלא, ולא לשקר לעשות חסר [כזה ראה וקדש] (לרש"י - חוץ מניסן ותשרי)
לרב דימי מנהרדעא - הפוך - אין מאיימין לעשות מלא [מיחזי כשיקרא בשכולם רואים] ומאיימין לעשות חסר, לרש"י חוץ מנראית הלבנה ישנה משחשיכה ליל ל' [הכל יודעים] לרבא לר' יוחנן, אבל לר"ל מאיימין [יום אחר לילה במועדות נלמד ממַצות - ושם רק אחר חצות לילה]
אבוה דר' שמלאי - א"א לקדש היום ר"ח - לרש"י - אם הישנה נראית בלילה
כ"ד שעות מכסי סיהרא - לבני א"י (מערב) י"ח מעתיקא, ו' מחדתא
ר' יוחנן - היכא דמטו שלוחי ניסן ולא תשרי עושין יו"ט שני לפסח [אטו תשרי]
רב הונא בר אבין - הל' כאחרים דמעברין שנה אם תקופת טבת ממשיך עד ט"ז ניסן
(לרש"י - ולא עד בכלל) [שמור את חודש האביב - שהתקופה בחידוש ניסן]
(לרש"י - ולא עד בכלל) [שמור את חודש האביב - שהתקופה בחידוש ניסן]
עדים והמעידים עליהם מחללין שבת(אפי' מספק) לניסן ותשרי [תיקון מועדות]
ובזמן ביהמ"ק לכולן [תקנת הקרבן ר"ח] (רש"י - מדאו' תמיד מחללין [תקראו אותם במועדם])
ובזמן ביהמ"ק לכולן [תקנת הקרבן ר"ח] (רש"י - מדאו' תמיד מחללין [תקראו אותם במועדם])
בניסן ותשרי השלוחין יוצאין רק כששמעו מב"ד "מקודש"
לר' יוסי אין מחללין שבת אם נראה בעליל
מ"ט שערי בינה למשה; בקש קהלת להיות כמשה, לדון דינין שבלב
לר"ש קרובים מצטרפים לעדות החודש [לכם - כשרה בכם]
גזלן דרבנן ופסולין דרבנן כשרים לעדות אשה
מוליכים עדות החודש במסירת נפש
רש"י טז: - כ:
תקיעות דישיבה ודעמידה לערבב השטן - לרש"י - כשמחבבין מצות מסתתמין דבריו
בגולה הולך אחר רוב שנים ור"ה בל' אלול
ו' שעות אחר המולד הלבנה בקרן מערבית דרומית, ולפני חידושה במזרחית דרומית