גמ' ז: - ט.
גלות רק בהרג דרך ירידה [ויפל עליו] ואפי' לצורך עליה [או השליך] (עולה
ונשמט השליבה והרגה לר' יוחנן, ולכאורה תנאי חולקין - עליה היא)
ונשמט השליבה והרגה לר' יוחנן, ולכאורה תנאי חולקין - עליה היא)
שליבה שהתליע, לא מיהדק = ירידה
אין גלות:
1) מזיד [בר קטלא]
2) אומר מותר [רבא - בשגגה פרט לזה דקרוב למזיד, אביי ורב חסדא - אנוס הוא]
3) מתכוין להרוג בהמה, גוי, נפל - והרג את זה [בבלי דעת]
4) קרן זוית [בפתע (=בסמוך)], 5) שונא [בלא איבה], 6) מתכוין לצד שני [בלא צדיה]
7) חצר של בעה"ב [ביער - רשות לשניהם]
8) ונשל הברזל מעצו - חכמים - דוקא הברזל הרג [אם למקרא - ונשל], רבי - דוקא העץ המתבקע [הו"א אם למסורת - ונישל, ג"ש עץ דומיא ללמעלה - לכרות עץ]
כח כחו לרבי: זרק רגב > עץ החריות > אשכול ותמר נפל והרג
9) זורק לרה"ר, סותר כותלו [מזיד], 9) לאשפה שאינה עשויה ליפנות כלל [אנוס]
10) ר"א בן יעקב - הוציא ראשו אח"כ [ומצא - ולא ממציא עצמו]
11) אבא שאול - הכאה של מצוה (אב, רב, שליח ב"ד) [חטבת עצים תמיד רשות - וכאן חייב להכות, ואשר יבא את רעהו ביער - רשות]
אב גולה כשהכהו בלימוד אומנות שנייה
עבד וכותי שהרג, נהרג - גולין
גר תושב שהרג גר תושב דרך עלייה לרב חסדא נהרג, לרבא פטור [כישראל]
באומר מותר לרבא נהרג [קרוב למזיד [הנך מת - אבימלך, היה לו ללמוד (לעיין)]]
לרב חסדא פטור [אנוס]
לרב חסדא פטור [אנוס]
אין גולין:
1) בן - לר"ש - [שגגת חנק לא ניתן לכפרה, מכה נפש פרט לאביו דחייב משום חבורה] לרבא - פרט לחבורה באביו דאינו גלי
2) גר תושב שנהרג [גוי], שהרג (רש"י לא סגי בגלות - נהרג) [למקלט לכם ולא לגרים] חוץ מגר תושב שהרג גר תושב [ולגר ולתושב תהיינה]
3) סומא לר"י [בלא ראות - מיעוט], לר"מ גולה [בלא ראות, בבלי דעת - מיעוט אחר מיעוט לרבות]
4) שונא נהרג לר' יוסי בר"י [כמועד (כמותרה)] וכן חבר
ר"ש - נשמט החבל אינו גולה (רש"י - ולא נהרג) [אולי לדעת],
נפסק החבל גולה לרבנן דרבי [כנשמט ברזל מקתו, ודאי שלא לדעת]
נפסק החבל גולה לרבנן דרבי [כנשמט ברזל מקתו, ודאי שלא לדעת]
לרבי - לרש"י - תמיד אינו גולה
גמ' ט: - יא.
ערי מקלט דעבר הירדן אינן קולטות עד שנבחרו ג' בא"י אחר י"ד שנה [שש ערי מקלט תהיינה]
ג' ערי מקלט משולשין - כ"א 1/4 של א"י [שלשת]
מ"ב ערי מקלט - אביי - קולטות רק לדעת קליטה
ערי מקלט - עיירות בינוניות, מים, שווקים, במקום אוכלוסין, אין מוכרין כלי זיין ומצודה
לר' נחמיה - מגלין רבו, ישיבתו עמו [וחי - עביד ליה דתהוי חיותא]
ר' אלעזר - לא עיר שרובו רוצחים, בלי זקנים
לא ישנה לתלמיד שאינו הגון; דב"ת קולטין - כשעוסק, ממלאך המות; משה - מצוה שבאה לידי אקיימנה, נאה לבקי ללמד בהמון, האוהב ללמד/ללמוד בהמון - לו תבואה;
רגלינו עומדות במלחמה ע"י שעוסקין בתורה; טוב יום א' שדוד עוסק בתורה מאלף עולות שלמה; משל הקדמוני מרשעים יצא רשע - הקב"ה מזמין הורג במזיד ובשוגג לפונדק אחד; בדרך שרוצה לילך מוליכין אותו; דיבור לשון קשה
רגלינו עומדות במלחמה ע"י שעוסקין בתורה; טוב יום א' שדוד עוסק בתורה מאלף עולות שלמה; משל הקדמוני מרשעים יצא רשע - הקב"ה מזמין הורג במזיד ובשוגג לפונדק אחד; בדרך שרוצה לילך מוליכין אותו; דיבור לשון קשה
דרכים מכוונות זל"ז, "מקלט" על פרשת דרכים [תכין לך הדרך]
בדרך - ר"מ - הוא יפייס הגואל הדם, חכמים - ואף ב' ת"ח
גואל דם פטור כשהורגו [ולו אין משפט מות - כמ"ד דמדובר בגואל הדם]
ר' יוסי בר"י - כל רוצחין לערי מקלט ואח"כ ב"ד מחליטין [משמעות הפסוקים]
רבי - טעות למזיד ללכת שם
מח' רב אמי ורב אסי אם קליטת ערי מקלט, בן סורר ומורה, הבאת עגלה ערופה בעיר שאין זקנים [זקני העיר]
גמ' יא. - יב.
ס"ת שתפרו בפשתן - מח' ר"י ור"מ [הוקש כל התורה לתפילין - תורת ה' בפיך - למותר בפיך ומח' אי ג"כ הוקש להלכותיו (בגידין)], להל' פסול
מיתת כה"ג - אפי' בלי שמן המשחה, אפי' היה רק לזמן, לר"י - אף משוח מלחמה [יתורא - "כהן גדול", לר"י - "מות הכהן" ג"כ]
ספק אי בעי מיתת כל סוגי כה"ג
מת כה"ג מיד אחר גמר דין, פטור [ק"ו מיציאת הגולין - מיתתו מכפר ולא גלות]
נפסל כה"ג מיד - מח' ר' אמי ור' יצחק נפחא אי פטור [כמת (כשיטת ר' יהושע) או בטלה כהונה למפרע]
נגמר דינו בלי כה"ג, אינו יוצא לעולם [אשר משח אותו - זה שנמשח בימיו, הו"ל להתפלל שיזכה בדינו]
כה"ג שהרג, הרג כה"ג - אינו יוצא לעולם
היה להן לבקש רחמים על דורן; קללת חכם אפי' בחנם/על תנאי היא באה;
נידוי על תנאי צריך הפרה, עצמותיו דיהודה מגלגלין בארון עד שבקש משה רחמים
אשר נס שמה - שם דירתו בכל אופן, שם מיתתו וקבורתו, ואין קבורה ללויים [ולכל חייתם]
נגמר דינו ומת הרוצח - מוליכו שם [לשבת בארץ]
מת הוא ואח"כ כה"ג - מוליכו לאבותיו [ישוב אל ארץ אחוזתו]
מזבח קולט - רק גגו [מעם ולא מעל מזבחי] רק בביהמ"ק [מזבחי], אביי - רק כהן ועבודה בידו
ב' טעיות דיואב, ב' טעיות דשר של רומי
תחום ערי מקלט קולט אבל אסור לדור (אפי' במחילות) [וישב בה ולא בתחומה]
ורצח גואל הדם - כשיצא רוצח (אפי' בשוגג [גם יצא יצא] למ"ד לא דברה כלשון בנ"א) -
ריה"ג - מצוה עליו להורגו, ורשות לכל בנ"א להורגו
ר"ע - רשות לגואל הדם, וכל אדם (י"ג - אין) חייבין עליו
ר"א - אפי' גואל הדם נהרג עליו [עד עמדו...למשפט]
אביי, למ"ד לא דברה תורה כלשון בנ"א - יצא בשוגג, אסור להורגו
אב שהרג, בן בנו נעשה גואל הדם
גמ' יב. - יב:
אילן בגבול תחום ערי מקלט, בגבול ירושלים:
הו"א - מעשר שני בתר האדם [בחומה תלוי] ברוצח שדינן עיקר בתר נופו [בדירה תלוי [ישב]]
למסקנא - לרבנן - תמיד תלוי איפה האדם
לר"י - רבא - לחומרא - במע"ש תמיד בתר נופו לחייב פדייה, לאסור אכילה בלי פדייה
ברוצח - בתר נופו להציל (ולעלות בעיקרו שבפנים להגיע לרוצח
שבנוף שבחוץ מותר ולרבנן אסור)
שבנוף שבחוץ מותר ולרבנן אסור)
רב אשי - ברוצח בין העיקר בין הנוף בפנים - כל האילן מציל
גמ' יב: - יג.
במדבר מחנה לויה קולטת [ה' אמר למשה - ושמתי לך מקום - במקומך]
לוי שהרג גולה מעיר לעיר
הרג בערי מקלט גולה לשכונה אחרת וכן לוי עירו קולטו [עיר מקלטו - שקלטו כבר]
לכבד רוצח - "אני רוצח" "אעפ"כ" [וזה דבר הרוצח]
ר"י - משלמים שכר (לרש"י - דירה) ללוים, ר"מ - לא
רב כהנא - מח' בשש [לכם - לקליטה, או לכל צרכיכם] אבל במ"ב לכו"ע חייב
רבא - מח' במ"ב [ועליהם תתנו - לקליטה, או לכל צרכיכם] אבל בשש לכו"ע פטור [לכל צרכיכם]
במיתת כה"ג - ר"י - אינו חוזר לגדולתו הקודמת [ישוב אל ארץ אחוזתו - ולא למה שהחזיקו - (וכן בעבד עברי)]
ר"מ - חוזר [ג"ש ישוב ישוב לעבד עברי [אל אחוזת אבותיו - חזקת אבותיו]]