הלכה א' (ח: - י.)
הלכה ב' (י. - יא:)
הלכה ג' (יא: - יג.)
הלכה ד' - ה' (יג. - יד.)
הלכה ו' - ז' (יד. - טו:)
הלכה ח' - ט' (טו: - יח.)
הלכה א' (ח: - י.)

חזור לראש הדף
בהמה אשה ואדם לא יתייחד עם גוי [חשודין על הרבעה עריות ורציחה]

לר"א אין לוקחים קרבנות ופרה אדומה מגוי [חיישינן לרביעה] חוץ מפרות מסרני פלשתים [הוראת שעה]

לחכמים לוקחין [לא חיישינן לרביעה; חס שלא תיעקר; בדיעבד לא חיישינן שכבר רבעה]

עתידין בני נח לקבל עליהן ל' מצות/כל המצות ולחזור בהן;

ל' צדיקים כאברהם אבינו בעולם וסימן יפה כשרובן בא"י

לא ייחד שום בהמה עם גוי/גויה [רביעה מאוהבתו/ה]
חוץ משל עצמו [חס שלא תיעקר] או כותים [לא נחשדו]

נכרי וקרובותיו אסורין ביחוד

לא ימכור לגוי זיין (ברזל) כלי זיין ואין משחיזין להן בעיר שכולה נכרים

איסור יחוד עם גוי משום שפיכת דמים בדרך - טופלו לימינו, ישראל למעלה, ירחיב לו הדרך;
ולא ישוח לפניו

אסור ליילד או להניק גוי [בן לע"ז],

מילדת גויה מותר בפני אחרים אבל לא תכניס ידה בפנים ולא תשקינה כוס עיקרין

יונק תינוק מגוי ומבהמה טמאה

הלכה ב' (י. - יא:)

חזור לראש הדף
רפואה מגוי אסור, חוץ: מלבהמתו, אומן אא"כ נתחמם המכה מחמתו,
לרידב"ז מכה חיצוני ובאומן אף פנימי

אסור לכחול העינים מגוי [סכנת סומא/מיתה]

מתרפאין בשבת: מכה לפנים מן השפה לחברייא/מן החלל לר' זעירא,

להעלות עצם של ראש או אזנים, עין שמרדה, מכה על גב היד או רגל שנתאדם, עוקץ עקרב, יין חוץ לעין ונכנס מאיליו, ליטול קוץ, מפיס מורסא, עין שהוכהה, חולי שינים

אין מתרפאין בע"ז (אפי' הביא סתם), גילוי עריות (אף לשמוע קולה ומח' אם אף בפנויה), ושפיכות דמים וגזל

ר' לעזר אסר לישא אשה שנתן בה עיניו בעודה אשת איש

ספק אם מותר להרוג קטן שהוא רודף ואינו נרדף

אשריך בן דמא שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצת גדירן של חכמים

לא יספר גוי סמוך לבלוריתו; מסתפר מגוי במראה

ג' דברים התירו לבית רבי שהיו זקוקין למלכות; התפללו על ספר רוצח שהתגייר שיחזור לסורו

קונים סת"ם מגר שחזר לסורו ולא מגוי

הלכה ג' (יא: - יג.)

חזור לראש הדף
לר' יהושע בן לוי אין איסור נסך או גילוי ליין חריף (קונדיטון עם שליש סממנים),
מר, מתוק (מבושל)

למשנתנו ור' חייה מבושל וחומץ אסורין שמתחלתו היו יין

לר' אמי ר' יצחק ור' יוחנן מבושל נאסר בגילוי

אין גילוי בנכנס ויוצא, ישן לר' אלעזר ור' חנינה מותר (לפ"מ חוץ מנחש הרגיל שם)
ולר' יהושע בן לוי אסור (רידב"ז - וספק במתנמנם)

כלבים שאכלו ביו"כ טבח שהאכיל נבילות - אוכלין מדידהון; אף בערב יו"כ לא ישתה מגולים; זיעה סם המות חוץ מזיעת הפנים

אסור לתת פרוטות בפיו, פת בבית השחי, תבשיל תחת מטה, סכין באתרוג או צנון

בן בתירא (כרשב"ג) - מוכר תערובת יין נסך לגוי חוץ מדמי יין נסך

יין נסך ודאי מטמא כשרץ, סתם יינו אסור בהנאה

הפקיד יינו אצל גוי - לר' יסא רק אסור בשתייה, לר' לעזר ור' זעירא אף אסור בהנאה -
חוץ: מייחד קרן זוית, בחותם אחד (מח' ר' חנניה ור' מנא)

לרב חתיכת דג, בשר, יין, תכלת ביד גוי בעי ב' חותמות [איסורו מגופו]

חילתית, מורייס, פת, גבינה בחותם א' [איסור תערובת]

לר' חנינה ר' יוחנן וריב"ל ב' חותמות רק ליין וחרס אדרייני (מגובל ביין) [כר"מ שאסור בהנאה]

לר' יוחנן מותר לסמוך כרעי המטה בחרס אדרייני, לר' לעזר מותר משא"כ בבגד שצבעו בקליפי ערלה [איסורו ניכר]

עורות לבובין (קרוע עגול כנגד הלב מחיים), שחט סימן אחד לע"ז אסורין בהנאה [עשה מעשה אוסר אף בעל חי]

בשר לפני כניסתו לע"ז למשנתנו מותר בהנאה, לר"א אסור [סתם נשחט לע"ז]

ביציאתו (מחדר הפנימי אם יש) אסור בהנאה

משא ומתן עם גוי ההולך לע"ז אסור, בחזרתו מותר חוץ מחבורות

הלכה ד' - ה' (יג. - יד.)

חזור לראש הדף
יין בנודות נכרים או בקנקניהם הישנות - לר"מ אסור בהנאה, לחכמים אסור בשתייה

יין שנותנין כשזופת נודות אינו נסך [מאוס] ומהני ישראל עומד על גביו [שלא יחליף],
ואין יין בזפת קנקנים חדשים

הכשר קנקן ע"י ג' פעמים עירוי יין, לר"ע די בקילוף הזפת, וחביריו חולקין [קנקן בולע מהזפת], יכניס ציר או מורייס [מבטלין הטעם], לר' חנינא ממלא מים ג' ימים מעת לעת (לר' מנא רק בדיעבד), לר' יסא בשם ר' יוחנן מכניסן לאור

קנקנים שאינן זפותות - לר' אסי אסורות, לר' אמי מותרות [לא בלעי]

חרצנים וזגים שמשלה מהבור - לר"מ אסורין בהנאה, לר"י יבשים מותרין באכילה

הסיק תנור בגפת (פסולת זיתים ששמנן נטמאו) תוך י"ב חודש - נטמא התנור [סוף המשקה לצאת]

הלכה ו' - ז' (יד. - טו:)

חזור לראש הדף
מורייס נכרים (שומן דגים) לר"מ אסור בהנאה, לחכמים באכילה - חוץ משל אומן הנאמן שלא עירב יין [נהנה מיין ע"ז שמעביר הזוהמא]

עירוב יין תרומה במורייס - לרבי מותר ואסור לזרים [נותן טעם],
לר' לעזר בר"ש אסור ומותר לזרים [היין נאבד, והנאת תרומה מותר]

לת"ק דר"י אין מבשלין יין תרומה [ר' יוחנן - ממעט משותיו שמגרע טעמו, ר' לעזר - ממעט ממדתו]

גבינה ותירייקי של נכרים לר"מ אסור בהנאה [מעמידין בקיבת (חלב קרוש) עגלי ע"ז ואפי' פירשה אסור

מצא טבעת בבהמה שנשחטה לע"ז מותרת [לאו מגופה]

ר' יוחנן - לר' חייה בר בא למשנה אחרונה מעמידין בקיבת נבילה ולא של שחיטת עכו"ם [שחיטה לע"ז אוסרת פירשה]

לר' אסי מעמידין אף בשל גוי [אינה גופה]

ביצה הנגמרת בתרנגול שנתנבלה לב"ש מותרת, לב"ה אסורה [גידולי גופה]

דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר, כולן חומרין;

חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, א"צ אות או מופת;

פסוקים שאין להם הכרע; יש דב"ת שאין מגלין או רק לתלמידים שהגדילו ולכשרים

גמיאת קיבת עולה לא נהנין ולא מועלין [ככוס זוהם (לאו הנאה גמורה דבטלה דעתו)]

הלכה ח' - ט' (טו: - יח.)

חזור לראש הדף
איסור אכילה משל עכו"ם:

1) חלב [גילוי - חשש ארס שוקע; תערובת טמאה] - אא"כ ישראל רואהו

2) פת - חוץ מאין פת ישראל מצויה [חיי נפש] התירו מפלטר (ונהגו אף מבעה"ב)

3) שמן [גזירת דניאל משום שהיו נהרגין כשעולין להר המלך]
ורבי ובית דינו התירו [רוב ציבור לא קיבלו]

4) בישול [אוכל תשברו וכו' וגם מים - כמו מים שלא נשתנה מברייתו; דרבנן]
חוץ: מיכול לחזור לכמות שהיו, נאכל חי, אינו מלפת הפת, חלוט (מים רותחין ע"ג קמח) [אינו מעשה ידי האור] ישראל שופת הקדירה עד שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (לר' יוסי - ואח"כ אפי' גוי מחזיר ומגיס), ומח' בביצה שנצלה (ספק אם אף שלא מדעתו) ותורמוסין

5) כבשין שדרכן לתת בהן יין או חומץ (בידוע אסור בהנאה)

6) טרית טרופה (דגים אינם ניכרים) אא"כ הראשים ושדרות קיימין

7) ציר שלא גדלה כלבית [גודלת רק בטהור]

8) חילק (חשש עירוב דגים טמאים) - לר' יוחנן טרוף, חוץ ממים המהלכין

9) קורט חילתית [חריף ונחתך בסכין]

10) מלח סלקונתית [משוח בשומן שרץ שחור, לבן, חזיר]

11) לר' יוסי זיתים רכים שגרעינתם נשמטת [רמו יין]

תפייס עשו באוכל או בכסף; שמואל הכריח רב לאכול שמן עכו"ם; מי ים הגדול מתמתקין בשעה שהמים מקלסין בוראן

גט אם לא באתי עד י"ב חודש ומת - לרבותינו (רבי) לר' חגיי מותרת מיד, לר' יוסי אחרי י"ב חודש

רב חשש שהעוף/הנהר החליף בשר כשר עם נבילה

דבר של רבים (פ"מ - מרובה) מתירין החשש ע"י עילה כל דהו

רק דג טהור מטיל ביצים אבל טמא נגמרת ביציאתו

שלחופית דג טמא עגול, טהור ארוך

צריך מומחה או נאמן (או עבדיהם) כדי לאכול מעי (ביצים פנימיים) או קרבי דגים, תכלת,
גבינה ויתינייקי, יין בסוריא, בשר בלי סימן

אין חשש זילוף יין על חגבים הבאין מאוצר, אין חשש תרומה בפירות הבאין מאוצר