הלכה א' (א. - ג.)
הלכה ב' - ה' (ג. - ו:)
הלכה ו' - ז' (ו: - ח.)
הלכה א' (א. - ג.)

חזור לראש הדף
ר' יוחנן - הכניס 1/2 גרוגרת והוציא 1/2 בשבת חייב

הוצאה והכנסה קרויה מלאכה [אל יעשו עוד מלאכה ויכלא העם מהביא - מלאכת הבאה מבתיהן לגזבר ומידיהם ללשכה; ואל תשאו משא וכו' ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו]

לר"ע חייב חטאת על העלם טומאה ולא על העלם מקדש או קודש,

לר' ישמעאל העלמות (טומאה, מקדש, חיוב קרבן) וידיעות אינן מחלקות - וחייב אחת על כולן

לר' ישמעאל אין קרבן שבועת ביטוי על להבא

הרואה נגעים חייב להיות בקי בהן ובשמותן

ד' מראות נגעים מצטרפים זה עם זה [והיה בעור בשרו/לנגע צרעת - לשון יחיד]

למשנתנו ולר"ע אב ותולדתו, וב' אבות - אבל לא שאת וסיד [כהה הנגע (קרום ביצה נחשב כהה לשאת) ולא כהה מן הכהה (לא לפי מעלות)]

לרידב"ז לר"ע שאת מצטרף עם כולם; לק"ע לחכמים כולם מצטרפין

בהרת - שאת (אבות) - כסיד ההיכל - כקרום ביצה (תולדות) [ספחת לשאת וכ"ש ספחת לבהרת; ספחת שני לבהרת ומראה עמוק שני לשאת]

הלכה ב' - ה' (ג. - ו:)

חזור לראש הדף
טומאת מקדש וקדשיו: ידיעה בתחלה ובסוף - קרבן עולה ויורד [ונעלם ב"פ והטל והוא ידע ביניהם; ונעלם - מכלל דידע; והוא ידע ואשם - אם אינו ענין לבסוף תנהו לבתחלה]

בתחלה ולא בסוף - שעיר לה' בפנים [מפשעיהם לכל חטאתם - כפשעים שאינם בני קרבן]
ויו"כ תולה [חטאתם חטאתם משעיר המשתלח - תולה; לפ"מ - כפשעים דלאו בני קרבן עכשיו] (עד שיוודע או ימות וכיפר), ועל מזיד בלי התראה מכפר

לא בתחלה ויש בסוף - שעיר בחוץ (מוסף יו"כ) [מלבד חטאת הכפורים - ביש ידיעה] ויו"כ מכפר [לק"ע - על כל עם הקהל יכפר; לפ"מ - ונשא (=וכיפר) וכו' עונותם - כזדונות שאינם בני קרבן, ואין תליה כשלא יבא לידי קרבן לעולם]

לא בתחלה ולא בסוף - שעיר רגלים ולר"י אף ר"ח [חטאת לה' - שרק ה' יודע; ושעיר ברגלים מוסיף על ענין ראשון] (ור"ש חולק)

ר"ש - שעיר ר"ח מכפר על טהור שאכל קודש טמא [ג"ש נשיאת עון מציץ לשעיר ר"ח ניסן]

ר"ש בן יהודה - לר"ש רגלים מכפר ג"כ על טהור שאכל טמא, ושעיר מוסף יו"כ מכפר על
1) ידיעה לא בתחלה אלא בסוף, 2) לא בתחלה ולא בסוף, 3) שאכל טמא

ר"מ - כל שעירי מוספין מכפרין על שלשתן

אף לר"ש מקריבין זה בזה אפי' שעיר של ר"ח ברגל וביו"כ ["טומאת מקדש וקדשיו"; הוקשו חג המצות השבועות והסוכות זל"ז; לחכמים - לב ב"ד מתנה]

יו"כ פוטר מאשם תלוי, ועדיין חייב בחטאת (לפ"מ ר"ש חולק) ואשם ודאי [או הודע אליו חטאתו]

קרבן עולה ויורד לטומאת מקדש וקדשיו [דומיא דאזהרה וכרת; לאחת מאלה - רק אלה שבכרת; חטאת נלמדת מע"ז שזדונו כרת; ג"ש בהמה טמאה מאכילת קודש בטומאת הגוף, וטומאתו עליו - טומאתו בו (מקדש)]

וטומאתו עליו איירי בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר [דומיא דטומאתו בו במקדש; ואכל וטומאתו עליו - שניהם בלשון זכר; עליו - לשון יחיד; וטומאתו עליו - ויכול להטהר משא"כ בשר]

שעיר פנימי דיו"כ לטומאת מקדש וקדשיו [ר"י - מטומאות ולא כל טומאות - בהקיל הכתוב בעולה ויורד; ר"ש - וכפר על הקודש מטומאות בנ"י - כל טומאה בקודש]

שעיר המשתלח תולה על חייבי חטאות [ונשא וכו' עונותם - כזדונות שאינו במקום קרבן, פ"מ - והוקשו שגגות לזדונות]

אף לב"ש דמוסיפין ברכה לשבת במוסף ר"ה אבל לא לר"ח [זכרון אחד לשניהם; גם בחול כוללו בעבודה]

ב' כבשי עצרת וב' שעירי ר"ה - השני מכפר על טומאה שאירעה בין זה לזה,
ואפי' בב"א כשרים [קבען התורה]

לר"ש תמידין שלא הוצרכו אינן נפדין - לק"ע אלא מקיצין המזבח [משנין עד ששחיטה קובעתן],
לפ"מ כשיוממו נפדין [נקבעין משעה ראשונה]

בספק עבירה א"צ ל"ב חטאות (כטומאת מקדש וקדשיו) אלא והתודה עליו, והתחיל משה ואמר מזמור לתודה

הלכה ו' - ז' (ו: - ח.)

חזור לראש הדף
שעיר המשתלח מכפר על שאר עבירות ותולה על חייבי חטאות

יו"כ אינו פוטר מאשם תלוי (ולפ"מ לר"ש מחטאת) במי שאומר אין יו"כ מכפר

עולה מכפרת על הרהור הלב [העולה על רוחכם; קרבנות איוב על בניו]

יו"כ בלי תשובה: לר' שמואל בשם ר' זירא מכפר עשה ולא ל"ת

לברייתא באי אפשי שיכפר אינו מכפר משא"כ קרבן עולה, ולר' חנינה להיפך (לגי' פ"מ איפוך)
[כאומר אי אתה מלך]

אינו מכפר על פורק עול, מפיר ברית, מגלה פנים בתורה

לרבי יו"כ ומיתה מכפרין בלי תשובה

לראב"ע ר' ישמעאל ור"ע ד' חילוקי כפרה: בתשובה למ"ע [שובו בנים וכו'], עם יו"כ לל"ת [כי ביום הזה יכפר וכו'], ויסורין ממרקין 1/2 לכריתות ומיתות ב"ד [ופקדתי בשבט פשעם וכו'], עם מיתה שממרקת שליש לחילול ה' [אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון]

לחכמים כשיש שעיר המשתלח מכפר על הכל ובלא"ה יו"כ מכפר - לר' זירא כל שהוא (לק"ע מיד בעלות השחר; לפ"מ כל היום מעט מעט), ולברייתא ור' חנניה בסופו

השומר עצמו מעבירה ג"פ - הקב"ה משמרו אא"כ הזיד; כביכול מפני ישראל נעשה שכחן

כפרה לכהנים וכה"ג ביו"כ: טומאת מקדש וקדשיו בפר כה"ג (במקום שעיר פנימי וחיצון),
ר"ש - ווידוי של פר כה"ג במקום וידוי שעיר המשתלח

שעיר המשתלח יעמד חי - לר"י עד מתן דמים של חבירו, לר"ש עד אחר וידוי (לגי' פ"מ איפוך)

לר"י (ר"ש לפ"מ) אין וידוי פר כה"ג או שעיר המשתלח מעכב

נשפך דם הפר אחרי וידוי - ספק אם מתודה על פר השני

מת המשתלח לפני מתן דמים - ספק אם יגריל שנית