הלכה א' (סד: - סה:)
הלכה ב' (סה: - סו.)
הלכה ג' - ה' (סו. - סז:)
הלכה ו' (סז: - סח.)
הלכה א' (סד: - סה:)

חזור לראש הדף
רה"י > רה"ר > רה"י לר"ע חייב [לשמואל קלוטה למטה מי"ט כמו שהונחה (ולמעלה מי"ט אסור מדרבנן), לר' אלעזר למעלה מי"ט - ילפינן זורק ממושיט (בי' - ודוקא בדיוטא אחת)]

לחכמים ורבי פטור

רה"ר > רה"י > רה"ר לרבי חייב [קלוטה כהונחה - לרב במקורה (ור' יוחנן חולק)]
לרבנן פטור [לא תעשה מלאכה וכאן נעשית מאליה]

ומודו חכמים דזרק גט לאויר מחיצות רשותה מגורשת [ונתן בידה = ברשותה]

לר"ע זרק בשוגג לרה"ר ונזכר קודם שנח -

לר' יצחק בי ר' אלעזר חייב [קלוטה], לר' חונה פטור [כמושיט]

זרק למעלה מי"ט ונזכר אחרי ד"א קודם שנח חייב [תחתיו רה"ר - לבי' המקום פטור מצטרף לד"א, לק"ע המקום פטור לא מפסיק בין צירוף ב' אמות וב' אמות] משא"כ דרך רה"י

לר"י זרק מרה"י > רה"ר > ד"א חייב שתים [מעביר אב בפנ"ע [זריקת מחטין בין תופרי היריעות]]

הלכה ב' (סה: - סו.)

חזור לראש הדף
רה"י > רה"ר למעלה מי"ט (לר' אלעזר לרבנן, לשמואל אף לר"ע) > רה"י -

בב' צידי רה"ר - לרב מותר [לא במשכן],
לשמואל פטור אבל אסור [אטו מעביר למטה מי"ט; יפול ואתי לאתויי]

בדיוטא אחת מושיט חייב - לר' יוחנן אפי' כרמלית ביניהן [כעגלות שאויר מקום פטור ביניהן]
ורשב"ל חולק

חיוב הושטה רק ליד חבירו [כהושטת הקרשים]

חוליא מב' צדדין מצטרף עם חלל הבור לשיעור רוחב ד"ט כשהעומד (חוליא) מרובה,
וספק אי בעי עומד מרובה בכל צד

משמעות הירו' דמקום פטור דוקא למעלה מי"ט, אבל למטה מי"ט ופחות מרוחב ד"ט הוי כרמלית

חייא בר רב - כל המעכב דריסה באמצע רה"ר לאו רה"ר היא, אבל בצד רה"ר בטל לרה"ר (וראוי להניח חפצים)

מותר להוציא מ\לרה"ר מחוליא פחות מרוחב ד"ט או מגובה י"ט, אבל לא להחליף מרה"י לרה"ר דרך מקום פטור

מפיס מורסא להוציא ליחה מותר

צד נחש שלא ישכנו מותר

הלכה ג' - ה' (סו. - סז:)

חזור לראש הדף
דבילה שמינה נדבקת על פני כותל משופע למטה מי"ט נחשבת הנחה ברה"ר [בנ"א שפין ונופלת לרה"ר], אבל בתוך חור בכותל נחשבת כלמעלה במקום פטור [כמו הנטוע בתוך מדריגה משופע לענין כלאים]

לר"מ נחשבת הנחה ברה"י בחור למעלה מי"ט הראוי לחוק לדע"ד טפחים, ולרבנן הוי כמקום פטור

זורק לתוך ד"א ונתגלגל חוץ לד"א - מכח זריקתו חייב, מכח מדרון פטור

זרק חוץ לד"א ונתגלגל תוך ד"א פטור אא"כ נחה מעט חוץ לד"א

ים הוי כרמלית

רקק מים נמוך מי"ט ברה"ר הוי רה"ר [הילוך רבים כשנדחקים]

ספינות קשורות זו בזו אף בגמי - מהני עירוב

חוץ מרחוקות ד"ט ואינן גבוהות י"ט מן המים לר' חייה בשם ר' אלעזר [שמא יפול ויכניס מכרמלית (אבל פחות מי"ט הוי מקום פטור)]

ר' אימא בשם ר' לעזר - בגבוהות י"ט ורחוקות מותר [דרך מקום פטור]

ספינה י"ט משוקעת בים - מטלטלין לים [הקילו מפני סכנה של מי שופכין במחיצות שאינן ניכרות שנחשבת ככרמלית]

אבל לא מן הים לתוכה [עולה ויורדת - בי' - ונראית כרשות כרמלית אחרת, אור יעקב - לפעמים נראות מחיצות י"ט והוי כרה"י]

ומותר מן הים לסלע משוקעת [מקומה היא והים מקיפה - כולה כרמלית אחת]

סלע בים גבוה י"ט ויותר מסאתים דינו כקרפף שאינו מוקף לדירה

שופכין מהספינה - לרב המנונא דרך נסר פחות מד"ט [מותר להחליף מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור; בי' לר' יעקב בר אחא - נסר לבוד לספינה נחשב כספינה (רה"י)]

לר' מנא ור' יצחק בי ר' לעזר רק דרך תיבה דע"ד שנפחתו שוליה [גוד אחית והוי מרה"י לרה"י]

לר' אבון דרך חלל דע"ד בין הספינה לבוד לנסר [פי הנסר כמחיצות]

הלכה ו' (סז: - סח.)

חזור לראש הדף
נזכר לפני ההנחה - הנחה בזדון פטור, באנוס חייב

חטאת לר' יוסה בן חנינה בשגגת לאו, לריב"ל בשגגת כרת - ואם התרו על הלאו לוקה ומביא חטאת

נתכוון לחצי שיעור הוי מתעסק - ופטור בשבת וחייב בחלבים ועריות [בבלי - שכן נהנה]