הלכה א' (א. - ד:)
הלכה ב' (ד: - ה:)
הלכה ג' - ד' (ה: - ז:)
הלכה ה' (ז: - ט.)

הלכה א' (א. - ד:)

חזור לראש הדף

המביא גט שנחתם בחו"ל או בספינה צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם ביום ולשמה

[ר' יהושע בן לוי - אינן בקיאין בדקדוקי גיטין (ובדיעבד כשר בזה"ז שחברים מצויין בחו"ל),

לר' יוחנן - משום עיגונה האמינו לשליח אם הבעל יערער (ויאמר שנכתב שלא לשמה, במחובר, מזויף, אפי' קול מסייעו)]

וכן המוליך מא"י לחו"ל [לריב"ל לא פלוג], ממדינה למדינה, לר"א אפי' מכפר לודים ללוד

אין הבעל חשוד לקלקלה בחתימת עדים פסולים

כתב מתנה בגט או בגט שחרור או כתב כל נכסיו לעבדו - ספק אם בפ"נ מהני אף למתנה, או שהערעור על המתנה מהני אף לגט (כר' יוחנן), או פלגינן (כר"ל)

כל נכסי לראובן ושמעון והעדים קרובים לשמעון - לר' יוחנן פסולין [בטלה מקצתה בטלה כולה], לר"ל כשרין לראובן [כשתי כתי עדים]

השליח צריך להכיר העדים כששמותם כשמות עכו"ם

ובא"י צריך שיכתב הגט במקום ב"ד/בבית הכנסת/בפני עשרה/בחנות של ישראל

לר"ש בן אלעזר צריך לומר שהוא גיטך בשעת נתינה

לר' יוחנן אף בפני נכתב, ובדיעבד יטלה ממנה ויאמר כשנותן [אינה נאמנת לומר התקבלתי גיטי משליח; להחזיקה גרושה בפני ב']

שנים שהביאו גט - לרב ואבא בר חנה אין צ"ל בפ"נ [עדים מצויין לקיימו],
לר' יוחנן צריך [אינן בקיאין (בבלי - תרי תנאי אליבא דר' יוחנן)]

בעל שהביא גט אין צ"ל בפ"נ,

נתנו ונטלו ואיבדו אינו נאמן לומר שאינו גט [הוחזקה גרושה בפני ב']

נתן גט פסול וכפוהו לתת גט אחר - כשר

אין חוששין לקול שיצא מפי נשים וקטנים שנתגרשה, אא"כ שמעו שאמר ה"ז גיטך לל"ק

גט שנחתם בא"י ואמרה תזכה לי חצירי בחו"ל ספק אם צ"ל בפ"נ [כידה ארוכה]

הוא והיא אוחזין בגט - ר' מנא - לרשב"ג ספק, לרבי רק אם קיימו אבל בלא"ה בעל נאמן
ר' אלעזר - הולכין בתר התופס בחתימות (ור' מנא חולק [ונתן בידה - כולו])

רשב"ג - המביא מהגמוניא להגמוניא שמקפידין זה על זה צ"ל בפ"נ אא"כ היתה אחת בשעת כתיבה או נתינה

הלכה ב' (ד: - ה:)

חזור לראש הדף

המביא מבבל - לר' חנינא/רבי ורב אין צ"ל בפ"נ, לר' יוחנן ושמואל ומסקנא דרב - צ"ל

לרב כהנא ורבי אם לא אמר בפ"נ תצא מזה ומזה והוולד ממזר וכו', לרב וחכמים יאמר בפ"נ אח"כ

משאמר בפ"נ (אף מא"י) אין הבעל נאמן לערער

רקם אשקלון ועכו כחו"ל, לר"מ ור' לעזר להל' עכו כא"י

מי ביצים אינם מכשירין, אבל מי שלקות שלהם מכשירין

אין הוראת תלמיד הוראה אא"כ נטל רשות מרבו,

ובמורה לפני רבו חייב מיתה וצריך ריחוק י"ב מיל

ספק במוכר עבדו מחצי עכו של א"י לחציו של חו"ל אם יצא לחירות

חלל מותר לצאת לחו"ל

ספק אם עיירות המובלעים בתחום עכו וציפורי דינן כעכו

הלכה ג' - ד' (ה: - ז:)

חזור לראש הדף

יתקיים בחותמיו כשאינו יכול לומר בפ"נ או כשעירר הבעל/לקוחות ערעור שחוץ לגוף הגט
(לק"ע שלא לשמה, לפ"מ תנאי היה, לרידב"ז מזויף)

ערעור שנים לק"ע/הבעל לפ"מ בגוף הגט (לק"ע ופ"מ מזויף, לרידב"ז שלא לשמה) -
לרבנן דבבל המקיימים חותמיו נאמנים, ור' יוחנן חולק

"שליח ב"ד אני" שקיימו החתימות אין צ"ל בפ"נ

שטר שחרור כגט: צ"ל בפ"נ, עד הראשון כותי כשר [הישראל יודע שחתם לשמה],
ולר"ג אף ב' עדיו (וכן לדיני נפשות) [רק נחשדו על ממון], פסולין בערכאות

לת"ק לר' יוסי למ"ד עדים חותמין זה בפני זה יכול הכותי לחתום בסוף,
לר' יסא למ"ד חותמין זה שלא בפני זה אפי' ישראל לבסוף פסול

גט שחתם ד' עדים וב' ראשונים פסולים - כשר (לק"ע רק למ"ד עדים חותמין זה בפני זה)

פסול כותי: לר' יוחנן בתחלה גירי אריות והוולד מישראלית ממזר

לר"ע גירי צדק אלא שמתירין יבמה מנישואין לשוק והוולד ממזר

לרבנן אין בקיאין בדקדוקי גיטין, לר"ג נתערבו בהם כהני במות הפסולים

שאר שטרות בערכאות כשרים [קול יצא], לר"ש אף גיטין ושחרור [עדי מסירה כרתי (לקמן פ"ב ה"ב - אא"כ רוצה שיחתמו) ויש קול]

שטר חוב ועדיו גוים - לר' יוחנן פסול, לר"ל כשר [שלא תנעול דלת כשאין עדי ישראל מצויין]

הלכה ה' (ז: - ט.)

חזור לראש הדף

אמר לשליח זכה גט או שטר שחרור -

לר"מ חוזר [להו"א דהוי חובה, למסקנא גט בעי ידיעתה ושחרור מפסידו מתרומה]

לרבנן חוזר בגט [איבדה מזונות] ולא בשחרור [יכול לא לזונו, ונפסל מתרומה דאינו קניניו (לפ"מ - דיכול למכרו לישראל)]

אין גט או שחרור לאחר מיתה, אבל דברי שכיב מרע שאמר תן ממון כמסורין דמו

לא מהני אמירת שחרור אלא בשטר
"יעשה בן חורין" - לרבי הוי לשון שחרור, לרבנן לא [לשון הבטחה]

תנו שטר שחרור לעבדי ומת - לרבי לא ישחרר [כאומר כתבו ותנו],
לרבנן ישחרר [כופין היורשים לקיים דברי המת]

יתנו כל נכסי לכהן ושתק ולבסוף צווח -

לרבנן אוכלין כתרומה [כבר קבלו עליו], לרשב"ג לא [הוכיח סופו על תחילתו]

אמר לשליח תן מנה שאני חייב או פקדונו - אינו חוזר והמשלח חייב באחריותו

תן זה במתנה - אינו חוזר, ואם מת המקבל יחזיר למשלח או ליורשיו

זכה לפלוני ונמצא שכבר מת יחזיר למשלח

מנה זה לפלוני - המשלח והשליח לא יכולים לחזור, והשליח כשומר חנם ואם החזיר למשלח מרצונו חייב השליח להמקבל

מחילת שטר חוב - מח' רב חסדא ור' מנא אם צריך אף למחול/למסור השטר

תן לאו כזכי אלא בשכיב מרע שמת מאותו חולי

עוד חומר לימוד
למסכת גיטין