הלכה א' (לג: - לה.)
בעל שאומר לשליח התקבל הוי שליח להולכה [חוב הוא לה - ואפי' צווחת להתגרש שמא חזרה בה, ובעל ת"ח יודע שאינו לקבלה ושוויה להולכה]
באומר אי אפשי שתהיה שליח לקבלה אלא להולכה - הגירושין משהגיע לידה
כשהתחייבה להיות שליח להולכה לעצמה לא חיישינן לחרטה
אמרה הבא גיטי ואמר לבעילה שאמרה התקבל - לר"נ בר יעקב אינו גט [טועה וסומך אשליח],
לברייתא הוי גט כשהגיע לידה, וכן באמרה התקבל וא"ל שאמרה הבא
לברייתא הוי גט כשהגיע לידה, וכן באמרה התקבל וא"ל שאמרה הבא
קטנה שמינה שליח לקבלה - הבעל יודע ושוויה שליח להולכה
לרב הונא בשם רב אסור לשליח לקבלה לקבל משליח להולכה [בזיון דבעל]
חוץ מידע הבעל ושתיק לק"ע, לא ידע הבעל לפ"מ [לא קפיד]
חוץ מידע הבעל ושתיק לק"ע, לא ידע הבעל לפ"מ [לא קפיד]
לברייתא מותר [ונתן ונתן]
באומרת התקבל והוא אמר הוליכו או נתנו לה - לרבי מגורשת מיד [לרב הונא נעשה שלוחו ושלוחה], לר' נתן שליח להולכה [בטל שליחותו את שליחותה; הולך לא כזכה]
לאסי ספק אם הל' כרבי או ר' נתן
לר' יוסי עסוקין בגט וקידושין ונתן מהני, לר"י צריך לפרש [מח' אם דעתו אדמעיקרא; בהפסיק ועסקו בענינים אחרים]
אין שליח לקבלת מתנה [דבר שאינו שלו] ויכול לחזור לפני שהגיע לידו [בשעה שאמר ליתן היה הין צדק]
אין שליח לקבלת מתנה [דבר שאינו שלו]
ויכול לחזור לפני שהגיע לידו [בשעה שאמר ליתן היה הין צדק]
ויכול לחזור לפני שהגיע לידו [בשעה שאמר ליתן היה הין צדק]
הילך גט אשתי (ולא לאשתי) הוי פקדון - לרבי אא"כ תבעו השליח ליתן גט (וחכמים חולקין)
רשב"ג (להל') כשהיא אומרת טול לי או יהא לי בידך הוי שליח לקבלה
הלכה ב' - ד' (לה: - לז.)
צריכה עדים שאמרה לשליח לקבלו ועל הנתינה וקריעת הגט בשעת השמד
שליח נעשה עד על הנתינה אא"כ הוא קרוב
נערה מאורסה - לת"ק היא ואביה מקבלין גיטה (לר' יוחנן היא אינה עושה שליח)
לר"י רק אביה אא"כ היא יתומה או ניסת
לר"י רק אביה אא"כ היא יתומה או ניסת
קידושי נערה - לר"ל מח' ת"ק ור"י, לר' יוחנן רק אביה [דעת המקנה]
נישואיה לכו"ע צריך דעת אביה [הפסד מעשה ידיה]
קטנה מאורסה - רק אביה, רק היא ביש לה דעת להבחין בין שמירת גיטה ודבר אחר,
ובאין לה דעת אינה מתגרשת
ובאין לה דעת אינה מתגרשת
זרק גט לחצר של קטנה - לר' יוחנן מגורשת [חצר משום ידה], לר"ל לא [משום שליחות]
לד' אמותיה - לחברייא מח' ר' יוחנן ור"ל, לר' אלעזר לא וספק בכדי פישוט ידיה לר' יוחנן,
וספק לחצר של שליח
תן/התקבל הגט במקום פלוני - לרבנן קפידה, לר' אלעזר מראה מקום
הבא לי ממקום פלוני לכו"ע מראה מקום
עשתה שליח לקבלה - אסורה בתרומה מיד [שמא מצאו אחורי הדלת]
אא"כ אמרה במקום פלוני לת"ק, רק במקום פלוני לר' אלעזר
אא"כ אמרה במקום פלוני לת"ק, רק במקום פלוני לר' אלעזר
החשוד על מעשרות אינו נאמן שלקח מחבר אא"כ א"ל קח מפלוני לת"ק, קח מפלוני ואתן לו מעות לר' יוסי [שמא לקח מקרובו ומשקר]
הלכה ה' - ז' (לז. - לח:)
גירשוה או תרכוה הוי לשון גירושין משא"כ פטרוה או פרנסוה [למזונות]
כתבו ולא אמר תנו לא מהני [לשחק בה] אלא להיוצא בקולר (אף לממון), המפרש לים או לשיירא,
חולה מסוכן, רשב"ג - מיד הפיל עצמו מגג [הוכיח סופו על תחלתו] (ולא חיישינן שהרוח דחתו)
מתנת היוצא לקולר לר' יוסי בר חנינה הוי כשכיב מרע, וספק לר' אלעזר
לרב אין גובין מלוה ע"פ מיורשים [יורשים כמשועבדים],
לר' יוחנן גובה קרקע שירשו [שעבודא דאו'] כשאין חשש פרעון לפני מיתתו
ביקור חולים - קרובים (ות"ח לת"ח) מבקרים מיד, רחוקים לאחר ג' ימים אא"כ קפץ עליו החולי
סומכין על שמיעת קול מבור או בשדה כשרואים צל אדם, ובעיר בלא"ה
שחט בהמה ע"מ לזרוק/להקטיר לע"ז - לר' יוחנן פסולה,
לר"ל כשרה [אין למידין חולין מקדשים לחומרא]
לר"ל כשרה [אין למידין חולין מקדשים לחומרא]
שחט ואח"כ זרק/הקטיר לע"ז - בקיסרין לא אמרו איסור או היתר [מח' אם חשו לרשב"ג שהוכיח סופו על תחלתו]
אמר לב' תנו או לג' כתבו ותנו - הם כותבין וחותמין ונותנין
אמר לג' תנו - לר"מ וחנניה איש אונו עשאן ב"ד לומר לאחרים,
לר' יוסי בשם ר"ע (להל') הם עצמם
לר' יוסי בשם ר"ע (להל') הם עצמם
בין דור של רבי/ר' ישמעאל בר"י לדור של ר' יוסי כמו בין ק"ק לחולי חולין או בין זהב לעפר
אמר לעשרה תנו - ב' חותמין, כולכם כתובו - כולם חותמין