גמ' כז. - לא.
גמ' לא: - לד:
גמ' לד: - לו:
גמ' לו: - לז:
גמ' לח. - מא:

גמ' כז. - לא.

חזור לראש הדף

אין למידין מן הכללות אפי' כ' חוץ

מערבין במים ומלח

מח' ר"א ור' יוסי ב"ח אי מים ומלח ושמן ניקחין במע"ש בהבלעה

הבלעה בקנין מע"ש [בבקר (עור) בצאן (גיזה) ביין (קנקן) ובשכר (תמד)]

דגים למעשר שני - ר"י בן גדיש - מותר אפי' ציר [ריבה ומיעט וריבה - מיעט מים ומלח]

ר"א - דוקא קרבי דגים [מיעט ציר]

לתנאים דדרשי כלל פרט וכלל לא [אינו גידולי קרקע, אינו ולד ולדות הארץ]

עופות למע"ש - למ"ד כללא בתרא דוקא מותר [פרי מפרי וגדולי קרקע]
למ"ד כללא קמא דוקא אסור [אינו ולד ולדות הארץ]

בורא פרי האדמה, עירוב, מעשר לר"י - בעי גמר פרי (רש"י - לעירוב בעי דחזי עכשיו)

קור (סופו להקשות) ניקח בכסף מע"ש, אין טומ' אוכלין ["פרי" ולא אוכל"]
ת"ק, רב יהודה - בורא פרי האדמה [אוכלא]
ר"י, שמואל להל' - שהכל [סופו להקשות, לא נטעי אדעתא דקור]

ראוי למתקן באש מטמא טומ' אוכלין

תרדין דבשיל ולא בשיל מסוכן

ב' סעודות: אפי' ג' וד' מיני אוכלין

יין - ב' רביעיות, ר"ע - רביעית; יין מבושל - כדי לשרות פת ב' סעודות.

חומץ לל"ק - לטבל ב' סעודות של ירק. ל"ב - לטבל ירק הנאכל בב' סעודות פת.

בשר צלי - רבה - כדי ללפת פת. רב יוסף - כדי ב' סעודות.

רשב"א - לחולה כדי מזונו
לרעבתן כבינוני (אף לסומכוס) [בטלה דעתו, רש"י - לקולא אזלינן]

רב הונא - רב - שבועה שלא אוכל ככר זו, מערבין.
ככר זו עלי אין מערבין[לרש"י - איסור הנאה משמע]

ברייתא א' לר"א - ככר זו עלי מערבין [רש"י - דעתו לעיקר הנאה - אכילה; מצוה לאו ליהנות וחזי לאחריני]

הקדש - לא [רש"י - אסור בכל הנאות, לא ראוי לכל]

לב"ש - בעי חזי ליה כמו שהוא - לחנניא לב"ש בעי שיוציא מטתו וכליו לשם.

לסומכוס אין מערבין בתרומה [אפי' מתשיל א"א להפריש ביה"ש, לא חזי ליה].

לת"ק מערבין [לאחריני]

לר"י אפי' לכהן בבית הקברות מערבין [יכנס באהל זרוק ומייתי בכלי עץ, מערבין רק למצוה - לא ליהנות, וא"צ לנטירותא שם אחר קניית העירוב]

רש"י כו: - לא:

בכל מערבין ומשתתפין - לרש"י - אף עירובי חצירות.

כוס של ברכה חי - לרש"י - יתננו חי ואח"כ ימזוג

חישב להוציא מת בפתח א', עדיין כולם טמאים כשכולם שוין וליכא חד דחזי לגודל המת.

שלא מן המוקף = באותו כלי.

אסימון לרש"י = לא כהלכתה - כסף בלי צורה, עץ עם צורה.

גמ' לא: - לד:

חזור לראש הדף

שליחות קטן לעירוב מהני, לתחומין לא [לרש"י - אקנויי שביתה] אא"כ רואה שלוחו גדול מקבל ממנו [חזקה עושה שליחותו]

ר"נ - אין חזקה עושה שליחותו בדאו' [רש"י - אולי מייאש - "הוא לא סמיך עלי"] (חוץ מב"ד, וחבר למעשר)

רב ששת - יש

רבי - ניחא לחבר לעשות איסור קלילא (שלא מן המוקף) להציל ע"ה מאיסור רבה. ורשב"ג חולק.

נתן עירובו באילן למעלה מי"ט ורחב ד"ט ושביתתו למטה ברה"ר - לרבי דמתיר שבות בין השמשות:

מהני בתוך עיבורה של עיר [מתא כמאן דמליא - כאילו שביתתו למעלה]

העירוב למעלה מד"א שלו מהני ["רה"י" עולה לרקיע] או דאפשר לטפס ולהביאו לשם

לא בעירוב רחוק ד"א, ובינתיים נוף בטפח ט' שרבים מכתפין [לרש"י - איסור מושיט]

אא"כ: עירובו למטה מי' (לרש"י - מביאו פחות פחות מד"א)
או לר' ירמי' עירובו בכלכלה שיכול לנטותה לתוך י"ט (רש"י - ויטול משם) [נח למטה מי"ט]
או האילן פחות מרוחב ד"ט סמוך לקרקע [גדיים בוקעין דלא כריבר"י]

רבי, ר"י - למעלה מי"ט בעי הנחת עירוב על מקום ד"ט חשוב (רש"י - למטה מי' קלוטה כהונחה)

מודה ר' יוסי בר"י דאין גוד אחית בלא הדרן מחיצתא [רש"י - לא אמרינן גוד ^ חוקקין להשלים מקום ד"ט]

צריך להביא פתו למקום שביתתו גזירה משום יו"ט אחר השבת [רש"י - אין הואיל ויביא פחות פחות מד"א]

שביתתו בראש מגדל, עירובו למעלה מי"ט מהני [רש"י - ירד ויאכל]

למטה מי"ט מהני [יכול לנטותה ויהא במקום עירובו]
חוץ: ממגדל מסומר, ממגדל יותר מד"א (לרש"י - בנטייתו הוי מקום אכילתו חוץ ממקום שביתתו)
[לרש"י - איסור הושטה מכרמלית ( אויר רה"ר ( רה"י, לל"ב דרש"י - עירובו בטפח ט' בכותל ומכתפין - רה"ר (אא"כ חבל בידו קשור לעירובו - איגודו בידו רק שבות)]

שביתתו בכרמלית ועירובו בבור מהני לרבי

רה"י בוקע לרקיע ונחתא לתחת

אין איסור השתמשות באילן בנעוץ ותלוש, בקנה רך כירק.

מודה רבי דאסור ביה"ש להשתמש בקנה רך [שמא יקטום]

גמ' לד: - לו:

חזור לראש הדף

אבד המפתח - לת"ק כשר, לר"א פסול [רב ושמואל - מח' אי מותר לפחות ביו"ט מגדל לבנים בלי טיט, רבה ורב יוסף - אם מגדל עץ הוי סתירת כלי או אוהל,
אביי ורבא - אם מותר לטלטל סכין להפקיע קשר בחבל]

ר"א דברייתא - בשבת - אבד בשדה פסול, אבד בעיר כשר (לרב ושמואל בנמצא בשבת) [יביאו דרך גגות וקרפיפות] לת"ק פסול

כלי או אוהל שניסט ברעדה מחמת כחו של זב - ת"ק - טמאין, ר' נחמי' ור"ש - טהורין.

לל"ב דרש"י נב: נתגלגל עירובו חוץ לתחום ודאי מבעוד יום -
לר"י כבני עירו לר"מ כחמר גמל [סילק עצמו מביתו]

ספק מתי תרומה נטמאת - ר"מ ור"י - כחמר גמל [תחומין דאו', רבה ורב יוסף - בב' כיתי עדים דמפקע מחזקת טהורה (לרש"י - בספק דאו') (רבא - אא"כ יש ב' חזקות)]

ר' יוסי ור"ש - כשר [חזקת טהורה דתחומין דרבנן (לאב"א דוקא לפי אבטולמוס), (רש"י לרבה ורב יוסף - תרי ותרי בתר חזקה)]
חוץ: מכבר ספק מקודם (לרש"י - אין חזקת הכשר עירוב),
בדלא היה סעודה הראויה מבעו"י,
"ע"ש קודש ולשבת חול" [מספק לא פקעי קדושה]

רבא - יש למקום שביתה ד"א ועוד אלפים

חלות תרו"מ לכשתחשך פסול [רבא - סוף ע"ש קונה עירוב (לרש"י - תחלת ביה"ש), אינה ראויה מבעוד יום]

גמ' לו: - לז:

חזור לראש הדף

מתנה על עירובו, למקום שארצה אלך (לר"י אם א' רבו - עירובו שם, וחכמים חולקין)

ר"י - משנתנו, עולא להל' - יש ברירה. איו, רב להל' - אין ברירה

ר"ש - בהפרשת יין - אין ברירה, בעירובין - יש ברירה: גמ' - נ"מ דאו' ודרבנן,.

רב יוסף - איפוך ותמיד אין ברירה, רבא - יין משום ראשית ששיריה ניכרין בשעת קריאת שם, יין משום שמא יבקע הנוד.

רב חסדא - אין קינין של מחוסרי כפרה מתפרשות אלא בנקבע בהדיא בשעת לקיחה [ולקחה] או בעשיית כהן [ועשה הכהן א' חטאת וא' עולה]

גמ' לח. - מא:

חזור לראש הדף

יו"ט ושבת:

ר"א, רב להל', ד' זקנים - ב' עירובין לב' רוחות לב' ימים, ב' ביה"ש [ב' קדושות]
אבל לא בתחלה ביו"ט לשבת [הכנה, אסור למיקני שביתה ביו"ט]
ולא רחוק יותר מאלפים זמ"ז [ראויה מבעו"י]

חכמים, ר"י - דוקא לרוח אחת לב' ימים ביחד, ב' ביה"ש, נאכל - כחמר גמל [ספק קדושה א' או ב']
ר"י - חוץ מר"ה [ב' קדו'] (ור' יוסי חולק [קדו' א' אולי עדים אחר מנחה ושניהם קודש] חוץ מב' יו"ט של גליות)

הו"א לרשב"ג ור' ישמעאל בריב"ב - ביה"ש ראשון לשניהם [קדו' א']

מחשיך בשני אין חסרון הכנה - בפת - תחלת היום קונה, ברגליו - הולך שם ושותק [לא מוכח מילתא]

למאן דאית ליה הכנה - אין מערבין ביום שני בפת לפעם הראשונה, צריך אותה פת של ראשון.

לרבינא אין בכדי שיעשו מוצאי יו"ט שני [לרש"י - קים לן בקביעא דירחא ויו"ט שני קיל]

ר' דוסא - הזכרת ר"ח בר"ה על תנאי, וחכמים חולקים [לא להתנות (רש"י במשנה - רק יום א' [אין ספק], רש"י בגמ' - אומרים סתם בב' ימים [לא לזלזל]), לא מזכיר (להל') [זכרון א' לכאן ולכאן]]

ר"ח שבת - ערבית וכו' - ת"ק, להל' - מעין המאורע בעבודה, ר"א - בהודאה [לית ליה כולל] רשב"ג ור' ישמ' בריב"ב - כוללו בקדושת היום רק באמצע הברכה.

במוסף - ב"ש - מתפלל ח' - ברכה לכאו"א, ב"ה - ז'.
ת"ק ורשב"ג ור' ישמ' - רק באמצע הברכה. להל' - אף בחתימה.

להל' זמן בר"ה ויו"כ [מזמן לזמן אתי, וגם לשמונה. א"צ כוס].

רב ושמואל - לא [אינם "רגלים"]

תענית בע"ש -

ברייתא, ר"י - ר"ע, ר"מ לר"ג - אין משלימין אפי' בט' באב [לא יכנס לשבת מעונה]
(חוץ מערב יו"ט דדבריהם [מתוך שמתענין בו שעות])

ר' יוסי, עולא ורב הונא להל' - משלים אפי' תענית דרשות.

ר"מ לר"ג - אין משלימין תעניות שנפלו בחנוכה ור"ח ויו"ט דדבריהם

חכמים דר"מ, רב יהודה להל' - משלימין.

רש"י לח. - לט:

עירו בקצה אלפים, כיון דלן בה כד"א דמי

פת - א"צ אמירה "שביתתי במקומי"

להל' ב' יו"ט דגליות ב' קדו' - לרש"י - ומותר בכדי שיעשו ליל ב' כדי תלישה [שלא יהנה ממלאכת יו"ט (ובשוגג לא שכיחא)] ודוקא מחוץ לתחום מותר לישראל אחר ביו"ט ראשון

עוד חומר לימוד
למסכת עירובין