הלכה א' - ג' (צב.)
חבית שנשברה - מציל ג' סעודות, ולא יספוג [שמא יסחוט]
משקין שזבו מפירות אסורין [שמא יסחוט]
לר"י בדעתו לאכילה מותר
דבש מחלות מרוסקין אסור [אטו אינן מרוסקין], לר"א מותר [אין דרך לסוחטן]
מבושל שורין בחמין בשבת [אין בישול אחר בישול],
בשר חי מדיחין בחמין (עירוי כלי שני) אבל לא דג מליח [זהו גמר מלאכתן]
שובר חבית בסכין לצורך אכילה, ולא במתכוין לכלי (פה נאה), ולא נקב בצדה,
ולר"י אף לא נקיבת מגופה (ור' יוסי מתיר)
ולר"י אף לא נקיבת מגופה (ור' יוסי מתיר)
לא יסתום בשעוה [ממרח]
הלכה ד' - ו' (צב.)
נותנין מים צוננין בחמה
נשרו כליו במים - מהלך בהן וכשמגיע לחצר שוטחן בצנעא
הרוחץ במי מערה או במי טבריה לא יביא אלונטית לביתו [שמא יסחוט] אלא ע"י י' בנ"א [מדכרי אהדדי]
סכין שמן ולא ישפשף בכח, ולא מתגרדין [עובדא דחול]
אין מעצבין קטן [מיחזי כבונה], ולא מחזירין שבר
נתפרקה ידו לא יטרפם בצונן אלא רוחץ כדרכו