גמ' טו. - יח.

גמ' טו. - יח.

חזור לראש הדף

קדשי מזבח, בדק הבית מצטרפין לכשיעור מעילה, קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה (אפי' כמה מינין) לשיעור פיגול נותר טמא, והקטרה בחוץ

לר' ינאי פסוק של "כי תמעול מעל מקדשי ה' " איירי רק בבדק הבית
וקדשי מזבח נלמד: לרש"י - ואיש כי יאכל בשגגה

לר' יהושע זורק דם כששייר כזית לאכילת מזבח חוץ ממנחת נסכים

תרומה, תרומת מעשר, תרומת מעשר של דמאי, חלה, ביכורים מצטרפין זע"ז לאסור חולין, לשוה פרוטה לחייב חומש להאוכלן בשוגג (רש"י) [כולם "תרומה"]

נבלות מצטרפות זע"ז -

בהמה טמאה עם טהורה:

לרב מצטרפין לטומאה אבל לא לאכילה [אין איסור נבילה חל על איסור טמאה]

ללשון א' ברב אסי אף לא לטומאה

ללוי מצטרפין לטומאה ולאכילה [רש"י - איסור חל על איסור]

אין נבלה מצטרף עם אבר מן החי,

חי של טמאה (לר"י) מצטרף עם חי דטהורה

טומאת ח' שרצים - כעדשה, אבר שלם כ"ש,

אכילת שרץ - בחייהן בכזית [לא תאכלום] במיתתן בכעדשה [ולא תשקצו (אכילה) וכו' לטמא - כטומאה]
אבל שאר שרצים בכזית (ולא די אבר שלם)

אוכל נבלה בבל תשקצו [היקש לשרצים]

ר' יהושע - כל שטומאתו ושיעור טומאתו שוין מצטרפין זע"ז, יומא פא. - ורבנן חולקין

ר' חנין - דם ובשר השרץ אין מצטרפין לכעדשה כשאינו עודה בו

רש"י - כשדם משרץ אחד ובשר משרץ אחר אא"כ פירשו משרצים שלמים [אתו ממקום חשוב]

מאהיל על רביעית דם טהור - לרש"י כשפירש ממקצת מת (לא שלם)

בטול גזירות שבת מילה ונדה ברומי ע"י ר' ראובן בן איסטרובלי שסיפר קומי
וע"י רשב"י עם ר"א בר' יוסי

פיגול ונותר אין מצטרפין לטומאת ידים [רש"י - גזרה לגזרה], אלא לאכילה [לא יאכל כי קדש הוא - כל שבקדש פסול]

אוכל ראשון מצטרף עם שני לקולא [שני מכח ראשון]

אוכלין מצטרפין לפסול את הגויה, ליו"כ (וה"ה משקין), לעירוב, טומאת אוכלין, להוצאה בשבת

ערלה וכלאים מצטרפין; לר"ש למלקות אפי' בכ"ש

בגד, שק, עור, מפץ מצטרפין לשיעור הקל הימנו,

קיצע מכולן - למשכב ג"ט, למושב טפח, לאחיזה (להגן ידים) כ"ש

רש"י יז:

צירוף פיגול ונותר - חיוב בתר רוב, 1/2 1/2 חייב משום נותר ומשום פיגול

עוד חומר לימוד
למסכת מעילה