הלכה א' (לג. - לה:)
הלכה ב' - ד' (לה: - לו:)
הלכה ה' - ו' (לו: - לז:)
הלכה ז' (לז: - לט.)
הלכה ח' (לט. - לט:)
הלכה א' (לג. - לה:)

חזור לראש הדף
נשבעין ונוטלין: שכיר, נגזל, נחבל, שכנגדו חשוד, חנוני על פנקסו

בשבועה דאו' נפטרין [לפ"מ - ולקח בעליו ולא ישלם; לרידב"ז - סברא]
רידב"ז - אפי' הביא אח"כ עדים [ולא ישלם]

מודו רבנן לר"מ דבלשון תורה מכלל לאו אתה שומע הן, ומח' בלשון בנ"א

שכיר נשבע ונוטל [בעה"ב עסקיו מרובין]

אינו נשבע ונוטל:
1) משעבר זמן בל תלין אא"כ: תבעו בזמנו לר' חייה (ולר' יוסי חולק)
או חזר ותבעו ביום אחר לר' מנא יש לו עוד יום
2) לר' יוסי בר חנינה כשאמר אתן לך (ור"ל חולק)
3) עבד או חשוד על שבועה (בעה"ב נשבע ונפטור),
שניהם חשודין לר' יוסי (לר"מ יחלוקו)
4) לר' אלעזר בשכרו בלא עדים [מיגו לא שכרתיך] (ור' יוחנן חולק)
5) בטוען לא שכרתיך או פסקתי לך לפחות
6) לר"י כשהבעה"ב אינו מודה במקצת [אפכוהו שבועה דאורייתא]

רב הונא - נשבע הנפקד ונמצא שקרן פטור [פ"מ - קיבל השבועה]
אא"כ אכלו לקודם שנשבע [כבר נתחייב]

ספק אי מגלגלין שבועה דאורייתא ליפטר על שבועת הנוטלין דרבנן

הלכה ב' - ד' (לה: - לו:)

חזור לראש הדף
עדים ראוהו (או שנים) יוצא מביתו עם כלים למשכנו שלא ברשות - הנגזל נשבע ונוטל

חוץ: 1) לר"י כשהגזלן אינו מודה במקצת
2) נכנס רק לחצירו
3) לא למשכנו

ראוהו זורק צרורות ונמצאו כלים שבורין - נוטל בלא שבועה אפי' כלים שאינו אמוד בהן

אריס שהפקיד זהב ומת - ר' ישמעאל בר"י פסק ליתן ליורשי האדון ונתן חצי ליורשיו הגדולים ואחרי מיתת ר' ישמעאל פסק ר' חייה לתת חצי השני ליורשי האריס

כשיורשי האדון הקטנים גדלו אין להם חלק עם הגדולים [כמציאה בידם],
למהרא"פ לר' יצחק חולקים ביניהם [פסק ר' ישמעאל ליתן לכולן]

יצא חבול - הנחבל נשבע ונוטל, לר"י רק כשהיו חוככין זה בזה ורק כשהחובל מודה במקצת

יצא נשוך בין כתיפיו - נוטל בלא שבועה

כשכנגדו חשוד על שבועה - נשבע ונוטל

שניהם חשודים - לר' יוסי חזרה שבועה למקומה (לר' אמי בשם רבנן המע"ה,
לר' יוחנן בשם ר' ינאי ישלם הנתבע), לר"מ יחלוקו

פסולי שבועה: 1) משחק בקוביא (עד שישבר פסיפסים וחוזר)

2) מלוה ולוה ברבית (עד שיקרע שטרותיו וחוזר)

3) מפריחי יונים (עד שישבר דפים שמזרזן וחוזר)

4) סוחרי שביעית (עד שחוזר שמיטה א'/לר' יוסי ב' שמיטות, ר' נחמי' - ויחזור רווחיו לעניים)

5) רועי בהמה דקה וחשודים על הממון

6) נשבע לשקר (עד שיודה בב"ד אחר שחשוד אני או בב"ד שמכירו ואומר חשוד אני ואשלם ומחל שבועת הכנגדו)

גזלן דרבנן פסול לעדות ממון, ולר"א אף לנפשות (וכשר רק לעדות אשה וסוטה)

לפ"מ עדות החודש כנפשות, לק"ע לר' יוסי כממון ולר' הונא כנפשות

לק"ע ולרידב"ז לר' הונא אשה וגזלן דרבנן כשרין לעדות דאו' דממונות לרבנן דר"א

עד שהוזם על ממון לר' יוסי כשר לנפשות (כרבנן), ור"מ חולק (כר"א)

הלכה ה' - ו' (לו: - לז:)

חזור לראש הדף
הקפה בפנקסו אינו נשבע ונוטל [לא מחק]

חנוני אפנקסו - א"ל תן, "נתתי", "לא נטלנו" -

לת"ק שניהם נשבעים (רבי - זה בפני זה [שיתביישו]) ונוטלין מבעה"ב אא"כ המחה אותן ביד חנוני לשלם

לבן ננס נוטלין שלא בשבועה [שלא תהא שבועת שוא]

"שלמתי", "נתתי פירות" -

יש פירות מונחין ברה"ר (כפי' הרי"ף) - לת"ק הנוטל הפירות ישבע, לר"י הקונה נשבע (לרידב"ז כשמודה במקצת) ולא החנוני

וכשהפירות ביד אחד מהם המע"ה

רידב"ז - לעיל ה"א כפי' רש"י דלת"ק נשבע שבועת היסת ונפטר, ולר"י החנוני ישבע ולא הקונה

לר"י שולחני נשבע ולא הבעה"ב [דרך השולחני לקחת דינר קודם]
חוץ מבן עירו שמכירו (לפ"מ מ"מ פליגי)

הלכה ז' (לז: - לט.)

חזור לראש הדף
גובה כתובה בשבועה דרבנן (שבועת הנוטלין) בנקיטת חפץ [כעין דאו']:
פוגמת (קבלתי חלק), ע"א שפרועה [להפיס דעתו], מלקוחות, מיתומים, שלא בפניו [טענינן אשתבע לי], יתומים שגבו

פוחתת (מודה שכתובתה רק מנה ולא קיבלה כלום) גובה בלי שבועה [אין הודאה על מה שנטלה]

גובין מנכסי יתמי קטנים שטר ברבית, כתובה [להפטר ממזונות אליבא דר"ש (דס"ל מוכרת למזונות בלי ב"ד)], גזילה, נזקין מזיבורית (ועידית מגדול)

רידב"ז - התובעת כתובתה בב"ד יש לה מזונות דלאו כגבוי דמי

אין נשבעין על טענת קטן אבל נשבעין כשגובה מנכסי קטן או הקדש

גובין בשבועה מנכסיו שלא בפניו שטר שיש בו רבית (ערב לגוי), כתובה, ולת"ק מזוני (לר"ש וחנן א"צ שבועה)

הנמצא במקום רחוק מזמינים לדין בג' אגרות ג"פ ל' יום, ומחליטין נכסיו לתובע כשעמד בדין וברח,

ברח לפני שעמד בדין (לגי' ק"ע - אין) מכריזין על נכסיו

יתומים גובין מן היתומים בשבועת יורשין (שלא פקדנו אבא שפרוע) -
לרב חוץ ממת לוה תחלה [אינו מוריש שבועה], ור' יוחנן חולק

מצא סמפון (שובר) ביד מלוה פסול [מתעסק בשטרותיו], חוץ: בכת"י הלוה (לי"ג ביד הלוה), על דייתיקי [אינו עשוי לפגום]

הלכה ח' (לט. - לט:)

חזור לראש הדף
נשבעין בטענת שמא: שותפין ואריסין לפני חלוקה (ואחר חלוקה ע"י גלגול), אפוטרופוס או אשה או בן בית שנושא ונותן שלא בחשבון בנכסי השני

משלם ואינו רוצה לישבע - חייב אף על הגלגול

שביעית משמטת שבועה על חוב ולא של שומרים ושותפין [בעל משה ידו]