גמ' נד: - נו.
גמ' נו. - נז.

גמ' נד: - נו.

חזור לראש הדף

מטמאין לחין: זב [רר], מעיינותיו [ירוק], שכ"ז [ראויה להזריע],
שרץ שאינו שלם ונבלה [במותם/כי ימות - כעין שעת מיתה]

מטמאין אף יבשים: דם נדה [לח - לרבא - ק"ו דגורם לאחרים טומאה, והדוה בנדתה - מדוה כמותה; יבש - יהיה בהויתו; ולא משכב - היא, ולא אבן מסמא - והנושא אותם],

בשר מת [ר"ל - לכל טומאתו, ר' יוחנן - או בעצם (בלא מיפרך)]
ור' יוסי חולק אא"כ יש תרווד רקב,

יכול להשרות מעל"ע בפושרין (לר"י בן נקוסא בתחלתו, לרשב"ג פושרין כל מעל"ע),

שרץ ששלדו קיימת [הנוגע בהם]

לל"ק עור מת מטמא רק מדרבנן [גזעו לגמרי מחליף אינו "בעצם"]

לל"ב מדאו' [אין גזעו מחליף], בעבדן מדרבנן [שלא יעשה שטיח]

טומאת מי האף - לרב דוקא בנגררין דרך הפה [צחצוחי רוק], לר' יוחנן אפי' דרך חוטם [מעיין]

זיעה וריעי הזב טהורין; דמעה ודם מכה וחלב - טומאת משקין ברביעית;

זוב ורוק ומי רגלים מטמאין אדם ובגדים [כיחו וניעו ומי אף - וכי ירוק, מי רגלים - זובו טמא וזאת - כל שמתעגל ויוצא וחוזר ונבלע [כרוק]]

רש"י נה. - נה:

אבן מסמא - רש"י שבת - ע"ג יתידות וכלי תחתיה [וכל אשר יהיה תחתיו],
רש"י כאן - ע"ג כלים (אע"ג דאינה מטלטלת)

מגע נבלה מטמא האדם, משא נבלה אף בגדים שעליו [יכבס בגדיו]

גמ' נו. - נז.

חזור לראש הדף

ת"ק - שרץ/כתם מטמא למפרע עד בדיקה, כיבוד/כיבוס [חזקה שבדקו]
אפי' לח [אולי מים נפל על יבש]

ר"ש - מציאת שרץ לח - עד שעה שאפשר להיות [אילו נפל מים היה נמרט ונפרך]

כתמים הנמצאים בגלוי בערי ישראל טהורין [מצניעים]

לר"י ברֶקֶם ולר"מ בערי כותים טמאין [לא מצנעי]

בית הטמאות של כותים - טומאת אהל [קוברין נפלים], ור"י חולק

אין נאמנות לכותי על מה שנחשדים -

לפני עור, תחומין, יין נסך,

"אין הקבר תחת אבנות הבוטלות/סככות האילן הזה"
אא"כ כותי כהן הולך על פני כולה (דא"א לתלות במק"א)

בית הפרס (אבד בה קבר (אא"כ הולך ע"פ כולה), נחרש, ספק שכח בו מת),

אבל נאמנים על קבורה, בהמה שמבכרת, ציון קברות

עוד חומר לימוד
למסכת נדה