גמ' קמח. - קמט:
גמ' קנ. - קנג.
גמ' קמח. - קמט:

חזור לראש הדף
"השאילני" כדי יין ולא "הלויני" [אתי למיכתב (לרש"י - דהוי לזמן מרובה)]

מוטב שיהו שוגגין אפי' בדאורייתא - תוספת יו"כ

הלוואת יו"ט - לרב יוסף לא ניתנה ליתבע (רש"י - בב"ד) [אתי למיכתב] אא"כ מניח טליתו אצלו, או יערים אחר יו"ט

לרבה ניתנה ליתבע [כדי שיתן - שמחת יו"ט]

ר' יוחנן - מקדיש בשבת ויו"ט חובות שקבוע להן זמן [רש"י - דהקרבתן דוחה]

לא ימנה אורחים מן הכתב [רב ביבי - גזרה שימחוק, אביי - גזרה אטו שטרי הדיוטות, נ"מ - מכתב ע"ג כותל גבוה (ר' אחא מתיר) [לרש"י - מח' אי אמרינן לא פלוג (לר' ביבי אסור)]]

אבל לכו"ע חייק ע"ג טבלא מיחלף בשטר

לר"מ מותר לראות במראה של מתכת הקבוע בכותל [אדהכי (שיביא תער) מידכר]

אסור לקרות כתב תחת צורה ודיוקני [אטו שטרי הדיוטות], ודיוקני עצמה אף בחול [אל תפנו אל מדעתכם]

מותר להפיס עם בני ביתו אפי' מנה גדולה כנגד קטנה [להטעימן טעם רבית וקוביא],

אסור עם אחרים בשבת אפי' בשוה [מקפידין - מודדין]
בחול אסור גדולה כנגד קטנה [משום קוביא]

גורל לקדשים של יו"ט [ועמך כמריבי כהן] אבל לא של חול

כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה;
רשעות נבוכדנצר, רכב על ארי וקשר תנין בראשו

רש"י קמח. - קמח:

לרש"י - סתם הלואה ל' יום ולא שאלה

לרש"י - משאוי ביו"ט מותר בעשה שינוי להקל או כשאינו מרבה

אין מספקין ומטפחין ביו"ט - לרש"י - משום אבל

סאה בסאה מותר בקיץ דמייהו - דיתן דמיהן

שמיטת כספים - "אעפ"כ" - איני חפץ שישמטו

גמ' קנ. - קנג.

חזור לראש הדף
אין מחשיכין על התחום לדבר אסור

אא"כ: עיקר מחשבתו לדבר מותר (לשמור פירותיו), אבא שאול - לעסקי כלה ומת [דמותר באמירה כה"ג אפי' לדבר אסור] (לר' יוסי בר"י בלי סכום מקח)

למשנתינו, ר' יהושע בן קרחה - מותר לומר לחבירו שתעמוד עמי לערב [הרהור מותר - ודבר דבר (משא"כ והיה מחניך קדוש)]

דיבור מותר לחפצי שמים - חשבונות מצוה, פוסקין צדקה, מפקחין פיקו"נ ורבים, משדכין, ללמדו ספר ואומנות [חפציך]

חשבונות מה בכך מותר חוץ משלא עברו לגמרי - שכרם עדיין עליו

שמואל - כשאפשר בדרך ההיתר מותר, רק באיסור - אסור אפי' מדבר על עצמו

נמנע חסיד מלגדור פרץ ועלתה בו צלף

לר' נתן בר אמי צריך הבדלה על כוס לפני שיעשה חפציו, לרב אבא ורב כהנא מספיק "המבדיל בין קודש לחול"

מותר לומר שמור פירותי שבתחומך; מותר לקרוא לבהמה שעומדת חוץ לתחום

הביא גוי חלילין למת מחוץ לתחום אסור (לרש"י לעולם [קנס דמוכחא מילתא])

מח' רב ושמואל אי תולין שבא מקרוב לקולא (לרש"י שמואל לקולא)

חפר לישראל קבר אסור עולמית, ספק - בכדי שיעשו

עושין צרכי המת ולא יזיז אבר, אלא ישמט כר מתחתיו שלא יסריח

ר"מ - אין מדיחין או סכין רצפה [מיחלף בקרקע (אשוויי גומות)]

המעצים עיניו עם יציאת הנפש מקרב מיתתו

עניני מת, זקנה, הספד: במתים חפשי מן המצות; חיה שולטת במת או כשנדמה כבהמה; אסור לישן בבית יחידי; לעולם יבקש רחמים על עניות, גלגל שחוזר בעולם, ת"ח אינו חוזר על הפתחים, המרחם מרחמין עליו; דמעה עד מ' שנים הדרא, ו' דמעות הן, טבא תרי (רגלים) מתלת, ויכוח
ר' יהושע בן קרחה וסריס צדוקי; שטוף בזימה זקנה קופצת עליו, ת"ח/ע"ה שמזקינין; אשה חמת מלא וכו' והכל רצין אחריה; לכל צדיק מדור לפי כבודו, רימה למת כמחט, נפשו מתאבלת עליו כל ז', כשאין אבלים - י' בנ"א יושבין במקומו; מת יודע עד שיסתם הגולל/שיתעכל, והרוח תשוב בטהרה - משל למלך וכו', נשמת צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד ורשעים בכף הקלע; בלי קנאה אין רקב עצמות, וישוב לעפר שעה קודם תחה"מ;

לאחר י"ב חודש הגוף בטל ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת; מהספדו ניכר אם בן עוה"ב (אחים בהספידא דהתם קאימנא) - "זה הדרך לכו בו", דעת רבותיו נוחה הימנו; שוב יום א' לפני מיתתך, טיפשים שלא קישטו עצמן לסעודה

רש"י קנב:

לרש"י - גולל - כיסוי ארון, דופק - דף מצידו