גמ' יט. - כא:

גמ' יט. - כא:

חזור לראש הדף

משקלי עלי סתם - בכל דבר ששוקלים, ובאדם חשוב לפי כבודו

רב יהודה - קומתי עלי - נותן שרביט שאינו נכפף,

מלא קומתי - נותן שרביט הנכפף כר"ע דדייק לישנא יתירא, אבל לרבנן דוקא שאינו נכפף

וספק בעומדי, רחבי, ישיבתי, עביי, היקיפי עלי

משקל ידי עלי - לר' יוסי אומדין היד, לר"י שוקל כמות של בשר עצמות וגידי חמור כנגד נופח היד

"יד" - מדאו' - קיבורת כולו, נדרים כלשון בנ"א - עד המרפק, קידוש ידים הללמ"ס עד הפרק

"רגל" - מדאו' - עד הקרסול ankle, נדרים כלשון בנ"א - עד הארוכבה (ברכיים)

דמי ידי עלי - לרבא אומדין כמו נזיקין, לאביי כידו מוכתבת לרבו ראשון ויכול לעשות רק ביד א'

דמי עלי - ספק אם די באומדנא שכבר עשו - לנזיקין בג' בנ"א, לנדר אחר, לשום דברים בעלמא

דמי/דמיו עלי ומת הנידר - יורשין פטורין [לא נחית לאומדנא - ואין דמים למתים]

ערכי עלי ומת - יתנו יורשין [מלוה ע"פ גובה מיורשין, מלוה הכתובה בתורה כבשטר, כשעמד בדין]

מת הנודר - יורשין חייבין כשעמד בדין [אומדנא גילוי מילתא בעלמא]

חצי ערכי עלי - למשנה נותן 1/2, לר' יוסי בר"י ערך שלם [אטו ערך חציי = נשמה תלויה בו]

חצי ערך כלי (גי' ר"י - ערך חצי כלי) - לר"מ נותן דמיו (רש"י משמע 1/2), לרבנן כלום [אפי' כר"מ דאין דבריו לבטלה, אבל 1/2 אינו דרך המתנדבים - כר"ש]

שור זה עלי עולה - אינו חייב באחריותו [(רש"י - "זה" פטור מאחריות), עלי להביאו]

דמי שור זה עלי עולה - חייב באחריותו

יקדיש שור זה עלי לדמיו - חייב באחריות ומועלין

לכשיבואו דמי שור יקדשו (כר"מ דמקדישין דבר שלבל"ע) - אינו חייב באחריות שור ואין מועלין אבל חייב באחריות דמיו

ממשכנין [רש"י - דאתי לשהויי] חייבי ערכין, עולות (חוץ מעולת מצורע דמעכבת), שלמים,
חטאת נזיר

כופין עד שיאמר רוצה אני [יקריב אותו - לרצונו]

הפריש חבירו עבורו - צריך דעת המתכפר בחטאת ואשם בשעת הפרשה וכפרה,
בעולה ושלמים - לשמואל בשעת הפרשה בלבד [רוצה להתכפר בשלו], לעולא בשעת כפרה בלבד

צריך לבטל מודעא באמירה דוקא

רש"י יט: - כ.

לרש"י - חליצה כשרה בנחתך רגלו ונשתייר מעט מהארכובה ולמטה

באומדנא דנזיקין - לרש"י - רואהו מזולזל ושמין בזול

הא דשמין דמי ניזק לאחר מיתה כמה שוה מחיים - לרש"י - דמשעת היזק דהיה חי חייב לשלם

עוד חומר לימוד
למסכת ערכין