הלכה א' - ג' (ו. - ז.)
הלכה ד' - ה' (ז. - ז:)
הלכה ו' - ז' (ח. - ט.)

הלכה א' - ג' (ו. - ז.)

חזור לראש הדף

אנשים לא יבדקו לקרי (למטה מטיבורו) אלא לזיבה

צנועות היו בודקות עצמן על כל נגיעת חבית וככר

פקחות בודקות ומטבילות את השוטות לתרומה

צנועות בודקות לפני תשמיש, וכולם מקנחים בעדים לו ולה אחרי תשמיש

חטאת בנמצא על שלו או על שלה בקנחה תיכף מבחוץ,

אשם תלוי בקנחה בכדי שתיטול העד מתחת הכר ותבדוק,

בכדי שתרד מהמטה ותדיח מטמאה טהרות מעת לעת ולר"ע אף בועלה מספק למפרע

המקיים דברי חכמים נקרא צנוע

לרב - חזקה שהגוף/יד בדוק מדם,

ובנגע בבית התורפה תולין בדם נדה - לר' יוסי מספק, לרבי ראייה ודאי

בדקה בעד והניחתו בקופסא זכוכית - לר' חייה טמאה מספק, לרבי ביותר מגריס ראייה ודאי

מצאה כתם מטמא בועלה מספק - לר"מ למפרע, לחכמים מכאן ולהבא

הלכה ד' - ה' (ז. - ז:)

חזור לראש הדף

נשים בחזקת טהרה חוץ מאין לה וסת והניחה בחזקת טמאה או אחר ל' יום (טל תורה),
וביש וסת מחשב ימי וסתה ועוד ז' ימים [אסור לשהות בטומאתה]

ר' יוסי - בודאי נטמאת או ילדה היא בחזקת טמאה

לב"ש צריך ב' עדים חדשים לכל ביאה או תבדקם לאור הנר

לב"ה די באותן עדים כל הלילה, רב - ואם אבד העד אסורה עד שתבדוק

דם בפרוזדור - מן הלול ולפנים טמאה ודאי,
מן הלול ולחוץ לרב הונא ספיקו טמא, לר' יוחנן עשו אותו כודאי

הלכה ו' - ז' (ח. - ט.)

חזור לראש הדף

מדאו' ד' דמים טמאים [דמיה, דמיה] ושחור [אדום שלקה], והשאר טהורין [בין דם לדם]

לב"ש כמימי תלתן ובשר צלי טמאין (לפ"מ מדאו', לרידב"ז מדרבנן)

ירוק - לת"ק תולין, לעקביא בן מהללאל טמא, לחכמים ור' יוסי טהור
לר"מ מכשיר [כעקביא דמדאו' הוי דם טהור (לגי' פ"מ)/טמא (לגי' רידב"ז וגליון אפרים) שמכשיר], ור' יוסי חולק

אדום - כדם מכה שחזר ולקה

שחור - כדיוֹ יבש ע"ג עור לבן/צבוע; עמוק מכן טמא כשלא נבלע בבגד, דיהה מכן טהור

בשאר דמים (כיין שיורוני מזוג 2/3 בכוס שקוף) -
לר"ל ובר קפרא עמוק מכן טמא, לר' יוחנן ורב יהודה ור' חנינה טהור

אל יורה אלא המבחין אף בדמים טהורין, רב - ובקי בהן ובשמותיהן

ר' חנינה בקי במראות, הורה בעצמו רק מה ששמע מרבו הרבה פעמים ולמעשה ג"פ

יורה כפי מה שבא לפניך (מה שעיניו רואות)

לחכמים אין רואין כתמין בלילה, ורבי חולק

נאמנת לומר כזה ראיתי, משא"כ בנגעים [והובא]

עוד חומר לימוד
למסכת נדה