גמ' נג. - נז:
גמ' נז: - נט.
גמ' נט. - סא:

גמ' נג. - נז:

חזור לראש הדף

תלמודו מתקיים - דייק בלשון, סימנים, לגמרי מחד רב, גלו מסכתא (רש"י - ללַמד, מפרשין), בקול, נעים ומרוצה לבריות, אינו נראה בשוק, חזרה, מלמד, הכל דשין בו, דורסת (מסרחת) ואוכלת (רש"י - לא מקפיד על אוכל, חוזר מיד (מנבל עצמו)), לקבוץ על יד

עיבור העיר מודדין מהבליטות כטבלא מרובעת ומשם אלפים.

לעגולה עושין זויות ואח"כ מרבע התחומין ג"כ

הבדלת עיר (מדידה מביתו) מרוח א' ד' אלפים בין ראשי הקשת (חוץ בדאיכא למימר מלי ע"י שרואין עיר אחר כמוטל ביניהם (גמ' נז:))

מב' רוחות - רב הונא - יותר מב' קרפיפות 2/3 70, חייא בר רב - יותר מ-2/3 70

באורך - רבה בר"ה - אלפים, ורבא בנו חולק [אי בעי אתי דרך בתים]

בית דירה - בנין שיש בה בית דירה ד"א, ג' מחיצות בלי תקרה, מערה משלים בנין על פיה (לרש"י - לשיעור ד"א על ד"א), ולא בית שבספינה [רש"י - לא קביע דוכתיה תוך 70] וספק בב' מחיצות עם תקרה.

צריפין לאו עיר [אינו קבע] חוץ: מדגלי מדבר [ע"פ ה' יחנו], יש שם ג' חצירות

רש"י - ז' כוכבי לכת - כל"ש צמח"נ, שעה ראשונה של ימי השבוע - חלמכצנ"ש, של לילי השבוע - כצנשחל"מ

מרבע בריבוע העולם

עיר הלוים - אלף למגרש ואח"כ אלף מרובעות לשדות וכרמים. ל"ב ברש"י לרב אשי -מגרש הוי רק אלף X אלף בקרנות

עיגול בתוך ריבוע - הריבוע 1/3 יותר; חלל והיקף העיגול 1/4 פחות.

ר"מ - עיר + קרפף 2/3 70 + אלפים [מקיר העיר וחוצה]

חכמים - דין קרפף רק לחבר ב' עיירות להיות א' - רב הונא - ביניהן 1/3 141, רב חייא בר רב - 2/3 70

ג' כפרים משולשין כא' ע"י רואין אמצעי כמוטל ביניהן

גמ' נז: - נט.

חזור לראש הדף

מדידה בחבל נ' [ורוחב חמישים בחמישים] כנגד הלב מן המומחה (לרש"י - בקי)

מבליע גיא, גדר, הר (רש"י - אפי' בתוכם הילוך יותר מאלפים) במקום שיכול ובלבד שלא יצא (ל"ק דרש"י רוחב הגיא, ל"ב האיש המודד) חוץ לתחום [יאמרו תחום לכאן] (רש"י ל"ק - אלא ימדוד עד כדי אלפים וצופה כנגדו בגיא ויציין)

יקדר (מרויח 1/2 אדם כל ד"א) גיא - גיא מעוקם (ל"ק דרש"י - מדרון נוח להילוך, רש"י - סובב העיר)
שמואל - חוץ אם השיפוע פחות מד"א משפתו העליונה רק מודד קרקעיתו למטה

ת"ק - עומק יותר מק' אמה, אחרים - יותר מאלפים, לל"ב דרב יוסף אא"כ השיפוע פחות מד"א

לא יקדר בערי מקלט, עגלה ערופה [דאו' - כחלקה]

כותל - ניחא תשמישתיה - או יבליע או יקדר, לא ניחא - אומד

הר - ל"ק דרבא - מתלקט י"ט מתוך ה' אמות - מודד כקרקע חלקה
ל"ב דרבא - מתוך ה' - הבלעה או קידור, מתוך ד' - אומד

הולכין בתר המודד שריבה יותר אא"כ ריבה יותר משיעור אלכסון.

רש"י נח:

כותל והר - רש"י - מתלקט י' מתוך ה' - ל"ק דרבא - כקרקע חלקה, ל"ב דרבא - מבליעו מתוך ד' - 1) מבליע או 2) מקדר
לא ניחא תשמישתיה (לל"ב דרבא = מתוך ד') - אומד
שיפוע פחות מריחוק ד"א - מדלג השיפוע

גמ' נט. - סא:

חזור לראש הדף

עיר של יחיד (רש"י - לא נכנסין ס' ריבוא) ונעשית של רבים (לרב יהודה דוקא מקום ריש גלותא [מדכרי אהדדי])
מערבין כולה יחד דוקא או מבוי מבוי בפנ"ע כשיש דקה (לרש"י - פתח נמוך) לכ"א, או לל"ק דר"פ לחצאין לרחבה (רש"י - מסתלקין אלו מאלו מחלקם ברה"ר)

אם יש בה רה"ר - בעי לחי או קורה לראשי רה"ר לר"י דמערבין רה"ר

עיר של רבים (רש"י - אפי' אין בה רה"ר) ואפי' נעשית של יחיד (רש"י - אולי חוזר לרבים) בעי שיור אפי' אם הם לא שייכי לעירובי -
ר"י - נ' דיורין, ר"ש, להל' - ג' חצירות של ב' בתים [רש"י - היכר לעירוב שלא לשתכח תורת רה"ר], ר' יצחק - בית א' בחצר א'.

חוץ מכשיש רק פתח א' או סולם י"ט מצד א' (הוי מחיצה לקולא)
מח' רב הונא ורב יהודה אם עיר של נ' דיורין בעי שיור

רב חסדא - בן חצר שעשה דקה לפתחו אינו אוסר על בני המבוי (רש"י - גלי דעתו דאסתלק)

ביתו בתוך אלפים ועירובו חוץ מאלפים - תחומו מביתו. וכן להיפך.

ריב"ל - אין עיר מחשבון אלפים אלא כולה כד"א, אא"כ כלתה מדתו בחצי העיר.

רב הונא - עיר על שפת נחל מודדין מביתו [בעיתא תשמישתא] אא"כ יש מחיצת ד"א לפניה

לר"ע - נתן עירובו בעיר, לא הוי כולו כד"א שלו אא"כ שבת בתוכה
שמואל - מודו חכמים בנתן עירובו בעיר חריבה. ר' אלעזר - כולו כד"א שלו אא"כ אינה ראויה לדירה.

עוד חומר לימוד
למסכת עירובין