עקירת גופו כעקירת חפץ משא"כ ידו [לרש"י - דלאו כמונח ע"ג קרקע]

פשט ידו מלאה לחוץ - ב' ברייתות אם אסור להחזירה [מח' אם יד ככרמלית (רש"י - איפלוג רשותא מגופו), דוקא למטה מי' עשאוה ככרמלית, דוקא מחשיכה קנסינן, דוקא במזיד קנסינן (לרש"י אפי' כשהוציאה בשבת), מח' אי קנסו שוגג אטו מזיד, דוקא לחצר אחרת אסור להחזירה דאיתעבידא מחשבתו]

בעי רב ביבי - רדיית הפת קודם שתאפה - י"ג שהתירו לו לפני שבא לידי איסור סקילה

סל דע"ד על קנה י"ט ברה"ר לר' יוסי בר"י הוי רה"י [גוד אחית], ורבנן חולקים [גדיים בוקעין]

בעי ר' יוחנן - זרק והוא עצמו רץ וקבל אולי ב' כוחות כב' בנ"א (לרש"י - העקירה בלי הנחה)

נתגלגל ספר מרה"י לרה"ר ולא נח - מותר לגוללו אצלו

רבא - אין "הנחה" למים ע"ג כותל משופע אבל כן ע"ג מים
אין הנחה לאגוז ע"ג מים וספק באגוז ע"ג כלי במים [רש"י - בתר אגוז או בתר כלי דנייד]
שמן ע"ג יין - לרבנן לא הוי הנחה, לר' יוחנן בן נורי הוי הנחה

צריך עקירה ע"מ לצאת [רש"י - מחשבת] ולא מספיק עמידה לכתף אלא לפוש

בן עזאי - מוציא דרך סטיו פטור [מהלך כעומד] חוץ ממושיט וזורק ומעביר ד"א

ר' אחא בדר"א - מודה ר"א דצידי רה"ר עם חיפופי (יתידות לפני הכותל) לאו כרה"ר

רה"ר: סרטיא ופלטיא, מבואות המפולשין, מדבר בזמן שישראל שרויין שם (לרש"י - מקום הילוך לרבים), פני הכותל למטה מי', למטה מג', לאביי חורי רה"ר כשניחא תשמישתיה, עמוד ט' דרבים מכתפין עליו, ולרב יוסף גומא ט' (ורבא חולק)

כרמלית (מג' עד ט' ורחב ד'): ים, בקעה בלי מחיצות, איסטוונית, "כרמלית" - קרן זוית סמוך לרה"ר [לא ניחא תשמישתו], איצטבא לפני העמודים ומח' בבין העמודין אי כרה"ר, צידי רה"ר מח' רבנן ור"א, חורי רה"ר דע"ד לרבא, בית שאין בו מחיצת י', לרש"י - קרפף סאתים שלא הוקף לדירה, לרבא - גומא ט' [תשמיש ע"י הדחק]

מקום פטור (גבוה ג' דלא דרסי בה רבים, למעלה מי'):

לר"מ "חוקקין" העובי להשלים שיעור (לפי רש"י - שיעור מקום רה"י), וחכמים חולקים

זרק כוורת לרה"ר - י' על ו' (=דע"ד) פטור [רשות לעצמה (לרש"י - לא כמשכן)]

העברת חבילת קנים - רמא וזקפיה פטור [לרש"י - אינו עקירה]

אחרים: אסקופה - בפתח פתוח כלפנים, נעול כלחוץ -
רב - באסקופת מבוי ופי הקורה החיצון יורד וסותם כשמתיר המבוי,
רב אשי - באסקופת בית ודלת מפסיק בין ב' קורות פחותין מד'

הילוך ע"י הדחק (רקק מים שאינו עמוק י') שמיה הילוך, תשמיש ע"י הדחק לא שמיה תשמיש

לרבא תורה עדיף מתפלה, ומפסיקין לתפלה באין תורתו אומנתו, ולק"ש חוץ מעוסק בעיבור השנה

מרחץ - מקום שעומדים ערומים ולבושים - יש שאילת שלום ואין תורה ותפלה, אינו מניח ואינו חולץ תפילין

ע"ש סמוך לחשיכה לא יצא חייט במחטו ולבלבר בקולמוסו, ובשבת אפי' תחובה בבגדו לא (אפי' ע"ש לר"י [דרך אומנותו] ולאביי [אטו בידו אטו חשיכה]) אבל תפילין כן [ימשמש]

לא יעמוד ברה"י וראשו ברה"ר (או להיפך) לשתות [אטו הוצאת כלי] אא"כ הכניס ראשו ורובו, או ראשו לכרמלית לרבא [גזרה לגזרה]

ב' ברייתות אי הוצאת זב בכיסו חייב [מח' ר"י ור"מ - דרכו בכך, נ"מ בין זב הצריך לבדוק לבין אצולי טינוף דלא חשיב, מח' ר"י ור"ש במשאצל"ג]

ימשמש בבגדו ע"ש עם חשכה

אין קורין ואין פולין בגד לאור הנר [שמא יטה] ואין מבחינין בין בגדו לבגד זקנה דבני מחוזא

לר"א אין פולין בשבת [שמא יהרוג], לת"ק מולל וזורק, לאבא שאול רק נוטל וזורק
[לרש"י - גזרינן מלילה אטו הריגה דאו' כר"א]

לב"ש בשבת אין הורגין מאכולת, אין משדכין, ולא תינוק ללמדו ספר ואומנות, ואין מנחמים או מבקרין חולים

שבנא איש ירושלים - ביציאתו מחולה - "שבת היא מלזעוק וכו' ורחמיו מרובין ושבתו בשלום"

לא יאכל זב עם זבה [שמא יבעול] עם זב ע"ה [אביי - יאכילנו טבל, רבא - יאכילנו דברים טמאין בימי טהרתו]

רב יוסף - לא תישן נדה עם בעלה בבגדיהם [היקש לאשת רעהו (לרש"י - איסור יחוד דאו')],
לר' פדת מותר [רק לגלות ערוה דאו', איכא דיעות ואיכא שינוי]

_______________

ג' מח' שמאי והלל - קב או קביים לחלה (וחכ"א 1/21), ט' קבין או הין פוסל מקוה (וחכ"א ג' לוגין), דיין שעתן או מפקידה לפקידה (וחכ"א מעל"ע או מפקידה), (וגם אי לא לסמוך ביו"ט, בוצר לגת אי הוכשר). גזרו ידים לתרומה.

גזירות יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן - ארץ העמים אגושא לתלות ואאוירא ולא כלום
(ורבנן דשמנים שנה - שניהן לתלות, אושא - אגושא לשרוף),
טומאת כלי זכוכית [תחלת ברייתן מחול כחרס] ומטמא מגבן [דיש תקנה לשבירתן כמתכות, רב אשי - נראה תוכו כברו] ולא חזרו לטומאה ישנה [דרבנן - וטומאה דרבנן], ופשוטיהן טהורין [היכר שלא לשרוף תרומה]

גזירות שמעון בן שטח - כל נכסיו אחראין לכתובה,
טומאה ישנה למתכות [שלא תשתכח מי חטאת בטומאת מת, שמא הנקב קטן, יאמרו א"צ הערב שמש]

אושא - שורפין תרומה וקדשים על ספיקות - לת"ק בודאי מגען, לר' יוסי אף ספק ברה"י (לחכמים תולין):

אולי מודה ר'יוסי בר"י לרבי בדיו ואפר דחייב בנתינת מים לחוד [לאו בר גיבול]

מותר: גינה מתמלא מים, מתגמרין, מתגפרין, תחבושת - מתרפאת כל השבת

אסור ליתן עססיות ומים לתנור סמוך לחשיכה [שביתת כלים לב"ש, שמא יחתה לב"ה],
ומוצ"ש אסור בכדי שיעשו [רש"י - שלא יהנה ממלאכת שבת]

אין שמא יחתה: מוגמר, גפרית, אונין [קשי להו], קדרה חייתא [מסיח דעתו], שדי גרמא חייתא, בשיל (לרש"י כל צרכה), בשרא דגדיא ושריק התנור [קשי זיקא, לא מוכן לחתות], לל"ק ברחא (איל גדול) ושריק גדיא ולא שריק מח'
(לרב אשי מותר במנותח), לל"ב לכו"ע מותר ומח' בברחא ולא שריק, קרא חייא,
כבר צלי (מאכל ב"ד) ונקרם (פניה לת"ק, התחתון לר"א (לרש"י להחמיר)) מבעו"י, פסח משחשיכה [זריזין], האחזת מדורת בית המוקד [זריזין]

לא ישכיר כליו לגוי ע"ש [לרש"י - נר' כמשכירו לצורך שבת]

תוך ג' ימים לשבת - לא יפליג בספינה לדבר רשות אלא לדבר מצוה ופוסק ע"מ שישבות לרבי (לרשב"ג א"צ), אין צרין על גוים

מודה ב"ש דטוענין ע"ג זיתים וענבים ע"ש [בשבת אין חיוב חטאת דכבר מרוסק ואתי ממילא
(כר' אלעזר ור"ש)]

מוקצה - רב כר"י, ושמואל כר"ש

בגבולין צריך האחזת אש ברובו מבעוד יום:
במדורה - לרב רוב כאו"א, לשמואל שהשלהבת עולה מאליה
בעץ יחידי - לר' חייא רוב עביו, לר"י בן בתירא רוב היקפו, ר"פ להל' - עביו והיקפו