גמ' סא. - סד:
גמ' סד: - סו:

גמ' סא. - סד:

חזור לראש הדף

אין נזירות לגוי [אין קרבן - איש איש וכו' לעולה, בנ"י, לאביו ולאמו לא יטמא - במי שיש טומ', במי שיש לו נחלת עבדים]

אין טומ' לגוי [ואיש אשר יטמא ולא יתחטא - למי שיש לו טהרה]

למ"ד גוי מעריך - אפי' מופלא סמוך לאיש [איש כי יפליא] (הגם דבישראל הוי דרבנן)

למ"ד אין גוי מעריך אלא נודר - אבל לא גדול שאינו יודע להפלות [איש] (ובישראל כן)

רב יכול למחות בנזירות עבדו [על נפשו - מי שנפשו קנויה לו] וישלים כשנשתחרר,
ובנדר לא חל כלל [להרע דומיא ללהטיב - רק ברשות ולא להרע לאחר - דחליש]

עבד נזיר שברח (תוס' - ולא נתייאש) - ר"מ - לא ישתה [יצטער כדי שישוב],
ר' יוסי - ישתה [שלא יחלש]

נזיר שכבר גילח לר"א / הקריב לרבנן ונודר שנטמא מקודם טומ' התהום (מכוסה ואינה ידועה לכל) - אינו סותר חוץ אם היה בחזקת טומאת מת אז (בקרקע המערה שטבל) (רב המנונא - עד אחר תגלחת דטומ') [הללמ"ס]

נודע לפני גילוח שנטמא (רש"י - טומ' תהום, תוס' - או ידועה) תוך מלאת - סותר ז' לר"א [בתר ידיעה - אחר מלאת] (לל"ב דרש"י סותר הכל [בתר טומ'])

ספק טומ' מגע (ולא היסט וכו') שרץ (תוס' - וה"ה מת) בצפה או זריקה (תוס' - הטומ' או הטהרה) טהור אף ברה"י [ת"ק - בכל השרץ וכו' על הארץ, ר"ש - אך מעין וכו' יהיה טהור - דוקא בקרקע ולא בכלים]

וספק ע"ג כלי שצף, ע"ג מיני טומ' אחרות הצפות (אפי' ע"ג מי חטאת) אי מיקרי צף

לידה ג' תוך מלאת לידה ב' שבתוך מלאת לידה א' - רק קרבן א' [ובמלאת ימי טהרה]

גמ' סד: - סו:

חזור לראש הדף

אסור לפנות קבר כשמצא ג' מתים שלא נודעים שמתו (ולא הרוג) מושכב כדרכם

כשיש ביניהם ד' עד ח' אמות [הללמ"ס - שכונת קברות] ובודק להלן (תוס' - לרוח א') עוד כ' אמה ואם מצא, עוד כ'.

פחות - נוטלן ואת תפוסתן (ר' אלעזר כבן עזאי - עפר תיחוח וג' אצבעות בתולה [ירושלמי - מוהל], ר' אלעזר בר' צדוק - ודאי המת וספיקו) [ונשאתני ממצרים טול עמי]

(גמ' - אבל קבר ידוע אסור לפנותו)

אין דין תפוסה ושכונת קברות להרוג, חסר, נקבר כגוי, א' ידוע וב' נמצאים (לגי' רש"י וא"מ יש תפוסה) [רשב"ם - הללמ"ס, ר"י - אינם ידועים משום שדעתו לפנותם]

פנה ומצא ב' ופנה ומצא ג' - א"צ להחזירם, ל"ק דרבא - ולא יפנה הג', ל"ב - יפנה הג' [אין להחזיק טומ' בא"י]

משנתנו - ספק נגע טהור, משנזקק לטומ' - ספק טמא [תוס' - אוקמי' אחזקתיה]

לר' יהושע אפי' נזקק לטומ' ספק טהור [לטהרו או לטמאו - פתח בטהרה]

משנזקק לזיבה - אין בודקין הזב [היקש לנקיבה - אפי' אונסו],
ספק אי מחמת זרע לחומרא (תוס' - סותר הכל),

רב אדא ב"א - זיבה תוך מעל"ע לקרי דינו כזובו [רש"י - מחולשא דזיבה ראשונה, תוס' - אפי' מחולשא דקרי - אונסו לא פוטר] (לתוס' איתותב - תולין בקרי תמיד [גזה"כ - לפנות ערב])

שכ"ז בלי זיבה טמא במשא - למשנתנו ביום שראה זיבה (לת"ק דברייתא מעל"ע [לפנות ערב], לר' יוסי - יומו [מקרה לילה]), תוס' - למשנה בכלים כל ז' [ק"ו מרוקו], לר' יהושע דוקא עם צחצוחי זיבה, לר"א רק במגע

לר' נהוראי - שמואל היה נזיר [ומורה לא יעלה על ראשו]

מח' אי מברך או אמן עדיף

הדרן עלך מסכת נזיר

עוד חומר לימוד
למסכת נזיר