גמ' יג. - יג:
כהנים ולוים חייבים בבכור בהמה טהורה
קנין ישראל מישראל - גופו בכסף, מטלטלין - ר"ל (רש"י להל') - במשיכה [מיד עמיתך],
ר' יוחנן - מעות [לרש"י - נלמד מהקדש]
ר' יוחנן - מעות [לרש"י - נלמד מהקדש]
ישראל מגוי - גופו בכסף [היקש לאחוזה]
מטלטלין - ר"ל - כסף [מיד עמיתך במשיכה], אמימר - משיכה, ורב אשי חולק ["לעמיתך" למעוטי אונאת גוי]
גוי מישראל - גופו בכסף [מכסף מקנתו], מלחמה [שבי]
מטלטלין - ר"ל - כסף [ממכר (משיכה) לעמיתך], ר' יוחנן - משיכה
לאמימר - משיכה [כר' יוחנן - לעמיתך בכסף, כר"ל - לעמיתך למעט מאונאת גוי]
קונה גרוטאות מגוי שקיבל לדון כישראל (לר"ל) ונמצאת ע"ז - במשיכה יחזיר [מקח טעות,
רב אשי - (רש"י - בלא קיבל) משיכה אינו קונה]
רב אשי - (רש"י - בלא קיבל) משיכה אינו קונה]
בכסף ומשיכה - לים המלח [שלא יראה כמוכר ע"ז, אביי - איבעי לעיוני קודם]
רבינא - אין מחוסר אמנה לגוי
גמ' יד. - טז.
קדם מום להקדשן - קדושת דמים למזבח:
שחטו בחוץ פטור (בבמת יחיד מלקות [לא תזבח לה' - אם אינו ענין])
אין תמורה [טוב ברע - אבל לא רע מעיקרו]
אסור בגיזה [כבדק הבית לר"א (כה. - מדרבנן), מיחלף בקדושת מזבח, רש"י טו: - מעילה]
ולדות שנולדו לפני פדיון אסורים והם נפדים תמימים [לא חמור מאמם]
מתו - ר"ש (וחכמים) - נפדו לכלבים [אותה - מיעוט מהעמדה והערכה]
תד"ב לוי - יקברו [הכל בעי העמדה והערכה]
ולאחר פדיון חייב בבכור, ומותר בגיזה
חוץ מבכור [רש"י - רחם מקדשו] ומעשר [רש"י - לא יבקר] ותמורת קדשים [לא ימיר אותו טוב ברע] וולדות של קדשים - אפי' קדם מומן, קדשי
העמדה והערכה - ר"ש - רק קדשי מזבח (חוץ מבע"מ מעיקרו)
חכמים - ר"ל - רק בדק הבית, ר' יוחנן - הכל חוץ מבעל מום מעיקרו
תנא דבי לוי - הכל
פסולי המוקדשין שנפדו:
פטור מבכור [כצבי], ממתנות [וכאיל], אסור בגיזה [תזבח]
ולדות שנולדו קודם פדיון קדשי [אם זכר] ומח' אי מקריבין או לרעייה
נתעברו קודם ונולדו לאחר פדיון אסור
רב הונא - לכיפה למות [מקדושה דחויה [רש"י - ב' לריעותא - אמן נדחו, נולד אחר פדיון] ולא אלימי להפדות [רש"י - מדאו' פדוי - ירך אמו]]
ר' חנינא - סמוך לפדיון אמן מתפיסן לשם אותו [ג"ש בשעריך מבכור] זבח [רש"י - חשבינהו ולא פקעה בפדיון אמן] ונפדו במומן
[שמא יגדל עדרים עדרים (רש"י - 1) של פסו"מ בלי פדיון - טעם לרב הונא, 2) של ולדות - טעם לרב הונא ור' חנינא, 3) של פסו"מ שנפדו - גיזה - טעם למשנה דאסורין)]
נתעברו אחר פדיון מותר [כצבי ואיל]
חָלב אסור [בשר ולא חלב, תזבח ואכלת - משעת זביחה]
שחיטת חוץ חייב בדוקין שבעין [כר"ע - אם עלו לא ירדו - ראוין לפנים]
עושין תמורה [רע בטוב, הקרבה - אם נקבה] ומתה [מקדושה דחויה ולא אלים להפדות, ממעלי הגרה טמא הוא, היקש לחטאות מתות]
מתו יקברו [לר"ש ולר' יוחנן בחכמים - דבעי העמדה, הו"א - כמ"ד אין פודין
לכלבים [ואכלת]]
לכלבים [ואכלת]]
האוכל מחטאת המתות עובר בלא תאכלו ממעלי הגרה
רש"י יד.
קדושת דמים לפני פדיון פוטרת מבכורה ומתנות - לרש"י - כקדושת הגוף
גמ' טז: - יז.
צאן ברזל מגוי (לשלם בי' שנים וכל שנה הוולדות ביניהן) הולדות כשיבכרו פטורין מבכורה [אביי - דהגוי קיבל אונסא וזולא = ברשותו, רבא - יד גוי באמצע - כח תפיסה]
ת"ק - לרב הונא ולדי ולדותיהן חייבין, לרב יהודה פטורין, ודור הבא חייבין
העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן (רש"י - "אם ימותו תטול הולדות") - ולדי ולדותיהן פטורין ודור הבא חייבין, רשב"ג - כל הדורות פטורין
רחל בת רחל בת עז או רחל בת עז בת רחל - לר"מ חייב בבכורה, וחכמים פוטרין [מח' אי הולכין בתר אם או סבתא, אי חזרה שיות למקומן ואינו נדמה, אם די במקצת סימנין או לא (כר"ש)]
ר' יוחנן - מודה ר"מ בשעיר ר"ח ורגלים דבעי שעיר מששת ימי בראשית [אחד - המיוחד מאז], וכן לענין צמר של שעטנז, לתכלת, טומאת נגעים [דומיא דפשתן דלא נשתנה]
הדלה גפן ע"ג תאנה פסול לנסכים [זבח ונסכים, כזבח דנדמה פסול]
גמ' יז: - יט:
לריה"ג אפשר לצמצם בידי שמים וכ"ש בידי אדם, לרבנן אף בידי אדם א"א לצמצם
נרצח מכוון בין ב' עיירות - ת"ק - לא עורפין [אפשר לצמצם - "קרובה" ולא קרובות]
ר"א - שתיהן מביאין ב' עגלות [אפשר לצמצם - אפי' קרובות]
חכמים - עגלה א' בשותפות ויתנו [א"א לצמצם]
ספק איזה לכהן - הו"א דר"ט - היפה לכהן [בריא יצא קודם], למסקנא - שניהם שוין,
ר"ע - היפה לישראל
שניהם ירעו עד שיסתאבו, ומה שביד ישראל - לר"מ חייב במתנות [של כהן ממ"נ],
לר' יוסי פטור [חליפין ביד כהן - אינו זוכה כזוכה - וכאלו מכרו]
לר' יוסי פטור [חליפין ביד כהן - אינו זוכה כזוכה - וכאלו מכרו]
מת א' מהן - ברשות בעה"ב - המע"ה, ברשות רועה - יחלוקו,
בחצר בעה"ב ורועה כהן - ר"ט - יחלוקו [מקני לכהן מקום בחצרו לבכורות],
ר"ע - המע"ה [לא מקני - דיש פסידא דבעה"ב]
יוצא דופן והבא אחריו -
ר"ט - שניהן ירעו [ספק אי בכור לדבר א' (לוולדות, לרחמים) הוי בכור]
ר"ע - שניהן פטורין [בעי בכור לכל דבר, כלל הצרי????????ך לפרט - בכור, פטר רחם]
רש"י יז:
לרש"י - אפשר לצמצם בידי שמים אע"ג דאין מקפידין בכך, כ"ש בידי אדם דמתכוונים